הכדורסל הוא שטוח

[עבוד בהונג קונג]

הכדורסל הוא שטוח

תומאס פרידמן יצא בהכרזה שהעולם הוא שטוח ב2005. למי שלא מכיר את הספר, פרידמן מדבר על הגלובלזיציה, ולדבריו העולם הוא שטוח. כיום לא משנה אם אתה בסין, בהודו, או בארה"ב, לכולם יש גישה לאותה משאבים. דייויד סטרן מגלה השנה את אותו הדבר. אני לא הולך להפוך את צ'ילדרס לסופרסטאר. צ'ילדרס הוא שחקן רוטציה טוב. אפילו טוב מאוד. העניין הוא, שצ'ילדרס הוא השחקן הראשון שיש לו ביקוש גדול בNBA, ועדיין בוחר לבוא לשחק באירופה. מבחינת כדורסל ההשפעה היא זניחה. אולם בדומה לבוסמן, שחקן כדורגל זניח ביותר, ההשפעה של החתימה הזו היא ברמה אחרת לגמרי. למי שלא יודע מי זה בוסמן, הוא היה שחקן כדורגל בלגי, זניח לחלוטין, שבסך הכל רצה לעבור קבוצה. מכיוון שהקבוצה האחרונה שלו מנעה זאת, הוא פנה לבית המשפט של האיחוד האירופי, תחת החוקים של האיחוד האירופי, והוליד את מה שידוע היום כחוק בוסמן. כישורי הכדורגל שלו היו רחוקים מאוד מפלה, או מארדונה, אבל ההשפעה שלו על המשחק הייתה אפילו גדולה משני המאסטרים. צ'ילדרס בעיני, הולך להשפיע באותה צורה על הNBA. זה לא שמחר קבוצות הולכות להחתים את לברון, או קובי על חוזה, אבל ההשפעה של המעבר תהיה חזקה הרבה מעבר למה שאנשים מסוגלים לחזות. למעשה אטלנטה פעלה לפי כל כללי השוק. היה להם שחקן ביד. הייתה להם הזכות להשוות כל הצעה שיקבל. כל הקלפים היו אצלם. צ'ילדרס שחקן טוב, אבל היו ויש טובים ממנו בשוק השחקנים החופשיים, ולכן הקבוצות שהיה להן כסף לתת לו, דילגו עליו, והקבוצות שרצו אותו נאלצו לחכות לאטלנטה. הצעת MLE הייתה מושווית ללא בעיה. צ'ילדרס והסוכן שלו לא איימו, הם עשו. שוברים את הכלים, לא משחקים. ולמעשה הם הביאו לשולחן כללים חדשים. הם הפכו את השוק לגלובלי, ואת עולם הכדורסל לשטוח. מהיום ישנם שחקנים בשוק שלא מחוייבים לכללים. אין להם גג שכר, ואין להם MLE, אין להם אלוהים (דייויד שטרן). והגרוע מכל מבחינת האמריקאי, השחקנים החדשים אינם עושים החלטות עסקיות נטו. הם רגשיים. בעוד בעלי הקבוצות באמריקה הם בעיקר אנשי עסקים, כאלה שרוצים להרוויח, משמע מינימום הוצאות, ומקסימום הכנסות, בעלי הקבוצות באירופה הם קודם כל אוהדים, ואחר כך אנשי עסקים. מישהו כאן חושב שאולימפיאקוס תצליח להחזיר את ההשקעה שלה העונה? אני בספק רב אם הם אפילו יחזירו חצי. את הבעלים זה לא מעניין. תנו לו ניצחון על פאנא, ומבחינתו זה שווה כל יורו שהוא השקיע. אז מה הלאה? בטווח הקצר, אני לא רואה את שטרן משנה את החוקים. שטרן מדבר על הקמת מועדני NBA באירופה, כי זו הדרך שלו לשלוט בנעשה ביבשת הישנה. אבל אני לא רואה את הקבוצות הקיימות מסכימות למהלך הזה. האם אולימפיאקוס תתן לשחקנים ללכת לשחקת בלונדון כדי לחוות NBA? האם ריאל יוותרו על ההיסטוריה הענפה שלהם בשביל להקים מועדון NBA במדריד? מה יקרה לכל היריבויות הקיימות? עם מי האוהדים אמורים להזדהות, ויותר חשוב מזה, את מי הם ישנאו? האם היריבות בין מדריד לשיקגו בולס יכולה להשתוות ליריבות בין הספרדים (ריאל) לקטלונים (ברצלונה)? זה פרווה לחלוטין. שטרן בא בגישה שבה הNBA הוא עליון. ועד היום לא הייתה לו סיבה לא לחשוב כך. הבעיה היא שזה כבר לא כך, ויותר מזה, כל החשיבה מעידה על כך שהוא לחלוטין לא מבין את החשיבה האירופאית. אנחנו עדים