הכאן ואכשיו....לכולם....
- פותח הנושא roi899
- פורסם בתאריך
כעס הוא רגש שלילי
הנובע מתפיסה לא נכונה של המציאות,מתפיסה מעוותת של המציאות,מהפילטרים של החלקים המזוייפים ביותר בנו,באופן עקרוני הוא ביטוי לפעולה לא נכונה של המכונה שלנו. גם ילדים כועסים למשל,כאשר הם אינם מקבלים מה שהם רוצים.אבל ילד הוא ילד,הוא תלוי במבוגר על מנת להשיג את מה שהוא רוצה והוא לא יודע תמיד מה הוא באמת רוצה.יתרה מזאת,בחינוכו הוא מקבל מושגים מוטעים על עצמו וכתוצאה מכך אין לו כל יכולת לאמוד באמת את צרכיו. כמו אצל הילד,כך אצל המבוגר,רק שהמבוגר הוא כבר לא ילד.עליו לקחת את עצמו בידיים וללמוד את עצמו מחדש ובייחוד להבדיל בין צרכים אמיתיים שאותם הוא יכול להשיג מן העולם לצרכים מזוייפים.לכן,דרך אגב,לא תמיד אני מתחבר לתפיסתך שיש לגלות את הילד הפנימי.גם "הילד הפנימי" הוא מבולבל לא פחות מהמבוגר.מה שיש לגלות לא בהכרח מפותח מספיק ויש לטפל גם בו על מנת שיתפתח. הכעס כרגש מעורר באדם סערות אסוציאטיביות שלוקחות את האדם לכל כיוון במחשבות וברגשות שליליים אחרים הנוצרים בו.כיוון שכך,האדם מאבד לחלוטין את עצמו,מאבד כיוון ונעלם.מי שנעלם בוודאי שלא יכול לבצע כל פעולה "ובכאן ובעכשיו",בוודאי שלא פעולת התבוננות המצריכה היותו של צד מתבונן,של עוגן מסויים אל מול פני המחשבות. בים סוער,האדם עשוי לטבוע,בכל מקרה הוא עסוק בהישרדות.בים רגוע,האדם יכול להתבונן,יכול להשקיף אל האופק,יכול לצלול גם למעמקים על מנת לחקור את עצמו,ללמוד את עצמו.זה תהליך,ולכן רגשות שליליים הם הרסניים עבור עבודת הההתפתחות,כל זאת כמובן מעבר לעובדה שהם הרסניים בכלל עד רמה של סכנת חיים עבור האדם.
הנובע מתפיסה לא נכונה של המציאות,מתפיסה מעוותת של המציאות,מהפילטרים של החלקים המזוייפים ביותר בנו,באופן עקרוני הוא ביטוי לפעולה לא נכונה של המכונה שלנו. גם ילדים כועסים למשל,כאשר הם אינם מקבלים מה שהם רוצים.אבל ילד הוא ילד,הוא תלוי במבוגר על מנת להשיג את מה שהוא רוצה והוא לא יודע תמיד מה הוא באמת רוצה.יתרה מזאת,בחינוכו הוא מקבל מושגים מוטעים על עצמו וכתוצאה מכך אין לו כל יכולת לאמוד באמת את צרכיו. כמו אצל הילד,כך אצל המבוגר,רק שהמבוגר הוא כבר לא ילד.עליו לקחת את עצמו בידיים וללמוד את עצמו מחדש ובייחוד להבדיל בין צרכים אמיתיים שאותם הוא יכול להשיג מן העולם לצרכים מזוייפים.לכן,דרך אגב,לא תמיד אני מתחבר לתפיסתך שיש לגלות את הילד הפנימי.גם "הילד הפנימי" הוא מבולבל לא פחות מהמבוגר.מה שיש לגלות לא בהכרח מפותח מספיק ויש לטפל גם בו על מנת שיתפתח. הכעס כרגש מעורר באדם סערות אסוציאטיביות שלוקחות את האדם לכל כיוון במחשבות וברגשות שליליים אחרים הנוצרים בו.כיוון שכך,האדם מאבד לחלוטין את עצמו,מאבד כיוון ונעלם.מי שנעלם בוודאי שלא יכול לבצע כל פעולה "ובכאן ובעכשיו",בוודאי שלא פעולת התבוננות המצריכה היותו של צד מתבונן,של עוגן מסויים אל מול פני המחשבות. בים סוער,האדם עשוי לטבוע,בכל מקרה הוא עסוק בהישרדות.בים רגוע,האדם יכול להתבונן,יכול להשקיף אל האופק,יכול לצלול גם למעמקים על מנת לחקור את עצמו,ללמוד את עצמו.זה תהליך,ולכן רגשות שליליים הם הרסניים עבור עבודת הההתפתחות,כל זאת כמובן מעבר לעובדה שהם הרסניים בכלל עד רמה של סכנת חיים עבור האדם.
