לצערי את כנראה צודקת
יש בזה גם וגם וגם...
גם נכון שמתחילים יותר עם רזות באופן גורף, וגם נכון שמה שאנחנו מקרינות משפיע, וגם נכון שקשה למצוא מכסה אבל יש סיכוי טוב שיש מכסה כזה שם בחוץ.
זה שמתחילים באופן גורף פחות עם שמנות מייאש בעיני. לא בגלל אהבה, אני חושבת שעצם זה שמתחילים עם מישהי לא מעיד שאוהבים אותה, אלא בגלל שזה תורם לביטחון העצמי, לתפיסת העצמי (וחבל שכך, אבל במציאות אני חיה). ומייאש אותי לראות איך בחור מאבד את הראש לגמרי בגלל בחורה שלא שמה עליו בזמן שבחורה מקסימה ונפלאה שלא נראית על פי הסטנדרטים המקובלים לא מזיזה לו. כן. מטריף אותי. לא הוגן.
ומצד שני, למצוא זוגיות זה למצוא בן אדם אחד, אחד בלבד, מתוך 7 מילארד אנשים צריך להיות רק אחד שיהיה חולה לך על התחת (אקסיוז מי פרנצ'
) ותמיד אני מזכירה את זה, לעצמי ולאחרים, כי כל אחד מאיתנו יחודי, ואין שום היגיון בציפיה שמלא אנשים יתלהבו ויתאימו לנו. אז נכון שלרזות יש יותר מגוון זמין, אבל בסופו של דבר, גם רזה וגם שמנה צריכות למצוא חיבור אמיתי יחודי רק לשני האנשים הספציפיים, וזה לא קל למצוא, ואני חושבת שזה גם תלוי גיל ותפיסת המושג זוגיות, כי אלו שיש להם תפיסה גמישה יותר מוצאים יותר בקלות, שמנים או רזים, עובדה, אחרי הכל, שיש אנשים שממש עוברים מקשר לקשר בהפרשי זמן קצרים ואילו יש אנשים שלוקח להם שנים למצוא.
העיצה הכי גדולה שאני יכולה לתת, זה לא דווקא בקטע של לזייף "אני מהממת" אלא להיות שם בחוץ, להיות פעילה, להכיר המון אנשים, לתת לאנשים אחרים הזדמנות להכיר אותך (אני בטוחה שההודעה שכתבת פה נגעה להרבה אנשים וגרמה להם תחושה של קירבה אליך, למשל). וגם להיות פתוחה, לבוא עם ההבנה שלעולם אין לדעת מאיפה ואיך תראה האהבה הבאה שלך, אולי זה יהיה בחור יפני צעיר
אולי זה יהיה גרוש בשלישית, מי יודע

תנסי להתחבר לכל אדם באשר הוא אדם, ואיפשהו תפגשי את החיבור הזה.
ולסיום, אני תמיד חושבת על ורדה רזיאל ז'קונט, אגב בחורה רזה... שתמיד מספרת איך הרבה שנים היא היתה לבד, ואכן, רק בסביבות גיל 40 היא פגשה את אמנון ז'קונט, שהיה צעיר ממנה ונשוי לאחרת... ואחרי שהיא כבר חשבה שהיא תשאר לבד לעד, היא מצאה את האהבה הגדולה של חייה, הם חיים יחד כבר לדעתי כ3 עשורים והיא מדברת עליו בהמון אהבה גם היום כאילו הם הכירו ממש עכשיו
היא בהחלט ההוכחה שיש מכסים, צריך להיות שם בחוץ לחפש