היום לשיאו של תהליך שהתחיל בקוריאה הרחוקה, בשנת 1988. אז נבחרת ארה"ב הפסידה את מדליית הזהב באולימפיאדה, לא בפעם הראשונה, אבל הפעם בכדורסל (ב72 הם הפסידו בהחלטה שנויה במחלוקת, וב80 לא השתתפו). ההחלטה לשלוח שחקני NBA לאולימפיאדה הביאה להתחזקות של הכדורסל העולמי. זה נכון שבהתחלה, שחקני שאר העולם באו בעיקר לראות, אבל הם ראו, הם למדו, והיום הם מתחרים ברמות שוות. בכל תחום אחר האמריקאים כבר הבינו שלא משנה כמה חזק יהיה הנשק שלהם, ולא משנה כמה חזקה תהיה ההגנה שלהם, בסופו של דבר יקום יריב ראוי (הסיבה לביטול פרוייקט מלחמת הכוכבים). בכל מה שקשור לכדורסל, הם עדיין לא מבינים את זה. מבחינתם, אין תחרות לNBA. אין תחרות לנבחרת האמריקאית (למרות שמ2002 הם לא זכו במקום ראשון באליפות העולם או באולימפיאדה). דיוויד שטרן רק צריך להסתכל מה קורה בחדשות ולהסיק מזה מה הולך לבוא לעולם הכדורסל, באיחור של כמה שנים. הדולר הכל יכול הדרדר, גם הNBA יכול. ובשביל לא להפוך את ארה"ב של הכדורסל לאנגליה של הכדורגל (מולדת הספורט, היחידה שמשחקת אותו נכון, ולוזרית נצחית), הוא חייב לחשוב מחוץ לקופסה, כמו שאמר הסוכן של ג'וש צ'ילדרס, ולהפוך את הNBA לליגה חזקה יותר, כבר היום כשהNBA ביתרון, ולא לחכות עוד 10 שנים, אז זה יהיה קשה הרבה יותר. בשביל לעשות את זה, הוא חייב להבין שהשוק באירופה שונה לחלוטין מהשוק האמריקאי. בעוד שהשוק האמריקאי מבוסס על בידור, השוק האירופאי הוא שוק רגשי. האוהדים אוהבים את הקבוצה, או שונאים אותה. אבל הם לא אדישים אליה. אם היא תהיה טובה הם יעודדו. אם היא תהיה רעה הם יפגינו. יש להם הסטוריה, ומערכת יחסים שלמה. האוהדים האמריקאים יכולים לאהוד מספר קבוצות. אם הקבוצה שלהם רעה, הם יעקבו אחרי קבוצה אחרת. אם היא טובה, הם ילכו לראות אותה משחקת (ולא לעודד). האוהד האירופאי בא למשחק בשביל לעבוד (לעודד, לצעוק, לקלל, להשתולל, ואם אפשר אז גם ללכת מכות), בעוד האוהד האמריקאי בא בשביל לקבל בידור. הNBA לא יעבוד באירופה. בטווח הקצר קבוצות יאלצו לתת חוזים גבוהים לשחקנים בינוניים. בנוסף להמון שחקנים שיצטרפו לליגה על חוזי מינמום. החתמות כמו בובי בראון, אנתוני רוברסון, בנוסף להמון החתמות של בחירות סיבוב שני (השנה כבר יש עליה). זה לא שאני אומר שהשחקנים האלה לא ראויים להיות בNBA, אבל בעוד ששחקנים שהוכיחו את עצמם כמו דלפינו, נכבר, צ'ילדרס הולכים לכסף גדול יותר, קבוצות הNBA מחתימות את מה שלשוק יש להציע. מבחינת הכדורסל זה לא ישנה. אלה שחקנים שוליים. דלפינו עמד וחיכה לראות מה בוש עושה, ובמידה והכדור הגיע אליו, עשה איתו משהו. עכשיו יבוא אמריקאי שיעשה אותו דבר. צ'ילדרס הביא את האנרגיה שלו למשחק. עכשיו יבוא שחקן אחר שיקבל את ההזדמנות לעשות אותו דבר.צ'ילדרס הביא את האנרגיה שלו למשחק. עכשיו יבוא שחקן אחר שיקבל את ההזדמנות לעשות אותו דבר. מבחינה עסקית זה ישנה את הNBA. כשדיברנו לפני חודש על החוק שמונע משחקנים לשחק בNBA לפני גיל 19, אני חזיתי שבקרוב שחקנים יבחרו ללכת לאירופה, וגם חוקי השכר ישלחו לשם שחקנים. כשברנדון ג'נינגס עשה את זה, אני חשבתי שמדובר ברעידת אדמה. עם צ'ילדרס, זה כבר לא רק רעידת אדמה, אלא הוריקן קתרינה. כולם ראו את זה בא, אבל אף אחד לא עשה שום דבר בנושא. אלוהים (שטרן) כבר לא שולט ביד כל כך רמה.

