הי,

[ילדת החיים]

הי,

הנה קואן שפשוט "הרג" אותי... תגיבו?תחוו דיעה? "הפר עובר בחלון. הראש עובר.הקרניים.הגוף עובר,הרגליים. איך זה שהזנב אינו עובר?" למה שהפר יעבור בחלון?באיזו קומה החלון?למה לא בדלת? מיהו הפר? לפר יש זנב?הקרניים לא לא אמורות לעבור לפני הראש? חלון לאן זה? אבל כל אלו הרהורים הגיוניים...הפואנטה היא להוריד את ה"מחסום" הזה.... סתם מחשבות הגיוניות ויש גם לא הגיוניות אותן אשפוך מאוחר יותר מה אתם חושבים?

 

[שנטידווה]

איך לעבוד עם הקואן

אז ככה: חפשי את הפואנטה של הקואן, והפכי אותה לשאלה שלך. צמצמי את כל מחשבותיך רק לשאלה. יושבת, עומדת, הולכת שוכבת ובכל פעולה ביום-יום שאת עושה-- אל תפסיקי לשאול את השאלה. הפנימי את המבט והקשב אל אותו מקום שממנו נולדת השאלה בתודעתך. תני לספק לגדול ולגדול עד שכל ישותך תהפוך למאסה ענקית של ספק. מידת הריכוז חייבת להיות מתונה (כמו מיתר של כלי נגינה, לא מתוח מדי ולא רפוי מדי) אבל מתמידה. עד שיום אחד כדור הספק הגדול יתנפץ. ואז תהיה לך התשובה. בהצלחה, שנטידווה

 

[brandy1]

רמז לילדת החיים

זה הוא הקואן שניסים אמון התעסק בו הרבה הכל עובר רק הזנב נשאר מה הוא הזנב. בטוחה שאת רוצה את התשובה? זאת בעיה גדולה לפתור קואן ללא מדריך שעבר את הדרך. אני עובד על קואן אחר מגובה של מאה רגל כיצד תעשה צעד אחד קדימה?

 

[ילדת החיים]

הי,

תודה רבה לך, האמת היא שאני לא שאלתי את זה... אני פשוט רציתי לדעת עוד נקודות מבט על הקואן מעוד אנשים זה הכל..... לא איך "לפצח" לא איך להביט על הקואן..... רציתי לראות מעוד אנשים-מה הם רואים כאן,לא שיכוונו אותי איך להביט עליו,אלא שיחשפו אותי לעולם שלהם,לראות שלהם

 

[brandy1]

רוצה לדעת מה אני רואה?

יש לך רצון לעשות מדיטציה הראש עבר. הכל מוכן הכרית המוסיקה המקום לעשות מדיטציה הגוף עבר. בזמן המדיטציה מה מפריע ? הכאב בברכיים , מגרד ,מחשבות טורדניות. זה הזנב הוא לא עובר. הזנב הוא בעצם הרגעת המיינד. מה את אומרת?

 

[ילדת החיים]

ברנדי יקר,

מנסה להרכיב את המשקפיים שלך..... הראש-הרצון,הנכונות,התשוקה.... אם כן-באמת הגיוני שקודם יעבור הראש ורק אח"כ הקרניים אם כן-זה באמת שובר את ההגיון שהקרניים יכנסו קודם אם כן-הרצון ישנו-הראש עובר הקרניים-יכולות להיות ההגיון הקטן,ה"עקשנות".ז"א-המחשבה-"עכשיו מדיטציה?מודעות?שטויות..",ספיקות.. הגוף-נסיבות,מנח,מיקום-אווירה פיזית,חיצונית.זה כל האדם,פיזית,שהולך לכיוון אותו המקום אליו הוא רוצה להגיע,בתודעה הרגליים הן אתה,שהולך,מנסה,לאותו הכיוון.אתה מתכוונן כולך,ורוצה ללכת לשם,אך לא מצליח,כי המינד שלך לא נקי,כפי שאמרת. אך זה הזנב? הזנב הוא בעצם מצבור עצמות קטנטנות שהןדברים קטנים שמעיקים על התודעה שלנו ולא נותנים לנו לעבור בלחון? מהו החלון? החחלון שהו החלון ל... החלון!! זה חלון למקום נקי יותר,למקום אליו כל אחד מגיע,למקום שלו,במדיטציות שלו,בנקיון שלו עם עצמו? איזו נקודה מעניינת איזו ראיה מענינת זווית שונה מהזווית שלי,בהחלט בגלל זה יכול להיות שזה חלון ולא דלת-כי זה גבוה,ולא ארצי,כי זה מתקשר יותר לשמימי ולא ארצי,כי חלון יכול להיות גם ארצי(אלמנט אדמה,אצל חלק),וגם שמימי,גבוה(אלמנט האש) אצל חלק-תלוי היכן אותו המקום אצל כל אחד ואחד נראה לי שלקחתי את דבריך לכיוון רחוק מדיי וסובייקטיבי מדיי,רונן? סליחה אם כן... ואגב-עיר יפה יש לנו,נכון? נעים להכיר,ותודה שהגבת..... במה אתה עוסק,בחייך? ערב טוב, קרן אור

