הכאב יצא

[ציפי אליתים]

הכאב יצא

אצל בני בן8.5 אתמול בלילה לאחר חמישה חודשים בכה ורצה את אבא שיחזור אמר לי עברו חמישה חודשים שיחזור כבר אמרתי לו שלחזור הוא לא יכול אך נמצא איתנו הנשמה שלו הגוף עזב אך הנשמה נשארה ותמיד תהיה איתנו . ואז באה הכאב שלא ראתי אותו בלוויה לא הלכתי לראות אותו ותשובתי היתה שהוא היה באוספיס נסענו רק אתה ואני לראות אותו ואפילו הפסדת יום לימודים ושגיא הלך לבית הספר .וכול פעם שיכלו להביא אתכם יגעת לראות אותו הגעגוע הזה שיגיעה אליו פתעום כול כך כאב לי . ןאני רא בן 8 ואין עוד ילדים כמוני חברה באו נכיר בין הילדים שלא ירגישו בודדים שיראו שיש עוד ילדים כמוהם. ספרתי לו שיש עוד ילדים כמהו והוא לו היחיד אך הוא לא מכיר ילדים ללא אבא או אמא. יום טוב ציפי

 

[yamkachol]

כן ציפי, הגעגוע הזה קורע...

זה באמת מאוד קשה. אתם מתמודדים עם האובדן - כל הכבוד לכם. זה באמת כואב נורא. טוב מאוד שהוא מסוגל "לשחרר", לדבר - הוא יכול לכאוב, להתמודד עם הכאב. כך מתמודדים, נראה לי טוב יותר, ומתקדמים בבי"ס של החיים בלי. כל הכבוד לכם.

 

[kampf]

קורא ובוכה ../images/Emo7.gif../images/Emo14.gif

 

[נסיכת הכוכב]

אני בעד מפגש עם הילדים

ככה בנך המקסים ירראה שהוא לא לבד בצרה הזו שיש עוד ילדים כמוהו שחשים בחוסר של האבא או האמא אני בעד לארגן יום כייף לילדים בחופשה המתקרבת ולך ציפי מקסימה שולחת ים של כוחות ואולי צריך לשקול לדברא עם היועצת בבית הספר שתעזור לו הנה סיפור קטן שיעודד אותך דודתי שנותרה עם 8 ילדים הגדול רק התחתן רופא צעיר , הקטן היה בן 8 היא בת 35 לקחה אותו לטיפול נפשי שהתחלף בטיפול באומנות הילד התחיל לצייר התמונות היו מדהימות הוא למד כלכלה כמו אחיו באונברסיטה ואחרי התואר התחיל לעצב שמלות כלה כיום דודתי בת 79 עדיין אלמנה, וסבתא גדולה לכל השבט שהיא גדלה לבד המון שנים והילד גדל להיות מעצב של בגדי כלות ושמלות \לארועים אבא ל3- ילדים משלו אם את רוצה אפגיש אותה איתך , היא ההשראה שלי להכנס לפורום לעזור לכם ולכן

 

[BennyKa]

כואב מאוד אבל גם טוב

אסור לשמור בבטן ויופי שזה יצא, אמרת לו את האמת, לא סיפרת סיפורים ולא הסתרת את העובדות כדי "להקל" עליו , הוא מתמודד וימשיך להתמודד וכמובן שהגעגוע עם ממשיכים עודדי אותו לכתוב ולצייר לאבא, כך יוכל להביע את עשמו ולפרוק רגשות נוספים שחבויים בו. דברי איתו ונסי לכוון אותו לכיוון הנכון , שאלי אותו מה לדעתו מצופה ממנו, מה אבא היה רוצה שיקרה? הרבה כוח ציפי יקרה וכול הכבוד על ההתמודדות.... בני

 

[נסיכת הכוכב]

קוראת אותך ומתפעלת

ההתמודדות שלך צריכה להכתב כספר שיעזור להורים נוספים איך אפשר לעבור את הפרידה ולהשאר שפויים איך לעזור לילדים להתמודד עם פרידה מההורים בני תמשיך ככה עם האופטימיות שלך זה משהו טוב ויפה כדוגמה אישית

 

[ציפי אליתים]

../images/Emo51.gifלכול../images/Emo24.gifעל../images/Emo53.gif

תודה לכם כולכם על המלים החמות והעזרה שנתנת כאן בני על האופטמיות והטמיכה חגי התמיכה והעידוד ונסיכהשתמיד כאן מעודד ונותנת כתף לכול מי שצריך שקד מקבל עזרה דרך בית הספר. היום לאחר מה שקרה אתמול לקחתי אותו לבית העלמין להדליק נר לאבא .שאלתי אותו אם רוצה ללכת אני חושבת שזה די עזר לא אך נשארו שאלות אני לא יראה אותו ? מתי אני אראה אותו? ציפי

 

[ניצן הלן 95]

לציפי היקרה

אולי ישמע לך מוזר אך אני כל כך שמחה בשבילך אומרים אין חכם כבעל ניסיון, אז אולי אני ואת באותה מטבע אך אצלי כמעט 4 שנים שבעלי ז"ל נפטר, לצערי הרב לא יצא לבתי הקטנה (היום בת 11 ) לבכות אך אני יודעת שבמהלך תקופות מסוימות היא כותבת לו מכתבים בני הקטן היום בן 5 . במהלך חייו הקצרים הוא בילה המון בבתי חולים והכיר את אביו רק חולה הוא כל כך הסתגר בתוך עצמו שהיתה תקופה שחששו שהוא מפתח תסמינים של אוטיזים תודה לאל היום הוא בטיפולי תרפיה שמאוד עוזרים לו להיפתח ולהיות ילד ככל הילדים אך עם חששות ואכזבות למינהם כי אבא שלו לא איתו עם בני בכורי היום בן 12 הרבה יותר מורכב ויותר קשה הוא בגיל שהוא מחפש דמות חיקוי אך אין לו וההתמודדות שלו קשה ואני חושבת שאחת הסיבות שהוא לא ממש בכה את אובדן אביו אז זה מתחיל לחלחל לילדיך שאבא שלהם לא נמצא איתם כפי שהם היו רוצים וזה בהחלט לא פשוט אך אין כמוך בלדעת לחבק לאהוב ולמזער את הכאב ככך שניתן רק את מסוגלת לכך ואת בהחלט עושה זאת על הצד הטוב ביותר, ואני בהחלט אשמח להיפגש עם חברות/חברי הפורום ולהפגיש את ילדנו

 

[נסיכת הכוכב]

את יכולה להעזר בפרויקט חונכות

יש את פר"ח שיכול לתת חונך שיהיה עם הבן או " אח בוגר " שזה גם התנדבות של גברים להיות דמות גברית ליתומים אולי אני משבשת את השם אבל הם תורמים בעיקר ליתומי צה"ל אלי אפשר לברר בארגון של אלמנות צה"ל על הפרויקט

 

[הים רגוע]

ציפי יקרה

נהגת עם בנך בחוכמה ... המוות של אביו יכאב תמיד ,אבל זכרי תתיחסי בטבעיות יקבל זאת כך ,ילדים סתגלניים ולומדים להתמודד מהר אם נותנים להם את כלים הנכונים ...אם הזמן רגעי המשבר יגעו לעיתים רחוקות יותר ...אבל תהיא גאה שבסך הכל ילדייך ואת מתפקדים ובונים שגרת חיים חדשה ... מאחלת לך המון כוחות

טלי ...