 

[עבוד בהונג קונג]

ואיפה האוהדים + תוספת

בסופו של דבר אנחנו רק נרוויח. אם עד היום נלחמנו כדי שהNBA יגיע אלינו לטלוויזיה, בקרוב הוא יגיע לאולם הכדורסל הקרוב לביתנו. רמת הכדורסל האירופאי תמשיך לעלות, ולהציב אתגרים חדשים לכדורסל האמריקאי, שנשאר בדיוק אותו דבר מאז שמג'יק ולארי התחילו לשחק. כדורסל של כוכבים. השאלה היחידה היא שאלה כלכלית. כל זמן שקבוצות כמו צסקא, ושאר הרוסיות, האתונאיות, הספרדיות והאטלקיות מקבלות גב כלכלי, התופעה רק תגדל. אם הם יתחילו להתקשות כלכלית, נקבל את הליגה הישראלית במסווה של יורוליג, וזה המבחן הגדול של הכדורסל האירופאי. עם כל הרצון לכדורסל שמבוסס על רגש, אהבה, שנאה, אם אין לו הצדקה כלכלית, זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן. העניין הוא שלא מדובר כאן במלחמה. התרסקות של היורוליג, או הפיכת חוקי הNBA ללא שיוויוניים (חוקי השכר), יהיה הפסד נטו של האוהדים. זה נחמד לראות את קובי לברון ופול משחקים ביחד בנבחרת ארה"ב, אבל נניח והניקס יחתימו את שלושתם, בעוד ממפיס תשחק עם גאסול והאנס מסרביה, זה יוציא את כל העניין מהמשחק. אף אחד לא רוצה לראות קבוצות שלוקחות אליפות בהליכה.אף אחד לא רוצה לראות קבוצות שמפסידות ללא סוף.

 

[קיר קמט]