בדיחהקוסמית
New member
שלילי?
טוב,עוד לא הלכתי לישון 
זאת לא קיצוניות,משום שאדם אינו בוחר לכעוס,הוא פשוט מאוד כועס,נניח,בדיוק כמו שילדים כועסים. יחד עם זאת,ילדים כועסים,בוכים,מתרעמים ומייד אחר כך מרפים. אצל מבוגרים,בדרך כלל,בגלל כמות ההתניות במערכת מתפתחות כל מיני תופעות פתולוגיות הקשורות בכעס ואו אז הכעס גם מידרדר לעיתים למצבים שכל אחד ואחד מאיתנו קורא עליהם לפעמים בעיתון. יש לציין שתופעת כמו שינאה,נטירת טינה,חשדנות הם ביטוי מהותי של כעס מצטבר באדם מבוגר והם לא בדיוק תופעות בריאות. אדם העוסק בהתפתחות ימשיך לכעוס מפעם לפעם,אבל אם הוא בכיוון הנכון,זה יפחת,אחרת כדאי שיבדוק את עצמו.כמובן שזה לא האינדיקציה היחידה "לכיוון הנכון".יש עוד ,אבל לא זה הנושא כרגע.
זאת לא קיצוניות,משום שאדם אינו בוחר לכעוס,הוא פשוט מאוד כועס,נניח,בדיוק כמו שילדים כועסים. יחד עם זאת,ילדים כועסים,בוכים,מתרעמים ומייד אחר כך מרפים. אצל מבוגרים,בדרך כלל,בגלל כמות ההתניות במערכת מתפתחות כל מיני תופעות פתולוגיות הקשורות בכעס ואו אז הכעס גם מידרדר לעיתים למצבים שכל אחד ואחד מאיתנו קורא עליהם לפעמים בעיתון. יש לציין שתופעת כמו שינאה,נטירת טינה,חשדנות הם ביטוי מהותי של כעס מצטבר באדם מבוגר והם לא בדיוק תופעות בריאות. אדם העוסק בהתפתחות ימשיך לכעוס מפעם לפעם,אבל אם הוא בכיוון הנכון,זה יפחת,אחרת כדאי שיבדוק את עצמו.כמובן שזה לא האינדיקציה היחידה "לכיוון הנכון".יש עוד ,אבל לא זה הנושא כרגע.
ברור
ההערה שלי כוונה בעיקר להתנסחות שלך בפסקה האחרונה, שגם אם היא נכונה בעיקרון הרי לטעמי היא מוצגת באופן מוגזם ויכולה בעצמה ליצור באדם עמדה קיצונית ולא בריאה לכיוון האחר כמו בכל המקרים של ה"טיפוסים" שמנסים בכל מחיר לבלוע ולהחביא את העולם הפנימי הסוער והלא מרוצה שלהם ולעטות על עצמם ארשת מזוייפת של אושר וקורת רוח. בכלל אני נגד קיצוניות.
