הכבשה השחורה בבית
- פותח הנושא crovee
- פורסם בתאריך
לא פעם ולא פעמיים
אני חושבת שתמיד קיים הילד במשפחה שהכי לא מסתדר עם חוקי הבית\אופי המשפחה. הוא תמיד הילד שמקבל נזיפות מיותרות, הוא תמיד זה שהוריו משפילים אותו, הוא זה שהכי הרבה בדיכאון כל הזמן, עקב הקללות והיחס המכפיש מהוריו- יחסית לאחיו האחרים. כשדנתי על זה עם כמה אנשים- הם טענו שאין דבר כזה, ושהילד עצמו הוא זה שמביא לכל הנ"ל. אבל השאלה שלי בעצם מנסה לשאול- יכול להיות שאותו הילד טועה, והוריו בעצם מנפחים את העניין ומוציאים אותו מכל פרופורציה רק בגלל שאותו הילד הוא ה"כבשה השחורה" של הבית?
אני חושבת שתמיד קיים הילד במשפחה שהכי לא מסתדר עם חוקי הבית\אופי המשפחה. הוא תמיד הילד שמקבל נזיפות מיותרות, הוא תמיד זה שהוריו משפילים אותו, הוא זה שהכי הרבה בדיכאון כל הזמן, עקב הקללות והיחס המכפיש מהוריו- יחסית לאחיו האחרים. כשדנתי על זה עם כמה אנשים- הם טענו שאין דבר כזה, ושהילד עצמו הוא זה שמביא לכל הנ"ל. אבל השאלה שלי בעצם מנסה לשאול- יכול להיות שאותו הילד טועה, והוריו בעצם מנפחים את העניין ומוציאים אותו מכל פרופורציה רק בגלל שאותו הילד הוא ה"כבשה השחורה" של הבית?
אני מסכימה עם מי שאומר
שכל אחד- כולל ילד פעוט מביא על עצמו את היחס של הסובבים אותו ושל הוריו. תביטו בחבורת ילדים- העין נתפסת על ילד חברותי מחייך , כולם יגידו "איזה מתוק"- בחבורה כזו תמיד יהיה ילד ש"אינו מקובל" וילד שהוא "מלך הכתה" כך גם בין אחים- קודם כל אני בטוחה שאין דבר כזה כבשה שחורה במשפחה- לעתים ההורים כועסים יותר על אחד הילדים- אולי בגלל שהוא לא "צייתן" כמו אחיו. אולי בגלל שהיו להם צפיות ממנו ואולי סתם כי נגמרה להם הסבלנות- אבל סביר להניח שילד צייתן שעושה תמיד מה שאומרים לו- מסודר ונקי (מצחצח שיניים ומנקה אזניים)- יגרום להוריו פחות כעסים. אם הוא ילד יותר מוצלח ואם החיים יחייכו לו כמו הוריו- זה כבר ספור אחר. הסברה אומרת שכל ילד "מתברג" למשפחה שלו בדרך שגם הוא יקבל תשומת לב- ואם לפניו נולד ילד "טוב" הוא יהפך למרדן ולהפך- כך כן- אבל כבשה שחורה- לא בהחלט לא!
שכל אחד- כולל ילד פעוט מביא על עצמו את היחס של הסובבים אותו ושל הוריו. תביטו בחבורת ילדים- העין נתפסת על ילד חברותי מחייך , כולם יגידו "איזה מתוק"- בחבורה כזו תמיד יהיה ילד ש"אינו מקובל" וילד שהוא "מלך הכתה" כך גם בין אחים- קודם כל אני בטוחה שאין דבר כזה כבשה שחורה במשפחה- לעתים ההורים כועסים יותר על אחד הילדים- אולי בגלל שהוא לא "צייתן" כמו אחיו. אולי בגלל שהיו להם צפיות ממנו ואולי סתם כי נגמרה להם הסבלנות- אבל סביר להניח שילד צייתן שעושה תמיד מה שאומרים לו- מסודר ונקי (מצחצח שיניים ומנקה אזניים)- יגרום להוריו פחות כעסים. אם הוא ילד יותר מוצלח ואם החיים יחייכו לו כמו הוריו- זה כבר ספור אחר. הסברה אומרת שכל ילד "מתברג" למשפחה שלו בדרך שגם הוא יקבל תשומת לב- ואם לפניו נולד ילד "טוב" הוא יהפך למרדן ולהפך- כך כן- אבל כבשה שחורה- לא בהחלט לא!
