הי שרית וכולם

לולי90

New member
הי שרית וכולם

שרית-תודה לך על המסר-תודה לך שכל כך איכפת לך ממני
..-אני מצטערת שנעלמי פשוט אין לי חשק לכתוב בימים האחרונים-אין לי מושג למה-אתם יודעים -גם למכתבים כאן צריכים להפעיל כוח נפשי -ואני עדיין נמצאת במצב הזה של " לא לכאן ולא לשם" כמו שכתבתי מלפני שבוע-אולי זה טוב-כי אני לא במצב רוח דיכאוני -ואולי גם לא אהיה-אולי קבלת מצב הנוכחי-חזרה למלואו התרופות תעבור אצלי בשקט? אני עדיין כאילו נמצאת בין שמיים וארץ ועוד לא החלטתי אם אני נופלת או ממשיכה לעוף...יכול להיות שהמצב הנפשי המוזר הזה גם קשור לעבודה שלי-כי אני הרבה מתעצבנת בחודש האחרון-ופשוט לא נשארות לי כוחות לדאוג בגלל בתי?האמת שאין כרגע(להיום
) שום דבר רע-אפשר להגיד שהשבוע עובר די יציב(טפו-טפו-טפו)-בתי שוהה במחלקה פתוחה כבר רוב האשפוז (3 חודשים )שלה אבל בעצם שייכת לסגורה-כי היא רק ישנה בפתוחה-אבל כול הככלים של הסגורה.שלשום ביקשתי את הארון בגדים שלה להעביר לפתוחה אז להפטעתי פתאום החליטו להביר אותה לפתוחה לגמרי.היא מאוד שמחה...דיברנו על אישפוז יום (היא מאוד רוצה לחזור) ושאלתי אם היא תוכל להתמודד עם ההסעות כמו שצריך( אחת מהבעיות הגדולות בתקופת אישפוז יום הייתה שפיתחה חרדות שהיו נהפכים להתקפים--(נסיעות נמשכו מעל שעה הרבה פעמים-פקקים).נסעיות בוקר תמיד היו בסדר-כל הבעיות היו בדרך חזרה-היא הייתה נכנסת הביתה עם בכי ולא הייתה נרגעת עוד 2-3 שעות.לכן אני חושבת שאם נוכל אנחנו להסיע אותה הביתה משם-נוכל לפתור בזה הרבה בעיות.כאן מגיעה הנקודה: אין לנו רכב-ואנחנו רוצים לקנות-כרגע יש לנו חצי מהכסף ועוד בערך שנה בעלי מקבל קרן השתלמות-אז אני רוצה שילך לאמא שלו-חמותי ויבקש הלוואה לשנה-עד שנוכל להחזיר לה.יש לה כסף אבל היא נורא קמצנית-מצד שני בעלי לא רוצה לבקש ממנה כלום-וכמה שאני לא מתחננת -שום דבר לרא עוזר... אבל הוא כל הזמן נותן לה רמזים עבים והיא כאילו לא מבינה...בעלי בן יחיד-אני לא מבינה קודם כל איך היא יכולה לתת לאחת משתי הנכדות היחידות שלה -לסבול כשהיא יכולה לפתור את הסבל הזה? היא יודעת על המצב ויכלה להציא לבד עזרה מה שהיא בחיים לא תעשה...אני מנדנדת לבעלי ולא מבינה למה הוא לא יכול לבקש-זאת אמא שלו וזה לא מתנה-עוד שנה נחזיר להם-היא רוצה ריבית--הירא תקבל ריבית...אני בחיים-אבל בחיים -אם אני אפילו יהיה בלי בית ואוכל-לא אלך לבקש ממנה-כי אני בחיים לא מבקשת כלום מאף אחד באופן כללי וכי אין לי יחסים טובים עם חמתי-אנחנו מתראות פעם ב... אנחנו מדברות אבל אני רוצה רק לברוח משם...מצטערת על כל השפיחה הזאת של בעיות משפחתיות אבל זה פשוט דבר שמציק לי מאוד כרגע...
 

