הכוס לקידוש - עדכון

yoavep

New member
הכוס לקידוש - עדכון

אתמול דיברתי עם סבתי לגבי אותה כוס לקידוש שסיפרתי לכם עליה. מסתבר שהיא לא נקנתה בארגנטינה אלא הגיעה עם סבא של סבתי מאוקראינה
משמע שהיא כנראה בת יותר מ-100 שנים!!! רק שלצערי אין מי שיודע מתי בדיוק היא הגיעה למשפחה. הסבא של סבתי נתן לבנו 2 כוסות מכיוון שלפי סבתי היה נהוג אז שהאב שותה מכוס אחת והאם מכוס שניה (שלא כמו היום ששותים מאותה כוס - לפחות אצלינו בבית...). כאשר נפטר אבא של סבתי לא עשו עוד יותר קידוש בביתה. האמא המשיכה להדליק נרות, ושמה חלה על השולחן, אך קידוש לא נעשה יותר והכוס נשארה מיותמת בבית של אמא של סבתי עד שהיא עברה לגור עם אחת מבנותיה (אחות של סבתי) ונתנה את הכוסות לסבתא שלי. משם ואיך הגיעה כוס אחת אלי - אתם כבר יודעים
דרך אגב - לסבתאא שלי יש צלחת אחת מבית אמא שנקנתה בשנת 1908 (וזה בטוח
) ושימשה כסט כלים לפסח. עד היום נותרו 2 צלחות ואחת מהן אצל סבתא שלי (ויום ידיע ותנחשו אצל מי היא תהיה ???). שבוע טוב יואב
 

EYהודית

New member
יואב, אני כבר הרמתי ידיים...

תמיד אני שוכחת אות, מחליפה אות... איזה יופי לכם, איך חפצים מחזירים אותנו אחורה כל כך הרבה שנים ומספרים לנו את ההסטוריה של עצמינו... כמה מרגש. יש לי גם כמה חפצים, כשאחזור אביא תמונות וסיפורים עליהם. בהצלחה בהמשך הדרך
 

ornan

New member
ואם עוסקים בחפצים-סיפור קטן

איך לא בביתי, רהיטים, תמנות, כלים ושאר שכיות חמדה, שהיו שייכים לסבתי היקית, כשנשאתי לישראל קבלתי גם קצת נדוניה מסבתותיו. אני שומרת בקנאות על כל הפריטים וגאה בהם כל יום מחדש. לפני כמה חודשים, קבלתי עוזרת חדשה לעבודה, הגברת הגיעה לעבוד, נכנסה הביתה, בקשה לעשות סיבוב בחדרים, נסתה לאמוד את גודל הבית ובלי להניד עפעף אמרה " וואי - איזה רהיטים ישנים יש לך - בבית שלי בפרדיס יש לי יותר יפים". יותר היא לא עובדת אצלי. היא לא תשב לכתוב ליד השולחן כתיבה של סבא שלי, היא לא תאכל אצלי בפינת האוכל (החלקית) של סבתא שלי, היא לא תשב בכסא הנדנדה של סבתא ניידרמן ולא תניח כוס, על השידה הקטנה שהייתה פעם מכונת התפירה של סבתא גולדשטיין-בנדל
 

א77

New member
וממני עבורה - ../images/Emo67.gif.

איזה תיאור לריהוט. רק מגרה לראות.
 
למעלה