אבל...
איך ילד "נבחר" ליהיות "כבשה שחורה"? רוח רעה מעל מיטת לידתו?? אני מבינה שאת היא הכבשה השחורה. אולי מקור הדבר הוא באי הבנה בינך ובין הוריך. לכל אחד מאיתנו צורת התנהגות מסויימת. אולי ההורים מסוגלים להבין את צורת ההתנהגות של אחיך ולא את שלך? לא בגלל שאת "הרעה" או "לא בסדר", אלא כי הם לא יודעים איך להתמוגדד או איך להגיב. ואז , התוצאה דומה למין כדור שלג, שהולך ומתנפח. כולם אנשים טובים, ובמפגש נוצר פיצוץ נוראי... כדאי לשבת ולדבר עם הוריך, אך בתיווך של איש מקצוע, כמו פסיכולוג למשל. אפשרות נוספת היא, לדבר עם המורה היועצת, כאשר יתחילו הלימודים, ולספר לה , קצת יותר בפירוט, את הבעיה. בהצלחה !
איך ילד "נבחר" ליהיות "כבשה שחורה"? רוח רעה מעל מיטת לידתו?? אני מבינה שאת היא הכבשה השחורה. אולי מקור הדבר הוא באי הבנה בינך ובין הוריך. לכל אחד מאיתנו צורת התנהגות מסויימת. אולי ההורים מסוגלים להבין את צורת ההתנהגות של אחיך ולא את שלך? לא בגלל שאת "הרעה" או "לא בסדר", אלא כי הם לא יודעים איך להתמוגדד או איך להגיב. ואז , התוצאה דומה למין כדור שלג, שהולך ומתנפח. כולם אנשים טובים, ובמפגש נוצר פיצוץ נוראי... כדאי לשבת ולדבר עם הוריך, אך בתיווך של איש מקצוע, כמו פסיכולוג למשל. אפשרות נוספת היא, לדבר עם המורה היועצת, כאשר יתחילו הלימודים, ולספר לה , קצת יותר בפירוט, את הבעיה. בהצלחה !
צהריים טובים 
זה נכון, אני כביכול הילדה היותר מסתבכת בבית. וזה גם נכון שזה נגרם עקב אי ההבנה של ההורים שלי כלפי דרך החיים שלי וצורת החשיבה שלי (שהיא "מעוותת" לפי אמי, ולאבי נשאר רק להסכים איתה) אחותי היא טלית שכולה תכלת- והיא באמת אחת כזו, ואחי הוא מעיין עצלן. אני באמצע בין שניהם. אחותי כמו כן היא מהוותרנים- לכן כל ויכוח שנערך בינה לבין אימי מסתיים ב-"בסדר אמא, את צודקת, עכשיו בואי נעזוב את זה". עם אחי זה נגמר בצורת כאסח, ו"ברוגז" למשך היומיים שאחרי, אצלי זה נגמר מהר מאוד אבל עם הרבה הטפות מוסר, קללות וזלזול בדרך. שלושתינו ילדים חכמים, כך שאי אפשר להגיד שהיו ציפיות ברמה כלשהי ולא מימשנו אותן. ולפעמים אני מנסה לחשוב כמוהם, ולהיות מה שהם רוצים שאני אהיה- רוקדת ומפתחת עתיד כבלרינה, שומעת שירים ישראליים ושקטים, ילדה טובה של אמא שכל היום מנקה את הבית. אבל מה לעשות, שאני זו אני- משחקת כדורעף, שומעת רוק כבד ומנקה רק כשממש צריך ובקשר לפסיכולוג- אני לא חושבת ששום עזרה מבחוץ תעזור, כי זה לא שהמצב הוא קריטי, ממש לא. פשוט אני זו שסובלת הכי הרבה במצבי כעס מצד ההורים. ובקשר לטענתכן שאין כזה דבר כבשה שחורה- דווקא מהכתוב שלכן הוסקה אצלי המסקנה שקיים הדבר- בין אם זה נוצר כתוצאה מחוסר הבנה בין ההורה לילדו, ובין אם זה לא- עדיין יש את הילד שסובל מהכי הרבה הטפות המוסר, והיחס כלפיו הוא יחס הרבה יותר מזלזל ממה שאחיו מקבלים.