בפסקה הלפני-אחרונה אמרת את התורה כולה על רגל

אחת, וזה בעצם כל מה שזה. לפני שזה הוריקן, צריך לשקול את האפשרות שמדובר במבול - לא נעים אומנם, אבל מבול. הוא יחלוף, ולא יותיר אחריו נזקים משמעותיים. בסופו של דבר, גם אם הבעלים הם אוהדים - גם להם לפעמים נמאס. אני אעשה הקבלה לתחום אחר - אני אוהד של מילאן, קבוצת כדורגל מהיותר גדולות בעולם. הבעלים של אותה מילאן הוא סילביו ברלוסקוני, האיש העשיר באיטליה ובמקרה גם ראש ממשלתה (הון ושלטון? לא..).. כשהוא רק רכש את מילאן, הוא כיסה אותה בכסף. מילאן שברה אז שיאי העברות ידועים, שברה את השוק והביאה אליה את מי שרצתה, פחות או יותר, וגם שלטה בשוק באותו זמן. היום, אומנם 20 שנה אחרי אבל זה תהליך שנמשך כבר כמה שנים טובות, לו נמאס להשקיע. מילאן מייצרת המון רווחים, היא אחת הקבוצות שמייצרות הכי הרבה רווחים בעולם. אבל כל עוד שורת ההוצאות גדולה יותר, מתישהו זה ייגמר. וזה נגמר, לאט. הוא כבר ממש לא משקיע את מה שהוא השקיע בעבר, והקיץ שמענו את מילאן מדברים על רכש של שוער ב-10 מיליון ליש"ט (סכום סביר שיכולה לשלם כמעט כל קבוצת מרכז טבלה באנגליה) כעל סכום מעבר להישג ידה. לבעלים שהם אוהדים, גם אם יש להם כיס עמוק - באיזשהו שלב נמאס לראות כסף נשרף. אתה הופך למיליארדר גם בגלל שאתה אוהב כסף, ולהשקיע אותו ככה בקבוצת כדורסל זה ממש כמו לשרוף אותו - בייחוד באירופה, איפה שאין שום סיכוי שתוכל להחזיר את ההשקעה. לדעתי, המגמה הזו תעצר בתוך שנתיים-שלוש לכל היותר.

 

[bostonForever]

בשורה התחתונה - מסכים עם קירקמט.

מצד אחד -בכדורגל מסתובבים סכומים עצומים, הרבה יותר גבוהים משיש כיום בכדורסל האירופאי. רק העברה של שחקן איכותי עולה 15 מיליון יורו, והשכר שלו עוד כמה מיליונים. ברצלונה הוציאה השנה 80 מיליון יורו על רכש, צ'לסי הציעה 100 מיליון יורו (או פאונד?) בשביל קאקה! אולימפיאקוס משלמת 6 מיליון יורו (או דולר?) נקי לצ'ילדרס, בלי להוציא כסף על העברה (נניח, 12 מיליון כולל מיסים ושאר פינוקים) - וזה השחקן ככה"נ הכי יקר באירופה.. יחסית לכסף שמסתובב בכדורגל מדובר בסכומים מצחיקים שבעלי הקבוצות המיליארדרים לא ממש מרגישים. אני לא רואה אותם עוזבים כל כך מהר. מצד שני, כמות הקבוצות הבאמת עשירות באירופה, שמסוגלות להתמודד עם הכסף של קבוצות NBA קטן מסך אצבעות שתי ידיים. גם הן משקיעות בשחקן אחד או שניים באמת יקרים והשאר בדרך ביניים. עם כל הכבוד לצ'ילדרס, מדובר בשחקן שהעדרו אפילו לא יורגש בליגה של שטרן, וגם עם עוד עשרה כמוהו יעברו לאירופה זה יהיה חסר משמעות. רעידת אדמה אמיתית תקרה ביום שכוכב אמיתי יעבור לאירופה, ואת זה אני לא רואה קורה.

 

[עבוד בהונג קונג]

אני אמרתי בעצמי

שחסרונו של צ'ילדרס לא יורגש בNBA. הבעיה שהחתימה שלו יוצרת היא שונה לחלוטין. בNBA, או שאתה כוכב, ואז אין לך בכלל בעיה להוציא חוזי מקסימום (ע"ע כריס פול, דרון וויליאמס), או שאתה שחקן רוטציה. בתור שחקן רוטציה, אתה מאוד תלוי במחיר השוק. סטרן דאג שכולם ישחקו לפי אותם כללים, ושלקבוצת הבית יהיה יתרון, מה שמאזן את השוק והמחיר. הבעיה היא שהקבוצות האירופאיות משחקות לפי כללים משלהם. בסיטואציה אחרת, אם אטלנטה הייתה יודעת שצ'ילדרס הולך לחתום באולימפיאקוס (כולם חשבו שמדובר בתכסיס של מו"מ, ועדיין חושבים כך לגבי האחרים שמאיימים), היא הייתה דואגת לו לחוזה כבד יותר. אם יש ממש שAB הולך לחתום ברוסיה, למאלין לא תהיה ברירה, אלא להחתים אותו על חוזה שהוא הרבה מעבר לערך שלו. והתוצאה תהיה שהקבוצות יתקעו הרבה מעל הגג, עם חבורה בינונית לחלוטין. ובסופו של דבר הכסף יגמר. אני גם לא רואה את הכסף נגמר כל כך מהר. לא לפני שהוא יגרום לשינוי רציני בNBA. צריך לזכור שככל שהשחקנים שבאים טובים יותר, השחקנים המקומיים ישתפרו יותר, מה שיעלה את הרמה בכללה. היוונים יראו את צ'ילדרס מרחף וירצו גם. אני חוזה עתיד אופטימי.