ההערה שלי כוונה בעיקר להתנסחות שלך בפסקה האחרונה, שגם אם היא נכונה בעיקרון הרי לטעמי היא מוצגת באופן מוגזם ויכולה בעצמה ליצור באדם עמדה קיצונית ולא בריאה לכיוון האחר כמו בכל המקרים של ה"טיפוסים" שמנסים בכל מחיר לבלוע ולהחביא את העולם הפנימי הסוער והלא מרוצה שלהם ולעטות על עצמם ארשת מזוייפת של אושר וקורת רוח. בכלל אני נגד קיצוניות.
אם כך,אז אני איתך בעניין הזה..
אי אפשר להסתיר את העולם הסוער שבפנים ולהתכחש לו,אחרת הוא ימצא לו נתיבים אחרים לבטא את עצמו,בזמן ובמקום שהוא יבחר. לעטות ארשת מזוייפת של קורת רוח ואושר זה זיוף דווקא בגלל שזה מבטא הבנה של צד מזוייף באדם,לא הבנה אמיתית המתבטאת בעשייה נכונה וברגש נכון. כמובן שאיזון הוא הכרחי,כי לא ניתן לבלף את המערכת ויש להתייחס אליה בעדינות רבה.
אי אפשר להסתיר את העולם הסוער שבפנים ולהתכחש לו,אחרת הוא ימצא לו נתיבים אחרים לבטא את עצמו,בזמן ובמקום שהוא יבחר. לעטות ארשת מזוייפת של קורת רוח ואושר זה זיוף דווקא בגלל שזה מבטא הבנה של צד מזוייף באדם,לא הבנה אמיתית המתבטאת בעשייה נכונה וברגש נכון. כמובן שאיזון הוא הכרחי,כי לא ניתן לבלף את המערכת ויש להתייחס אליה בעדינות רבה.
דווקא כן, ריו שאל
עד כמה משפיע הכעס על התבוננות טהורה. כשמתבוננים בכעס, ללא מעורבות - אז הכעס אינו שלילי ואינו חיובי. הוא אפילו אינו כעס. ברוב המקרים מגלים שהכעס הוא מצבור רחב מאוד של תחושות. רגש הוא רגש, אולם התגובה/פעולה הנובעת מאותה רגש, היא זו שיכולה להיות שלילית ביחס לכל מיני דברים.
עד כמה משפיע הכעס על התבוננות טהורה. כשמתבוננים בכעס, ללא מעורבות - אז הכעס אינו שלילי ואינו חיובי. הוא אפילו אינו כעס. ברוב המקרים מגלים שהכעס הוא מצבור רחב מאוד של תחושות. רגש הוא רגש, אולם התגובה/פעולה הנובעת מאותה רגש, היא זו שיכולה להיות שלילית ביחס לכל מיני דברים.
תגובה להתבוננות היא אינה בלימה.....
כעס הוא כעס -נכון מאוד. ההתיחסות היתה לאיך מזהים שאנו כועסים ואני לא מדבר על כעסים של כאן ואכשיו שדבר מסוים הכעיס אותי ואני כעסתי ואחרי זמן מסויים נרגעתי והמשכתי הלאה. אני מדבר על כעסים ראשוניים שלנו על הורים שאנו בכלל איננו יודעים ומזהים אותם ואלו אשר גורמים לנו לאשליה של הכאן ואכשיו. מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
כעס הוא כעס -נכון מאוד. ההתיחסות היתה לאיך מזהים שאנו כועסים ואני לא מדבר על כעסים של כאן ואכשיו שדבר מסוים הכעיס אותי ואני כעסתי ואחרי זמן מסויים נרגעתי והמשכתי הלאה. אני מדבר על כעסים ראשוניים שלנו על הורים שאנו בכלל איננו יודעים ומזהים אותם ואלו אשר גורמים לנו לאשליה של הכאן ואכשיו. מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.