זה נכון, אני כביכול הילדה היותר מסתבכת בבית. וזה גם נכון שזה נגרם עקב אי ההבנה של ההורים שלי כלפי דרך החיים שלי וצורת החשיבה שלי (שהיא "מעוותת" לפי אמי, ולאבי נשאר רק להסכים איתה) אחותי היא טלית שכולה תכלת- והיא באמת אחת כזו, ואחי הוא מעיין עצלן. אני באמצע בין שניהם. אחותי כמו כן היא מהוותרנים- לכן כל ויכוח שנערך בינה לבין אימי מסתיים ב-"בסדר אמא, את צודקת, עכשיו בואי נעזוב את זה". עם אחי זה נגמר בצורת כאסח, ו"ברוגז" למשך היומיים שאחרי, אצלי זה נגמר מהר מאוד אבל עם הרבה הטפות מוסר, קללות וזלזול בדרך. שלושתינו ילדים חכמים, כך שאי אפשר להגיד שהיו ציפיות ברמה כלשהי ולא מימשנו אותן. ולפעמים אני מנסה לחשוב כמוהם, ולהיות מה שהם רוצים שאני אהיה- רוקדת ומפתחת עתיד כבלרינה, שומעת שירים ישראליים ושקטים, ילדה טובה של אמא שכל היום מנקה את הבית. אבל מה לעשות, שאני זו אני- משחקת כדורעף, שומעת רוק כבד ומנקה רק כשממש צריך
ובקשר לפסיכולוג- אני לא חושבת ששום עזרה מבחוץ תעזור, כי זה לא שהמצב הוא קריטי, ממש לא. פשוט אני זו שסובלת הכי הרבה במצבי כעס מצד ההורים. ובקשר לטענתכן שאין כזה דבר כבשה שחורה- דווקא מהכתוב שלכן הוסקה אצלי המסקנה שקיים הדבר- בין אם זה נוצר כתוצאה מחוסר הבנה בין ההורה לילדו, ובין אם זה לא- עדיין יש את הילד שסובל מהכי הרבה הטפות המוסר, והיחס כלפיו הוא יחס הרבה יותר מזלזל ממה שאחיו מקבלים.כמה דברים
לפסיכולוג לא חייבים ללת כשהמצב קריטי!! והתייעצי קודם עם מורה יועצת עם הדבר נראה לך יותר. צפיות של הורים, זה לא רק בתחום לימודים. את עצמך כותבת, שההורים ציפו לבת בשמלה אדומה ו-2 צמות
(ציטוט: "רוקדת ומפתחת עתיד כבלרינה, שומעת שירים ישראליים ושקטים, ילדה טובה של אמא שכל היום מנקה את הבית"), ואת לא עונה על הצפיות (כמו הרבה בנות אחרות , דרך אגב...). פסיכולוג, או איזה מתווך מקצועי אחר, יכול להביא את צפות ההורים לרמה ריאלית יותר ואולי גם לך להבהיר מס´ דברים. בקיצור, לסגור קצת פערים בינך לבין הוריך. פערים שקיממים בין הרבה בני נוער והורים, אז זה לא חריג, וזה נורמלי, אבל הבעיה היא, שזה מפריע .
