הכאב הזה...

הכאב הזה...

שלום לגולשי הפורום, שמי ליאת ובתי, אלמוג, נפטרה ב- 14.2.07 ממחלה פתאומית כשהיא בת 3 שנים ו- 3 חודשים. היא היתה ילדה בריאה לחלוטין,פיקחית, נבונה, מצחיקה ומאוד מאוד יפה.אחות גדולה לאלון והרעיפה עליו ועלינו המון אהבה. האובדן שלה הותיר אצלנו חלל עצום ועדיין קשה לנו להאמין שהיא איננה, שהיא לא כאן. אלמוגי אהבה מאוד חגים ואירועים ומסיבות, והיום בבוקר כשהכנתי את הטנא לאלון דמיינתי איך היא היתה עוזרת לי וכמה היינו נהנות מהעשייה המשותפת...ואז חוזרים למציאות.. והיא לא כאן. יש תחושת פספוס נוראית, כי יש לנו כל כך הרבה להעניק לה, ללמד אותה ולחוות איתה. יש כאב עמוק וחודר שמתגבר בכל רגע ולא מרפה. נסיכה שלנו, לא מפסיקים לאהוב ולהתגעגע!
 

shay910

New member
לליאת

ליאתי המתוקה, אני כל כך משתתף איתך ומבין את ליבך הדואב. אין לי צל של ספק שאלמוג היקרה נמצאת בשני מקומות הטובים ביותר בשבילה גן עדן ואצלך בלב. אני חושב שאם תסתכלי מעבר תראי אותה מחייכת אלייך ואוהבת איתך ונמצאת איתך בדיאלוג הזה בצורה אינסופית אוהב ומחבק המון (-:
 
תודה

שי היקר, תודה על המילים החמות. עוזר לחשוב ולהאמין שהיא איתנו בדרך שלה, במימד שלה. להאמין ולקוות שהיא יודעת שאנחנו אוהבים אותה בלי סוף.
 

yazi22

New member
מחבק עד אינסוף

ולא יכול להבטיח שום גן של ורדים. רק שלושה חדשים חלפו, ואני זוכר את התקופה הזאת, והיא כל כך קשה. האהבה והגעגועים לא יגמרו לעולם. מאחל לכם הרבה כח, לשאת את האהבה. יעקב, אבא של עמר
 
למעלה