 

[שנטידווה]

כל התייחסות לקואן

בדרך אחרת מאשר להתמודד איתו בצורה שתיארתי בהודעתי הראשונה אלייך תהיה טעות. והדרך היחידה להיחשף לקואן היא אך ורק לעבוד איתו. כל דבר אחר יהיה קישקוש.

 

[ילדת החיים]

בהבנתי את החיים בכלל,

אין דבר שנקרא "טעות",בייחוד לא בנהכוונת לחיים,בפילוסופיה,בהבנה בהכוונה כך אני,אישית,חיה לומר "קישקוש" על כל דבר שהוא-קשה לי-זה חוסר כבוד לאותו הדבר/איש-אליו מופנים דבריי,וזאת איני יכולה להניח לעצמי לעשות איש איש באמונתו יחיה

 

[שנטידווה]

אני ממש מצטער

שאת לוקחת את דברי באופן אישי. ובכל זאת, חלק מהדברים שאנו בני-האנוש חושבים מדברים ועושים הם קישקושים גדולים. ןלעצם עניינינו: זן-בודהיזם והקואנים כפרקטיקה אינם פילוסופיה, ולכן התבוננות מנקודות שונות וספקולציות לגבי הקואנים הן מראש התייחסויות מוטעות ומטעות. יש גבול גם לפוסט-מודרניזם שמאפשר אינספור התייחסויות "לגיטימיות" לכל דבר. כשאנו עוסקים בתורה או בשיטה שלא אנחנו יצרנו, אנחנו קודם כל חייבים לאמוד אותה באמות המידה שיוצריה העמידו, ולא ל"כווצ'ץ'" את אותה תורה או שיטה לפי ראות עינינו. בתור אדם שמכיר את הזן-בודהיזם בצורה אינטימית, אני יכול להגיד לך מקריאה של הודעותייך שאת פשוט לא בכיוון הנכון, ומכיוון שביקשת מאיתנו (חברי הפורום) שנענה לשאלותייך, מאותם אלה שענו (זנדו ואנוכי) תוכלי לקבל את הכנות שלנו, גם אם היא לא תמיד מלבבת. "איש באמונתו יחיה"-- אם כך הוא הדבר למה לי ואתלונן על אמונותיהם של הנאצים, הקומוניסטים, ציידי-המכשפות, עובדי-השטן ועוד הרבה פסיכים אחרים? ישנן אמונות ראויות וישנן אמונות שאינן ראויות. ישנן אמונות חכמות וישנן אמונות מטופשות. וגם אדם נפלא לפעמים פולט שטויות. האם איעלב אם תאמרי לי שדיברתי שטויות? לא. ודבר אחרון: אדם שרוצה את האמת לא איכפת לו מהכבוד. ולפעמים האמת אינה מסבירה פנים.

 

[זנדו]

שנטיוודה היקר.

אולי דרך הפיתרון של הקואן הזה נפתחה דרך חשיבה חדשה לבת הים ודרכו היא תוכל לנסות לפתור קואנים אחרים.אל תחמיר הרי זה לא מנזר זן רק פורום.

 

[שנטידווה]

ובכל זאת זנדו היקר,

אנחנו יכולים להפוך את הפורום לבמה איכותיתשל דיון, ולא תמיד להישאר ברמה שיטחית. שלך

, שנטידווה

 

[brandy1]

שנטידווה האם יצא לך לעבוד על

הקואן הבא :שמים לך מקל מול העיניים . אם תקרא לו מקל תחטיא את את המטרה .אם לא תקרא לו מקל תשגא .אם כן איך תקרא לו. יש לי פתרון אבל אני לא יודע אם הוא נכון.