לפסיכולוג לא חייבים ללת כשהמצב קריטי!! והתייעצי קודם עם מורה יועצת עם הדבר נראה לך יותר. צפיות של הורים, זה לא רק בתחום לימודים. את עצמך כותבת, שההורים ציפו לבת בשמלה אדומה ו-2 צמות
אתם בטוחים שאין כזה דבר הכבשה השחור
אמא שלי מספרת לי היום (כאילו בצחוק) איך כשהייתי ילדה ממש קטנה בת 4,5 והיא הייתה רבה עם אבא שלי או עם אמא שלה , או לא משנה מי, היא הייתה באה הביתה, רואה אותי ואת אחי, ניגשת אליי ומחטיפה לי סטירה, סתם כדי להוציא את העצבים כהגדרתה. זה לא שהייתי ילדה מוכה, ואני לא ממש זוכרת שהיא הרימה עליי יד, אבל ככה הורה לא צריך להתנהג.
אמא שלי מספרת לי היום (כאילו בצחוק) איך כשהייתי ילדה ממש קטנה בת 4,5 והיא הייתה רבה עם אבא שלי או עם אמא שלה , או לא משנה מי, היא הייתה באה הביתה, רואה אותי ואת אחי, ניגשת אליי ומחטיפה לי סטירה, סתם כדי להוציא את העצבים כהגדרתה. זה לא שהייתי ילדה מוכה, ואני לא ממש זוכרת שהיא הרימה עליי יד, אבל ככה הורה לא צריך להתנהג.
דפי ואיילת יקרות.
בהחלט הורה לא צריך להתנהג ככה. אבל עובדה שזה קיים, שאחרי כל ריב או אחרי כל "נכשול" או משהו בסגנון ישנו הילד שסובל מזה הי הרבה, וללא סיבה. ובקשר לעניין הציפיות- איילת יקרה, ההורים שלי שניהם נורא ספורטיביים. אמרתי שההורים שלי רצו שאהיה ככה, ואהיה ככה, אבל אלה רק השערות שלי. שלושתינו נורא פעילים בהרבה מסגרות חברתיות, שלושתינו עשינו ועדיין עושים בגרות מלאה, במסלול עיוני, עם המון חברים, והמון חיבה למשפחה. אז הגענו לנקודה שזה בעצם חוסר התאמה בין אורך החיים של הילד לבין אורך החיים של ההורה, אבל זה עדיין לא סותר את העובה שקיימת "הכבשה השחורה" בבית.
בהחלט הורה לא צריך להתנהג ככה. אבל עובדה שזה קיים, שאחרי כל ריב או אחרי כל "נכשול" או משהו בסגנון ישנו הילד שסובל מזה הי הרבה, וללא סיבה. ובקשר לעניין הציפיות- איילת יקרה, ההורים שלי שניהם נורא ספורטיביים. אמרתי שההורים שלי רצו שאהיה ככה, ואהיה ככה, אבל אלה רק השערות שלי. שלושתינו נורא פעילים בהרבה מסגרות חברתיות, שלושתינו עשינו ועדיין עושים בגרות מלאה, במסלול עיוני, עם המון חברים, והמון חיבה למשפחה. אז הגענו לנקודה שזה בעצם חוסר התאמה בין אורך החיים של הילד לבין אורך החיים של ההורה, אבל זה עדיין לא סותר את העובה שקיימת "הכבשה השחורה" בבית.
פיות לאורח חיים מסןיים...
הן עדיין צפיות ופנטזיות של הוריך, שלא התגשמו. למה? מסיבה פשוטה. כל אחד הוא אדם בפני עצמו , עם הדפות , חיבות וכו´, כך שמה שמתאים לאורח החיים של הוריך , לא מתאים לך. אין בין זה ובין העובדה , שכנראה על הציפיו האינטלקטואליות והספורטיביות שלהם, את ענית ועמדת בהן. עדיין זה פער צפיות! ובעצם, משנה באיזה שם תקקראי להן? ממש לו. יש בינככם פער. באורח החיים. יש צורך לגשר על הפער. וזה יוכל לעשות מתווך מהצד (מורה יועצת, פסיכולוג). אחרת , בשביל מה בעצם כתבת כאן? רק כדי שנאמר לך , שיש כבשה שחורה, ואת נורא מסכנה, וסובלת מחוסר צדק מזעזע? זה לא יעזור, נכון? כדאי לנסות למצוא לכך פתרון, במקום להרים ידיים, ולקבל על עצמך את עול הכבשה השחורה, וגם אולי קצת לרחם על עצמך
נסי לעזור לעצמך, ולהגיע לפתרון חלקי או מלא.