ד קובי

New member
היי לולי ../images/Emo140.gif

אין לך על מה להתנצל זהו בדיוק המקום לפרוק לשתף ולכתוב את מה שבפפנים... שמח שלפחות את יכולה להוציא החוצה ולהקל על עצמך מעט מן העומס שפוקד אותך. אני בטחח שאת תמצאי את הכוחות להתמודד מבלי לבקש את עזרתו של איש, לפעמים קל יותר להסתדר עם חברים טובים מאשר עם בני המשפחה. יקירתי אני גאה בך ומוריד בפנייך את הכובע על כוחותייך ועל הדרך בה את מתמודדת עם הדברים. בברכת בריאות טובה ובהצלחה בכל אשר תעשי... אנחנו כאן
 
לולי קבלי חיבוק מותק

אנחכנו כאן גם לטוב וגם לרע כאן כולם בשביל כולם כמו שאת כאן בשבילינו
 

sarit743

New member
שמחה לראות אותך

באמת נראה שהדברים נשפכו ממך וסליחה על הגסויות אבל - יופי של שפיכה ! (סתם...סתם..) אני חושבת שאנחנו פה כדי לדבר על ההתמודדויות שלנו בחיי היום יום סביב היקרים לנו וזה כולל גם מצב כלכלי (כבר בכיתי לכם..) וזה כולל חיי משפחה, יחסים עם בן/בת הזוג וילדים נוספים (כבר בכיתי לכם..) עבודה או לא עבודה, דירה, נסיעות ושוב מצב כלכלי. אנחנו (משפחה נפלאה שכזאת) הרי חיים כמו כל אחד אחר פלוס. לכולנו בעיות של מעבר לכך ופשוט בגלל מצבנו המיוחד הן מתגמדות ואצל אחרים הם בעצם העולם. היום דיברתי עם חברה שלה יש 2 בנות (18 ו- 12) מנישואים קודמים, לבעלה יש 2 בנים (18 ו- 16) מנישואים קודמים ויש להם ילדה משותפת בת 3. וביקשתי ממנה לנסות ולהנות מגיל הבגרות ומהבית המלא ולראות את חצי הכוס המלאה. לשמוח שביתה בת ה- 18 שום ערב לא בבית לעשות בייבי סיטר לקטנות ושהיא יוצאת ומבלה, ושאם בת ה- 12 רוצה להקת קפוארה במסיבת הבר מצווה שלהם (זה בסדר, להם אין בעיות כלכליות) אז שתביא לה את הלהקה ושתפסיק להתלונן ושתסגור עיסקה בנשיקה. הזכרתי לה שכל ילדיה בבית ובריאים ושאנחנו שוכחים לפעמים שזה מה שחשוב באמת. ומי שלא ראה את הקליפ ששלח לנו מורדי האשדודי - עכשיו לרדת למטה בהודעות, להכנס לקליפ ולהתרגש, כי זה מה שחשוב. ההודעה של, לולי יקרה, בסך הכל עשתה לי טוב, את מסוגלת להתלונן על כסף ועל חמותך וזה אומר שהמצב עם הילדה שקט יותר, עכשיו יש לך קצת פנאי לבעיות של "האחרים". לילה טוב, שרית
 

זריחה 2

New member
היי לולי...

נסו לבקש בבנק הלוואת גישור ע"ח קרן ההשתלמות העומדת להשתחרר בעוד שנה.. מנסיוני, אין כל סיבה שיסרבו לכם..את מחזירה כל השנה סכום קטן,וכשמגיע זמן הפרעון,הבנק לוקח אליו את סכום ההלוואה, הרבה יותר קל מלהיות נתונים לחסדי בני משפחה.. בהצלחה
 
למעלה