 

[the mnm factor]

בשורה העליונה- אני מסכים עם קיר קמט

אבל לדעתי, בין אם במודע או לא במודע, אתם מפילים המון משמעות גם לג'וש צ'ילדריס עצמו. ולמה? אם אולימפיאקוס יתרסקו, לא יקחו אליפות ויפסידו לפאנא- בעלי הקבוצות יחשבו שוב אם להחתים עוד שחקן בינוני מהNBA. זה גם לא השתלם להם כלכלית וגם לא הניב תוצאות. לעומת זאת אם אולימפיאקוס יצליחו ולג'וש צ'ירלדריס יהיה יד בדבר אזי יהיה אפשר לדבר על קתרינות ועל כך שהחוקים השתנו. וזה עוד לפני הנקודה של קיר קמט שבה לבעלי קבוצות ימאס. כדי שלבעלי קבוצות ימאס צריך שהניסוי של אולימפיאקוס יכשל. אם יצליח הסיכוי שלבעלי קבוצות ימאס יהיה נמוך בהרבה. אז כן, לפי התיאוריה שלכם (שאני די מסכים איתה), הכל תלוי באותו ג'וש צ'ילדריס.

 

[הכפפה]

הכדורסל אכן "משתטח" כבר כמה שנים טובות

קודם כל, אהבתי את מה שכתבת. בעיניי ההעברה של צ'ילדרס היא באמת משמעותית. יותר מג'נינגס, שנוצר מסעיף תקנוני שניתן בהינף יד לשנותו. עצם העובדה ששחקנים לגיטימיים לחלוטין מתחילים בעקבות כך לבדוק אופציות - והדגש הוא על שחקנים אמריקאיים - משנה את חוקי המשחק. לא סתם דווקא עכשיו ESPN יצאו ברשימה מיוחדת של "12 ה-crossovers הטובים בהיסטוריה", כלומר 12 שחקנים שעברו מאירופה לנ.ב.א או מהנ.ב.א לאירופה. גם אנתוני פארקר שם... לא צריך להעביר דווקא כוכב-על בשביל להכריז שמדובר במהפכה. 90 אחוז מהטריידים בנ.ב.א מערבים שחקנים בינוניים מינוס. כזה הוא צ'ילדרס. "שיגרה" של מעברים כאלה לאירופה היא בעצם תהיה המהפכה הגדולה. בהתאם לאיך שדברים יתפתחו, תרחיש אפשרי יהיה ששטרן יזנח את הרעיון להקים קבוצות משלו, ובמקום זה יציע לנכס לליגה קבוצות קיימות בעלות משאבים (אולימפיאקוס, מוסקבה, מדריד וכדומה).

 

[SHNIK]

כל כך נהניתי לקרוא...

וכל כך שמח שחזרת, קבל שאפו (על שניהם...) נב אנקדוטה : קטע מהספר של פרידמן היה האנסין שקיבלתי לפני חודש וחצי במבחן בקורס באנגלית, היה מעניין דווקא. שניק.

 

[Or Amit]

דבר ראשון טוב לקרוא אותך כאן

אני חושב שמה שיעצור את המגמה הוא דווקא "שיטוח" הפוך, אתה תראה מאמנים מה"יבשת הישנה" שמגיעים עם הזמן לNBA ומכניסים קצת יותר מהקבוצתיות והסולידריות האירופאית. דיוויד בלאט כבר מוזכר הרבה זמן כאופציה לNBA. גם מסינה כבר היה מועמד לצוות של הניקס. גרג פופוביץ' ומייק בראון כבר הודיעו שהם לומדים מקלטות של קבוצות אירופאיות. אירופה עשתה את המהלך שלה לכיוון הNBA. בקרוב אנחנו נראה את הNBA עושה את הצעד ההפוך.