 

[שנטידווה]

שבור אותו לשנים

לא. לא עבדתי על הקואן הזה. והאמת היא שאין לי תשובה על אף אחד מהקואנים. אני עבדתי על שני קואנים: "מי הוא זה שחושב?" ו"מהי ריקות?" על אף אחד מהם לא מצאתי תשובה. בכל מקרה במסורת הזן שאני למדתי המורים היו קשים ולא קיבלו בקלות תשובות על הקואנים שהם נתנו. המורים שלי בדומה לי, לא אהבו רטוריקה של זן. הם אהבו זן.

 

[brandy1]

איפה למדתה זן אם אפשר

לשאול.את משמעות הריק אני אוהב .לדוגמה אינקה עזב האם יש משמעות לריק שהוא השאיר.הריק בשבילי הוא פוטנציאל למשהוא חדש.אם לא מרוקנים את הישן החדש לא יכנס.גם כשלא עושים אז עושים. מצאתה את זה שחושב ? הקואן האמיתי שלי הוא :החוץ והבפנים יהיו אחד.מה שהמוח חושב הגוף עושה ומה שהגוף עושה המוח חושב עליו בלבד. זו היא המשמעות של כאן ועכשיו. וגם אם תקרא לזה רטוריקה של זן אני אקבל את זה.

 

[שנטידווה]

זנדו...

לא מצאתי מיהו זה שחושב וגם לא מהי ריקות. אבל בדרכים לשם גיליתי חלקים בעצמי שלא ידעתי על קיומם קודם לכן. גיליתי את הרוחב והעומק של התודעה שלי. גיליתי שבמהותי אני חסר צורה וגבול. גיליתי שכל תודעה חיה אחרת היא כמוני, חסרת צורה וגבול. גיליתי שאנחנו כולנו יקומים אינסופיים. גיליתי את גן-העדן והגיהינום שלי, גיליתי חמלה. גיליתי את החלל, הגלקסיות ואת הישויות החיות בתוכי. גיליתי שאין באמת חוץ ופנים, ושהגבול בין מה שאני קורא לו "פנימי" לבין מה שאני קורא לו "חיצוני"-- הוא גבול שרירותי, לא אמיתי. אבל עדיין אחרי כל הזמן והתירגול והאושר והעצב והמאמץ והמנוחה אני עדיין רק בתחילת דרכי....

 

[ssuri2]

שנטידווה - כמה שאלות

1. כשאתה אומר "עבדתי על קוואן" למה אתה מתכוון- "לשבת"? ומה בגמר הישיבה? 2. ועכשיו , לאחר שגילית את אשר תיארת, מה אתה עושה עם הגילויים? האם אתה חש אותם מרגע לרגע? האם אתה פועל לפיהם? מה הגילוי עושה לך? אשמח לתשובה.

 

[brandy1]

שנטיוודה אתה נכנס לריק של אינקה.

אם זה מוצא חן בעינך אני יעזור.

 

[ssuri2]

../images/Emo45.gif

 

[שנטידווה]

ברנדי.. אני לא מבין

את מה שאתה מנסה להגיד לי.

 

[שנטידווה]

תשובה ל ssuri2

תשובה 1: רוב רובה של העבודה על הקואן הייתה באמת במדיטציה בישיבה, עם כי לפרקים הייתי מסוגל לעבוד עליו גם במצבים וזמנים שונים במשך היום, וגם היה לילה אחד שעבדתי על הקואן בשינה(!). תשובה שתיים: הגילויים הפכו בחיי היום יום לביטויים של חמלה, סבלנות, וסובלנות. לשקט גדול יותר משהיה לי לפני כן. היחסים שלי עם אנשים קיבלו מימד חדש של עומק, רוחב, הבנה ופתיחות. הפכתי לפחות מתוח ביחסי עם אנשים אחרים. כשאני מסתובב ברחוב ומתבונן באנשים אני רואה יקומים שלמים לנגד עיני. אני כמעט ולא לוקח דברים כמובנים מאליהם, פחות מתווכח, כמעט ולא מרגיש בדידות, וגם פחות מתרגז ונעצב כשהעולם לא מתנהג עפ''י רצונותי. אני לא מסוגל לפעול על הגילויים האלה בכל רגע ורגע כיוון שכוחם של גילויים אלה עדיין לא יציב לעומת כוחם הרב של ההרגלים המותנים וה defilements (פגמים, זיהומים, קילסה בסנסקריט או פאלי). אני מקווה שהצלחתי לענות לפחות על חלקים של שאלותיך אם לא על כולן. בברכה, שנטידווה