הבעיה האמיתית היא עם המשרד המיותר של רגב
כלל האצבע הוא פשוט- ברגע שלוקחים תחום כלשהו שהסתדר יפה לבד והופכים אותו למשרד ממשלתי, לא תורמים לתחום שום דבר ולפעמים גם מתבצעות רגרסיות או סתם ירידה מהפסים הנורמליים של דברים שקשורים לתחום.
 
משרד התרבות (והספורט!) היה במשך שנים חלק ממשרד החינוך, והתרבות בישראל היתה סבבה עם זה. אמנים יוצרים לא צריכים ממשלה שתתמוך בהם, אלא אם כן המדינה היא איזה בריה"מ או צפון קוריאה. אגף התרבות אחראי על כל מיני פרסים שמעניקים מבקרים חמורי סבר (מהסוג, וסליחה על ההכללה, של אנשים שאף פעם לא היה להם האומץ או הכישרון ליצור בעצמם), וגם על תמיכה ממשלתית בתיאטראות בעיקר (מה לעשות, תיאטרון הוא לא אמנות מודרנית, ותחום הקולנוע נוגס בו בעקביות).
 
אהוד ברק (מי אם לא) היה זה שבזכותו קיבלה התרבות (והספורט!) משרד משלה, ולא זכור לי איזה זינוק מטורף של יצירה אמנותית בישראל. אולי תחום הקולנוע, אבל אין לזה קשר לתמיכה ממשלתית, אלא לעליה מרשימה ברמת הכתיבה, הבימוי וההפקה ולישור קו עם הסטנדרט העולמי (אם כבר, אז ערוץ 2 הוא הקטליזטור של זה).
 
מה שכן קרה זה שליוצרים בארץ היתה פתאום כתובת לפנות אליה בבקשות שנור שונות, והכתובת הזאת השתנתה מממשלה לממשלה. לפעמים זה היה בוק חביב כמו מתן וילנאי, לפעמים איזה פז-פינס או מג'אדללה, ולפעמים, מה לעשות, זאת יכולה להיות מירי רגב. ועכשיו העגלים שהתרגלו לינוק מהעטינים מגלים שלפרה יש כמה דרישות. ולך תקנה חלב במכולת אחרי שהתרגלת לאספקה ממשלתית שוטפת.
 
בקיצור- לסגור את המשרד הזה, ויפה שעה אחת קודם.
 
ואגב- יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. תאר לעצמך את אורי אריאל או את אלי ישי במשרד הזה.
 