 

[וינסטון סמית]

מאוד מעניין!

1. בניגוד לספר של פרידמן, זאת לא היתה סתם חפירה עם מסקנות טריוויאליות. 2. אני חושב שזו מגמה מאוד חיובית וגם מתבקשת. כבר 16 שנים שאנחנו עדים להצטמצמות הפערים בין אירופה ל-NBA ושתי הסיבות שמנעו משחקני NBA להגיע לאירופה - כסף וכבד - נעשות פחות ופחות רלוונטיות. אני גם מאמין ומקווה שזה יהפוך את היורוליג ליותר אטרקטיבי, וברגע שזה יקרה אולי נכנס לאיזה לופ חיובי שיקפיץ את הכדורסל האירופאי קדימה. 3. אנגליה תמיד היתה נבחרת מאוד בינונית ביחס לברזיל, איטליה, ארגנטינה, גרמניה וכו'. בעיקר יחסי ציבור יש להם. 4. פרוייקט מלחמת הכוכבים דווקא השיג את מטרתו והופסק בעיקר מפני שכבר לא היה יריב שיכול לאיים על ארה"ב במגרש הזה. החץ והנאוטילוס הם פיתוחים שהתחילו בפרוייקט הזה, אגב. 5. ולי נותר רק לחכות שינחתו בארץ כמה כוכבי NBA גדולים.

 

[מנחם לס]

אם ינחתו בארץ כוכבי נבא...

כתבתי כבר פעמיים בשרשור הזה שאירופה לא תיתקרב לארה"ב לעולם בכדורסל המקצועני, עד שהכדורסל לא יהפוך באירופה לעסק, ביזנס, כמו שהוא בארה"ב. מה תעשה עם כמה כוכבים כלברון בארץ? תישלח אותם למשחק בגליל עליון? זה מה שהאמריקאים עשו פעם עם פלה ובקנבאוור בכדורגל, מעשה שהרס ליגה שלמה. אתה רוצה להרוס את כל הכדורסל בישראל (או באירופה)? תביא מגה-כוכבים שהשפעתם על ההכנסות של הקבוצה תהיינה אפסיות, כי באירופה כמעט כל ההכנסות זה ממכירת כרטיסים, ואין מספיק משחקים, ואין מספיק אולמות אולטרה-מודרניים כמו שכאן. כדורסל מקצועני הוא קודם כל פילוסופיה: אתה רוצה לקנות קבוצה כמו מכבי ת"א כדי שיהיה לך צעצוע קטן בבית, או שאתה אדם אמיד מאד שרוצה לקנות את מכבי ת"א כך שהיא תעשה אותך אמיד יותר?! המילה היא קפיטליזם. עם כל הכבוד לשאר העולם (ואני יודע שכלכלת ארה"ב שהיא הגדולה והחזקה בעולם, היא עכשיו על הפנים!), המדינה הקפיטליסטית האמיתית היחידה ביקום היא ארה"ב, שם הכסף מדבר בשפה רמה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם! אגב, אני אוהד מכבי חיפה בכדורגל. אתה לא יכול להיות בס"ה בעל "וולוו" בחיפה (שחר) ולהחזיק קבוצה מקצוענית כמו מכבי חיפה, אלא אם כן היא מכניסה רווחים. אבל כיצד היא עושה את המעט כסף שהיא עושה (אם היא בכלל עושה!)? ע"י מכירת כוכב כאייל ברקוביץ' אחת לעשר שנים. זו לא הדרך לעשות כסף מקבוצת כגדורגל! לכן כל הספורט המקצועני בארץ הוא על הפנים כי הוא מנוהל ע"י אנשים הנמצאים שם רק כדי לא להפסיד יותר מדי כסף!

