אזניים לכותל
אני אישית מעדיף קותל חזיר, סתם... ועכשיו ברצינות. כשהייתי שם, בישיבה, לא היה מקום חשוב לכותל בחוויה הדתית שלי. החוויה הרוחנית שלי היתה בלימוד תורה, ואת הקשר עם אלוהים קיימתי באופן ישיר, בלי צורך במקום מיוחד. ודווקא עכשיו, יש לכותל משמעות רבה עבורי. ירושלים בכלל היא עיר שרק הריח שלה מעורר בי זכרונות עמוקים, האבן הירושלמית שהיא החומר של העיר המיוחדת הזאת, והכותל הוא המונומנט הגדול של האבן הירושלמית. גם המחשבה שהחומה העתיקה הזאת עמדה פה בתקופות כמעט מיתיות בתולדות עמנו, מרגשת ומחזירה אותנו לתקופות אחרות באופן ממש מוחשי. וחוץ מזה, כגרפולוג, אני נוהג במקום לשים פתקים בכותל, דווקא לאסוף פתקים ככל אשר יעלה המזלג. ואולי מכאן התחילה השמועה על הכתרתי לאלוהים...