הן עדיין צפיות ופנטזיות של הוריך, שלא התגשמו. למה? מסיבה פשוטה. כל אחד הוא אדם בפני עצמו , עם הדפות , חיבות וכו´, כך שמה שמתאים לאורח החיים של הוריך , לא מתאים לך. אין בין זה ובין העובדה , שכנראה על הציפיו האינטלקטואליות והספורטיביות שלהם, את ענית ועמדת בהן. עדיין זה פער צפיות! ובעצם, משנה באיזה שם תקקראי להן? ממש לו. יש בינככם פער. באורח החיים. יש צורך לגשר על הפער. וזה יוכל לעשות מתווך מהצד (מורה יועצת, פסיכולוג). אחרת , בשביל מה בעצם כתבת כאן? רק כדי שנאמר לך , שיש כבשה שחורה, ואת נורא מסכנה, וסובלת מחוסר צדק מזעזע? זה לא יעזור, נכון? כדאי לנסות למצוא לכך פתרון, במקום להרים ידיים, ולקבל על עצמך את עול הכבשה השחורה, וגם אולי קצת לרחם על עצמך
כלל וכלל לא...
לא באתי לכאן בטענה שאומרת "אני מסכנה, בקשה רחמו עליי, אני מרחמת על עצמי" וכולי וכולי. באתי לכאן סוערת, ועקב העובדה שזה קרה לא פעם ולא פעמיים (היחס הבלתי מוצדק כלפיי במצבי כעס), רציתי לקבל תשובה ולכן התעמקתי בזה- אפשר להגיד שאפילו יותר מדי. תודה בכל זאת על היחס ועל העיצות. נקווה שהכל יסתדר. שבת שלום!
לא באתי לכאן בטענה שאומרת "אני מסכנה, בקשה רחמו עליי, אני מרחמת על עצמי" וכולי וכולי. באתי לכאן סוערת, ועקב העובדה שזה קרה לא פעם ולא פעמיים (היחס הבלתי מוצדק כלפיי במצבי כעס), רציתי לקבל תשובה ולכן התעמקתי בזה- אפשר להגיד שאפילו יותר מדי. תודה בכל זאת על היחס ועל העיצות. נקווה שהכל יסתדר. שבת שלום!
כבשה שחורה.
רציתי לרשום מספר מילים, דבר ראשון אני לא מאמינה בכך שיש להאשים את הילד, ההורה הוא זה שאמור לשמש כדוגמא לילדו ולתת את היחס השווה באופן מקסימלי בין ילדיו. אני לא אומרת שלכל ילד אין אישיות משלו ואופי שונה, אך עדיין הוא ה"ילד" ועל ההורה מוטלת האחריות לשמור על קשר מינימלי עם ילדו ולא לרדות בו על כך שאינו הולך בדרכיו. אני בת 24 גרה עם אימי ואחותי ובכל שנות חיי סבלתי מייחס משפיל מאימי בניגוד לאחותי אשר הסתדרה עם אימי וגם די דמתה לה באופיה. עם אחותי לא דיברתי כמעט כל חיי (מכיוון שנוצר מצב שאימי ואחותי הן צד אחד במערכה ואני נמצאת בצד השני) ועם אימי איני מדברת כלל בשנה האחרונה. במשך השנים התרגלתי לצורת חיים זו והסתדרתי לבדי וזאת לאחר שכל חיי הושפלתי והוזכרתי מידי יום כמה שאני "חרא של בן אדם", "אפס" וכו´... אני מפנה אצבע מאשימה לאימי על כך שכל חיי התאמצה רבות לשבור את רוחי ואת הביטחון שלי בעצמי, אך איני מייחלת לשינוי ולמדתי להשלים עם מצבי המשפחתי. הכמיהה לתא המשפחתי, לביטחון, לאמונה בך כ"כ גדולה ואני מקווה שבבוא היום אני איישם את כל זאת בתא המשפחתי שלי שאבנה לעצמי ולא אחזור על השגיאות שעשתה אימי.