 

[the mnm factor]

העלית נקודה מעניינת ולדעתי גם את העתיד

ניתן לחזות בתוך דברייך. כתבת מה שטרן צריך. אתה נמצא בהונג קונג לא? מי כמוך אמור לדעת כמה האמריקאים לא מסוגלים להבין שום דבר ממה שקורה בשאר העולם. אמרת- הוא בא מתוך גישה שהוא עליון ולדעתי אין סיכוי שהוא יתחיל ללמוד את השווקים האירופאים. לדעתי ההשוואה הטובה ביותר היא למידיניות החוץ של ארצות הברית. ארצות הברית תמיד הייתה מדינה בדלנית- כזו שלא רוצה קשר עם אף מדינה אחרת. זו תפיסה שנבעה מאז ומתמיד מתוך יוהרה של "אנחנו לא צריכים אף אחד אבל שאר העולם צריך אותנו" (גם סין הקדומה ניחנה בכזו תפיסה- דבר שהוביל לפירוקה הראשון בעקבות מלחמת האופיום). היוהרה האמריקאית נגמרה עקב המשבר הכלכלי הגדול (מי אמר דה ז'ה וו?)- שחייב אותה להתחיל לסחור עם שאר העולם לפני שהכל יקרוס. אותו דבר יקרה בNBA- שטרן יהיר ולכן חשב שיחל להחזיק במקל בשתי קצותיו: מצד אחד כדורסל גלובלי, מצד שני שישאר תמיד בNBA. את היהירות רואים את זה בחיוכים הזחוחים שלו ובחוקי הדרקון המטופשים שלו. אני מאד מקווה שיקום ג'וש צ'ילדריס ויכה אותו על ישבנו. שתתחיל נהירה אדירה לאירופה מצידי. שטרן הביא את זה על עצמו.

 

[מנחם לס]

אנא קרא תגובותי האחרות בשרשור הזה

תהיה נהירה אדירה לאירופה רק אם הכדורסל יהפוך שם לביזנס, כמו הנבא, ולא צעצוע של ביליונרים רוסים ויוונים (אגב, מוטב שתתחיל לבנות אולמות כדורסל מודרניים ל-20,000 איש העולים כמיליארד דולאר כל אחד, ותגדיל את מספר המשחקים ל-120 לקבוצה - כולל אימון ופלייאוף). שטרן לא הביא שום דבר על עצמו עד שאירופה תבין שגם בספורט אין עתיד אם ההוצאות עולות על ההכנסות.

 

[מנחם לס]

דברנו כבר על זה: ללא ארה"ב...

אני לא מעוניין לחזור על עצמי, אבל עם כל חוסר ההבנה האמריקאי בכל השטחים והנאיביות שלהם, רק בזכותם קיימת מדינת ישראל.

 

[WorldCenter]

אני לא חושב שתהיה על זה השפעה, בעבר גם

היו מקרים כאלה, למשל עם דומניק שעבר לאולימפקוס וגם אז הוא עדיין היה שחקן יותר מלגיטמי בליגה, כנ"ל טוני דלק שעשה הסווה לאירופה לפני כמה שנים ועדיין היה שחקן רוטציה חשוב בדומה לצילדרס. בכל מקרה פעם בכמה שנים שחקן אמרקאי עושה הסווה לאירופה זה כבר שנים קורה אין יותר מדי ממה להתרגש, גם זה יחלוף.

 

[עבוד בהונג קונג]

איך אתה משווה?

דומיניק הגיע לאירופה בשלהי הקריירה שלו. יכול להיות שהוא היה יכול למשוך עוד בNBA, אבל לא ברמת הסופרסטאר. טוני דלק מעולם לא היה ברמה של ג'וש צ'ילדרס. לא היה עדיין מישהו כמו ג'וש צ'ילדרס, שחקן צעיר שיש לו ביקוש רב בNBA שמגיע לאירופה. שחקן שמקבל שכר גבוה יותר באירופה מאשר בNBA, ולא מדובר על שחקן של חוזה מינימום. זה משהו חדש לגמרי, ולדעתי מעיד על מגמה. מצד שני לפי הדיווחים, הראשון שאולימפיאקוס רצו להחתים היה אזאבוקי, שהציעו לו הצעה של 5 מליון דולר, והוא אפילו לא חשב על זה. בסופו של דבר הוא חתם על חוזה של 3 מליון. ברור לי שלNBA יש עדיין רפיוטיישיין הרבה יותר גבוה(אזאבוקי שאפילו לא שקל, וואיצ'יץ שהתפשר). מצד שני נהירה רבתי לאירופה כמו של נאברו, דלפינו, נאכבר, צ'ילדרס, לא הייתה אף פעם. כולם בשכר הרבה יותר גבוה ממה שהציעו להם בNBA. ולא מדובר על שאראס שפשוט נכשל בNBA.

