הי...

skyflower1971

New member
הי...

אני גמורה מהשבוע האחרון, הותשתי נפשית, פיזית, כל הגוף שלי כואב, טיפלתי בבני ביתי, כולם אחרי וירוסים, אני מתרוצצת ממקום למקום, כל המטלות שבדרך כלל מתחלקות ביני לבין בעלי נפלו הכל עלי, אני מנצלת כמה דקות של כתיבה לפני שהוא חוזר מהרופא. מקווה שהוא יצא מזה, הוא צריך לעבור איזה שהוא זריקה נגד עצב באצבע שגורמת לו לכאבי תופת, לא ברור לי מה זה...אחכה שיחזור כדי שיסביר, צריכה לגהץ תחפושת של הגדול שלי, מזל שבגנים היה להם מסיבה בשישי. הכנתי כבר למחר את המשלוח מנות. בדרך כלל אני משקיעה, השנה הראש לי ממש לא היה בזה...עצוב לי מאוד, מקווה שהגדול לא יתאכזב. כזה מתוק לאכול אותו כמה אני אוהבת אותו, אותם :). ילדים מדהימים יש לי!!! נראה לי שמרוב עיסוקים לא מצאנו את הזמן לריב, להתווכח, הביחד הזה בשבוע האחרון בעיקר היה מאוד מעיק עלי, אז אולי יש יתרונות כשהוא הולך לישון מוקדם, אבל עייפתי. יותר מהכל אני מותשת מהמצב הכלכלי. הבנק לא מפסיק להתקשר אבל זה כבר לפורום אחר :/ יש פורום כזה בכלל? למעט חשבונות, אוכל בית ספר וכו, לא מוציאים על הנאות ובידור ובגדים בקושי...למי יש כסף? אפילו כוס קפה זה פריבילגיה. תפקיד חדש בעבודה גורם לי לעבוד יותר קשה, אבל הסיפוק אדיר. בינתיים לא מעלים משכורות השנה. תודה שאתם פה, מרגישה שאין לי אצל מי לפרוק, כולם כל כך עסוקים, ולא נעים להטריד אפילו חברה הכי טובה ואו אחות או משהו...אז העובדה שאתם פה והכל פה אנונימי עוזרת לי מאוד... שיהיה חג שמח, אני אוהבת את החג הזה, הכי אהוב עלי
 

seelinewoman

New member
שולחת לך חיבוק חיזוק ועידוד


וחג פורים שמח. נשמע שאת יודעת לשמוח ולחגוג למרות הכל
 

תמבר

New member
אצלי הבעיות קצת אחרות

אבל מזדהה עם התחושות שלך. גם אני בתקופה מאתגרת בחיים כרגע.
 
אמא התפקיד הכי קשה בעולם והכי מספק!!! נכון ,

קשה לטפל בכולם לתת בלי סוף ולהרגיש שאין תמורה. התמורה בגידול ילדים היא עצם הגידול, עצם זה שיש לך ילדים. תחשבי על מאות ואלפי נשים שנמנע מהן פרט בטן והן מוכנות לעבור סדרות טיפולים ש"גומרים" אותן והכל למען.... ילד. את בורכת בילדים, שמחי בהם, בכל רגע הכי קשה חשבי על הנשים האחרות, שהיו "מתות" להתחלף אתך, שאין להם למי להכין מישלוח מנות, את מי לחפש ואפילו אין להן צורך להגיע לרופא ילדים. את בתקופה קשה, קשה מאוד, אבל יש גם אור!! חג שמח לך ולמשפחתך, החלמה טובה לבעלך.
 

chenby

New member
תראי

נשמע שלא משנה אם את סובלת או נהנית, אלו המטלות שלך כרגע. אולי בהמשך זה ישתנה, מן הסתם עם גדילת הילדים, אולי משהו יקרה והבעל פתאום ישתף פעולה, אולי יפול איזה כוכב שביט בשכונה.. מי יודע.. מה שכן, אם בכל מקרה, בין אם את סובלת ובין אם את נהנית אלו המטלות שעלייך לעשות? (אני יודעת את זה כי אלו המטלות שאת עושה) אולי תנסי במקום להיות מסכנה ומתלוננת (וחלילה לא מורידה מהערך של העבודה שאת עושה, נשמע שאת אשת חיל) תנסי לעשות את המטלות האלו, שאת ממילא עושה, בשמחה.. תשמחי לקפל כביסה, תשמחי מהכלים, תדמייני שאת עושה שירות מדהים בגיהוץ התחפושת.. הרי ממילא את עושה את הדברים האלה.. להתלונן על המציאות, לעולם לא משנה אותה. דווקא כשחיים את המציאות בשמחה, היא נוטה לשדרג את עצמה. אני למשל מחכה ליום כביסות, מתפללת לימים כאלה שהמחויבות שלי היא למשפחה שלמה ולא רק לעצמי.. אבל עד שזה יקרה, אני מבשלת ומדמיינת שזה למשפחה, אני מקפלת כביסה ומדמיינת שזה לבעלי והילדים, וגם ברווקות שלי אני עושה את זה בשמחה. למה? כי ממילא אלו המטלות שלי, ובעיני הדבר הכי חשוב זה להרגיש טוב ולהיות בשמחה (בטח עכשיו לפני פורים) להתלונן זה הכי קל, בטח כשיש על מה. החכמה היא להיות חכמים. ובעיני להתלונן על ה"צרות" שלי, או לראות אותם כצרות, רק מביא עוד צרות - כי מה שנהיה ממוקדים בו- יהיה לנו יותר ממנו. זו עובדה יקומית, כח המשיכה, בדיוק כמו כח הכבידה. אם את רוצה דרך להיפטר מה"צרות" האלה, אני אשמח לתת לך כלים וחומר קריאה ועבודה עצמית. לא חסר באינטרנט.
 
למעלה