רציתי לרשום מספר מילים, דבר ראשון אני לא מאמינה בכך שיש להאשים את הילד, ההורה הוא זה שאמור לשמש כדוגמא לילדו ולתת את היחס השווה באופן מקסימלי בין ילדיו. אני לא אומרת שלכל ילד אין אישיות משלו ואופי שונה, אך עדיין הוא ה"ילד" ועל ההורה מוטלת האחריות לשמור על קשר מינימלי עם ילדו ולא לרדות בו על כך שאינו הולך בדרכיו. אני בת 24 גרה עם אימי ואחותי ובכל שנות חיי סבלתי מייחס משפיל מאימי בניגוד לאחותי אשר הסתדרה עם אימי וגם די דמתה לה באופיה. עם אחותי לא דיברתי כמעט כל חיי (מכיוון שנוצר מצב שאימי ואחותי הן צד אחד במערכה ואני נמצאת בצד השני) ועם אימי איני מדברת כלל בשנה האחרונה. במשך השנים התרגלתי לצורת חיים זו והסתדרתי לבדי וזאת לאחר שכל חיי הושפלתי והוזכרתי מידי יום כמה שאני "חרא של בן אדם", "אפס" וכו´... אני מפנה אצבע מאשימה לאימי על כך שכל חיי התאמצה רבות לשבור את רוחי ואת הביטחון שלי בעצמי, אך איני מייחלת לשינוי ולמדתי להשלים עם מצבי המשפחתי. הכמיהה לתא המשפחתי, לביטחון, לאמונה בך כ"כ גדולה ואני מקווה שבבוא היום אני איישם את כל זאת בתא המשפחתי שלי שאבנה לעצמי ולא אחזור על השגיאות שעשתה אימי.
שאלה טובה
לדעתי בתים בהם קיימות אותן "כבשות שחורות" הם בתים שאינם מתפקדים היטב- בימינו הורים הרבה יותר תומכים בכך שילדיהם יבחרו להם את דרך חייהם בעצמם. אני חושבת שפעם בהחלט היו אותן כבשות שחורות, לפני שנכנס לשיגרה הקונספט שלילדים בעצם יש שכל והם יכולים להחליט מה טוב בשבילם, אפילו אם זה לא ממש תואם את רצון המשפחה. היום הורים פשוט רוצים שילדיהם יהיו מאושרים, ואם המצב אינו כך וההורים רואים את הילד כמרדן רק משום שהוא רוצה להיות שונה מהם, אז הם צריכים להתעורר ולהבין שאנחנו כבר במאה ה-21 והצאצאים לא צריכים להקשיב לכל מה שהוריהם אומרים. חוצמזה, פעם היו יותר ילדים במשפחה, כיום כשיש שניים או שלושה ילדים מקסימום (אני מדברת על בתים בורגניים טובים) וכל אחד מהילדים מרשה לעצמו לעבור איזה מרד נעורים קטן, קשה להורות אצבע על אותו אחד יוצא דופן. אגב, שלום- פעם ראשונה שאני כותבת כאן
לדעתי בתים בהם קיימות אותן "כבשות שחורות" הם בתים שאינם מתפקדים היטב- בימינו הורים הרבה יותר תומכים בכך שילדיהם יבחרו להם את דרך חייהם בעצמם. אני חושבת שפעם בהחלט היו אותן כבשות שחורות, לפני שנכנס לשיגרה הקונספט שלילדים בעצם יש שכל והם יכולים להחליט מה טוב בשבילם, אפילו אם זה לא ממש תואם את רצון המשפחה. היום הורים פשוט רוצים שילדיהם יהיו מאושרים, ואם המצב אינו כך וההורים רואים את הילד כמרדן רק משום שהוא רוצה להיות שונה מהם, אז הם צריכים להתעורר ולהבין שאנחנו כבר במאה ה-21 והצאצאים לא צריכים להקשיב לכל מה שהוריהם אומרים. חוצמזה, פעם היו יותר ילדים במשפחה, כיום כשיש שניים או שלושה ילדים מקסימום (אני מדברת על בתים בורגניים טובים) וכל אחד מהילדים מרשה לעצמו לעבור איזה מרד נעורים קטן, קשה להורות אצבע על אותו אחד יוצא דופן. אגב, שלום- פעם ראשונה שאני כותבת כאן
שלום שלום ../images/Emo171.gif
"היום הורים פשוט רוצים שילדיהם יהיו מאושרים, ואם המצב אינו כך וההורים רואים את הילד כמרדן רק משום שהוא רוצה להיות שונה מהם, אז הם צריכים להתעורר ולהבין שאנחנו כבר במאה ה-21 והצאצאים לא צריכים להקשיב לכל מה שהוריהם אומרים." סתם שאלה- את מדברת כאן מנקודת מבטה של אמא או של נערה?