 

[WorldCenter]

אני אסביר בכמה מילים למה לאירופה אין סיכוי

מול הNBA 1 - רמת המשחק 2 - רמת המגרשים 3 - התקשורת בכל המובנים. 4 - החוזים 5 - היוקרה 6 - השחקנים הטובים ביותר 7 - זה ארה"ב! 8 - הטופ של הטופ. אם אתה באמת שחקן שאוהב את המשחק אתה תמיד תשאף לשחק שם, אתה תתוגמל מכל הבחינות כולל כסף כמובן. לאירופה אין כאן מה להציע בכלל, עזוב את השחקנים האירופיים, הם גדלו באירופה ושם זה המשפחה שלהם מה גם שהוא יותר מזדהים עם אירופה, צילדרס זה אחד מתוך אלף כנראה הוא נדלק קצת על האותנטיות ועל המקומיות שם, תוך שנתיים מאקסימום אם הוא עדיין יהיה בכושר הוא חוזר לNBA, בסה"כ רצה קצת חוויה. ככה אני רואה את זה.

 

[מנחם לס]

החמצת את הדבר החשוב ביותר!

הדבר החשוב ביותר, וזה ההסבר העיקרי למה אירופה לא יכולה להקים נבא שנייה, הוא שבארה"ב הספורט המקצועני הוא עסק. הוא ביזנס. באירופה קבוצה כמו אולימייקוס היא צעצוע של איזה ביליונר יווני.

 

[WorldCenter]

וויציץ שהיה מחוזר באירופה חתם היום על חוזה

עם הלייקרס ל3 שנים בתמורה ל15 מליון דולר.

 

[OrEl74]

כתבה בנושא שפורסמה ב-YMET (מעתיקנים)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3573123,00.html לדעתי המגמה הזאת פשוט לא תוכל להימשך לאורך זמן בעיקר מסיבות כלכליות. קבוצת NBA נבנית לא רק ממכירת כרטיסים ומנויים אלה בעיקר מההכנסות של כל מה שמסביב כלומר בגדים, אביזרי עידוד שונים, פוסטרים וכו'... באירופה הדבר הזה כמעט ולא קיים וגם קבוצות שכן מוכרות "מרצ'נדייס" מהסוג הזה לא מגיעות להיקפים בסדר גודל של קבוצת NBA. כשקבוצה קמו אולימפיאקוס מעמידה תקציב של 30 מליון דולר (נראה לי שהשנה זה הרבה יותר לא?) אין סיכוי שההשקעה הזאת חוזרת אלייהם ופירוש הדבר, הפסדים עצומים לבעלים. הבעלים יהיה מוכן לספוג הפסדים למען הצלחה מוכחת של קבוצתו לזמן מאוד מוגבל אבל יש גבול להקרבה הכלכלית אפילו אם הקבוצה לוקחת עכשיו 4 גביעי יורוליג ברציפות. ניקח את הדוגמא הקרובה ביותר אליינו וקוראים לה מכבי תל אביב: בעונה שהפיינל פור היה בתל אביב תקציב הקבוצה היה 17 מליון דולר, כידוע לכולנו מכבי הינה אחת מהקבוצות הבודדות שממלאות את האולם בכל משחק וכמות האוהדים שמגיעים למשחקים גדול פי בהרבה מהאוהדים שמגיעים למשחקים של קבוצות צמרת אחרות (כנראה חוץ מברצלונה). ומרות זאת בעונה ההיא שאפילו הפיינל פור היה בת"א, מכבי סיימה את העונה עם הפסד כלכלי קטן (לא ברמה של עונות אחרות). למעשה, רק לפני 2 עונות במכבי התחילו לראות רווחים וגם זה לאחר שלהיכל התווספו עוד 1000 מקומות ישיבה. אני לא רואה יכולת כלכלית לקבוצות האלה לשרוד זמן רב מידי ויותר מכך, בחלק מהמקרים אני לא אתפלא אם הקבוצות פשוט יקרסו לחלוטין.