הכאב

ש איילת

New member
הכאב

ג´ובראן חליל ג´ובראן ...... ואז נאנקה אשה ובקשה: ספר לנו על הכאב, אדוני. ויען ויאמר: כאבך הוא התבקעות המעטה המגונן על הבנתך. כשם שגלעין הפרי נבקע למען יחשף לבו לחמה, כך עליך לדעת כאב. בתהות לבך תמיד על כל פלאי חייך- לא יפלא כאבך משמחתך. קבל את חליפות עתי לבך כקבלך את העונות החולפות בשדותיך ואז תשקיף בלב שקט אל מעבר חר]י ענותךץ הרבה מכאבך, אתה בחרת בו. שקוי מר הוא שנותן הרופא בך לרפא את החולה בקרבך. שים אמונך ברופא ועלע תרופתו בהשקט ובבטחה כי ידו, אף אם קשה ומכאיבה, מנחית בידו אמונה של הבלתי נראה. והגביע אשר יגיש, אף אם יצרוב שפתיך- נוצר בחומר, שנלושו בו דמעות הקודש של יוצר הכל.
 

ש איילת

New member
להיות אנוש

ההארה/רומי להיות אנוש זה כמו מלון אורחים. כל בוקר אורח חדש. שמחה, דכאון, עליבות, איזו מודעות רגעית באה כאורח לא צפוי. קבל את כולם בברכה! גם אם הם קהל יגון, שינקה ביתך בשצף מרהיטיו, עדין קבל כל אחד בכבוד. הוא עשוי לנקות את פנימיותך, לטובת עונג חדש. המחשבה האפלה, הבושה, הזדון, צחק לקראתם בדלת והזמן אותם פנימה. הודה על כל הבא באשר הוא, כי כל אחד נשלח כמדריך, ממעל. קבל את הקושי. למד את האלכימיה אשר בני אנוש אמיתיים יודעים: ברגע שאתה מקבל את הצרות שנִתנו לך, הדלת נפתחת. ברך לשלום את הקושי כחבר מוכר. התבדח עם יסורים שהובאו עליך, בידי החבר. צער ומכאוב הם בלויי בגדים ישנים ומעילים שמשמשים לכסות, ולאחר מכן מוסרים. ההפשטה הזו והגוף שמתחתיה, עירום ועריה ביפיו, הם הם המתיקות שבאה.... אחרי הכאב.
 
למעלה