"היום הורים פשוט רוצים שילדיהם יהיו מאושרים, ואם המצב אינו כך וההורים רואים את הילד כמרדן רק משום שהוא רוצה להיות שונה מהם, אז הם צריכים להתעורר ולהבין שאנחנו כבר במאה ה-21 והצאצאים לא צריכים להקשיב לכל מה שהוריהם אומרים." סתם שאלה- את מדברת כאן מנקודת מבטה של אמא או של נערה?
זה על גבול שאלה רטורית, לא?
נערה. אני לא אומרת את זה כדי להצדיק משהו בקשר אלי (אני מודה שאני לא בדיוק הבת האידאלית...) אבל מספיק לפתוח טלוויזיה ולהבין על מה אני מדברת- התקשורת היום מעודדת בני נוער ללכת אחר החלומות שלהם אפילו אם זה אומר להתנגד לרצון ההורים. הבעיה היום היא שעם כל החופש הזה, הורים כבר ממש לא יודעים איפה צריך להתערב ואיפה פשוט צריך לתת לילד את מרחב הנשימה שלו. אני מכירה זוג הורים שניסו להיות מאד תומכים וחופשיים, לתת לילד לבחור את בחירותיו, אבל מרוב חוסר מסגרת הילד הרגיש אבוד והדבר הוביל להתאבדות נעורים (גיל 19). הכיבשה השחורה של פעם היתה בני הנוער שהקדימו את זמנם והחליטו ללכת אחר ליבם בכל מחיר. היום זה נהוג שבני נוער מפתחים גישה משלהם. אני רואה את זה סביבי כל הזמן. וכפי שאמרתי- הבעיה היא שההורים לא ממש יודעים איך להתמודד.
נערה. אני לא אומרת את זה כדי להצדיק משהו בקשר אלי (אני מודה שאני לא בדיוק הבת האידאלית...) אבל מספיק לפתוח טלוויזיה ולהבין על מה אני מדברת- התקשורת היום מעודדת בני נוער ללכת אחר החלומות שלהם אפילו אם זה אומר להתנגד לרצון ההורים. הבעיה היום היא שעם כל החופש הזה, הורים כבר ממש לא יודעים איפה צריך להתערב ואיפה פשוט צריך לתת לילד את מרחב הנשימה שלו. אני מכירה זוג הורים שניסו להיות מאד תומכים וחופשיים, לתת לילד לבחור את בחירותיו, אבל מרוב חוסר מסגרת הילד הרגיש אבוד והדבר הוביל להתאבדות נעורים (גיל 19). הכיבשה השחורה של פעם היתה בני הנוער שהקדימו את זמנם והחליטו ללכת אחר ליבם בכל מחיר. היום זה נהוג שבני נוער מפתחים גישה משלהם. אני רואה את זה סביבי כל הזמן. וכפי שאמרתי- הבעיה היא שההורים לא ממש יודעים איך להתמודד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.