הכח לצמוח..

הכח לצמוח..

החורף מכסה את הארץ. שכבת כפור מנצנצת על העלים שלא נשרו. חודש ועוד חודש חולפים ועוברים, ולא נראה שסוף התקופה מגיע. מהיכן יבוא לניצנים הכח להנץ אל אוויר העולם? מהיכן ישאבו חיות כאשר מאחוריהם תקופה ארוכה כל כך של קפאון? גם אנחנו, כמו הצמחים, עומדים כעת בפני סיומה של תקופת חורף ארוכה. שכבות של אבק וחלודה מאבנות אותנו, ההרגלים נתקבעו, וגלגלי החשיבה סובבים להם במסלולם הרגיל. גם אם אנחנו רוצים לפרוץ לדרך חדשה, קשה לנו הדבר, וקולו של המלאך הטוב שאומר לנו "גדל"! נשמע עמום,וכמו מעבר לכמה קירות ומסכים... לעיתים קרובות מעשינו בעבר ובהווה לא מאפשרים לנו לפסוע ולו צעד אחד נוסף לתיקון ולתשובה. אנו מכוסים אבק, ודי חנוקים. בשלב זה, אין דרך אחרת אלא לקחת ב"הלוואה" כוחות מן העתיד. מן הציור שלנו את עצמנו, איך באמת ניראה כשאנחנו מפעילים את כל הכוחות והרצונות האמיתיים שלנו לקדושה ולעבודת ה´. בעונה זו של השנה, כניצנים הנראים בארץ, עלינו להציץ אל העתיד. החזון שלנו על עצמנו, משפחתנו וחברינו משחרר עוצמות חיוביות מן העתיד ומחייה את ההווה. ממנו ניקח כח להתחלה חדשה ומלאת שמחה. זה טל התחיה, אשר מקורו בתחיית המתים, ורסיסים ממנו מפעפעים אל העולם ומעוררים אותו בתקופת ניסן. מתוך: מעייני הישועה, גיליון 345
 
הגעתי לפני חצי שעה הביתה

חברים הזמינו אותנו לשבת בספונטניות ב-14:00 בצהרים יום שישי... ארזנו את עצמינו ונסענו
היה ממש כיף אפשר להגיד השביזות עברה... אבל את יודעת איך זה .. יום עאסל יום באסל
הבנות שלי יצאו לחופש אז ממחר מתלבשים על הבית. אל תשכחי שצבעתי (עאלק צבעתי... צבעו לי
) לפני חודש.
 
איזה כיף שהבית נקי.

יום שישי התלבשתי על המטבח, הכל נקי, מבריק. אבא שלי הבטיח לי שהוא צובע לי את הבית השבוע. אז ככה שאני מסודרת.
 
למעלה