הי שלום,אני חדשה..

אחת7

New member
הי שלום,אני חדשה..

היא אף פעם לא כתבה יפה, והיא ידעה זאת,אך כמו שתמיד הורגלה בחייה ,היא המשיכה.. האמת שזה גם לא ענין אותה איך היא כותבת.. היא אהבה לכתוב..זה היה בשבילה סוג של פורקן..היא הרגישה כמו איזה שחקן כדורגל גרוע שבאישון ליל מגיע למגרש לשחק ולנסות להראות את כשרונותיו .. זה לא שהיא כתבה באישון ליל או בהיחבא..רק שכל מה שנכתב על ידה אף פעם לא התפרסם ..ולא רק זה שאפילו לא הראתה דבר אחד מכתביה לאדם אחר.. לעיתים היתה מתגנבת לעצמה מחשבה שהיא לא כזאת גרועה..אולי בכל זאת היא איזה סופרת מסתורית כשרונית..ושיגלו את כתיבה לאחר מותה יהללוה רבות..מחשבות אלה היו נכנסות בה רק לעיתים מאד רחוקות שכן ידעה שאין שום עניין לשקר על עצמה..ואת כישרונותיה היא יודעת..וכשרון הכתיבה לא נמנה בניהם.. היא היתה כותבת ימים ולילות.. היא שמרה ואגרה את כתביה כאילו היו אלו כתבים יקרים מכל .. מקפידה הייתה לרשום תאריך במרומי הדף..לחתום בסופו את שמה, להדפיס ולהצמיד לתיקיה העבה.. היא אהבה לכתוב..ובכלל לא היה אכפת לה מה היא כותבת..היא הייתה חולת נפש.
 

uri80

New member
תגידי לה ברוכה הבאה.

ולמה שלא תכתוב כמה פרטים על עצמה?
 
ברוכה הנמצאת בפורומינו הדל

היא רושמת מצוין ולדעתי אחד הדברים המצוינים זה כתיבה ולא משנה אם ולמי מראים את`זה בקיצור המשך חיים יפים‎:->‎
 

estersh

New member
שלום, אני חדשה.

לתקופות. רציתי להעיר או לשאול או לתהות- למה אנשים פה חושבים שהודעות בפורום תמיכה ופורום חברתי ליוצאים בשאלה צריכות להיות יצירה ספרותית? השאלה מופנית בעיקר כלפי כותבים ותיקים שמתייחסים בתגובותיהם בעיקר לפן הזה של ההודעות במקום לעיקר. וברוכה הבאה לך. אני ותיקה, מהחודשים הראשונים של הפורום ומקפידה לא להפוך אותו ליומן שלי כי החיים הם לא יצירה ספרותית.
 

אליזד

New member
פורום יוצאים בשאלה ותמיכה חברתית

"השאלה מופנית בעיקר כלפי כותבים ותיקים שמתייחסים בתגובותיהם בעיקר לפן הספרותי של ההודעות במקום לעיקר" ... (-: בעיקרון את צודקת. גם אני חשבתי פעם שזהו פורום תמיכה חברתית, ומאד כעסתי על כל הודעה שניסתה לסטות מהעניין ש"לשמו התכנסו כאן" למען האמת? עד היום אני חוטף את הג'ננה כשאני קורא את ההודעות של חמי, גם כשהן שייכות לעניין, ובעיקר חוטף עצבים כשאני רואה שבדף הראשי מתנוססת לתפארה הודעה מפגרת של תת-מחב"ת מזובל נוסח :"תגידו, רציתי לשאול, אצל החילוניסטים יש תאייוועס? אז למה אתם אומרים, זה הכל כי אתם קקי, תחזרו בתשובה" ומתחתיה שרשור ארוך ומופאר שכולל תשובות רציניות מרוב חברי הפורום. אבל הימים חלפו, והבנתי שתמיכה חברתית נעשית בצורה קצת אחרת. ודווקא לא מעל דפי הפורום. הדף הראשי הוא בסך הכל פלטפטורמה שעליה מקבל כל אחד הזדמנות לשפוך את מה שיש לו בבטן. מכל הברדק הזה כל אחד מוצא את מה שכיף לו להגיב, מכל התגובות, כל אחד "מסמן" לו את מי שההודעות שלו "עושות לו את זה" מכל הסימונים כל אחד מקבל חשק לכתוב להוא או להיא או הלם הודעה פרטית, מכל הפרטיות ההוא וההיא וההם, מקבל חשק לבוא לפגוש אותך בטיש, מכל הפעמים שהייתם יחד עם עשרים איש את צוברת לעצמך שישה חברים טובים שאכלו איתך בשבת, נסעו איתך לכינרת, ונהיים קצת משפחה שמפצה אותך על החסר. הם התמיכה הרגשית שלך בעצם... אז פשוט החלטתי להשתלב במגמה הכללית, אז אני בוחר לא לענות לשטויות, ומצד שני עושה את הפורום ליומן של החיים שלי, במידה זו או אחרת. והעובדה שהתחתונים שלי ושל עוד כמה תלויים פה על החבל, והעובדה שבין כל השטויות יש פה ושם הודעה שכתובה טוב - עושה חשק לעוד כותבים מצוינים להצטרף. וכשכותבים מצויינם מצטרפים - הפורום עושה למי שמציץ בו הרגשה של מקום מכובד ששווה להצטרף אליו. ותקני אותי אם אני טועה, רק בחודש האחרון ספרתי לפחות עשרה או שתים עשרה חדשים. כל אחד מהם יכתוב פה הודעה, יפה יותר או יפה פחות, כל אחד מהם עשוי להגיע לטיש, או לשלוח לך מסר פרטי ולהפוך עם הזמן לחבר שלך, או בן זוג, או סתם תומך מרחוק. (המשפט "החיים הם לא יצירה ספרותית" מדגדג לי נורא באצבעות, ואני חייב להגיב עליו, אבל אני לא יכול למלא את הפורום בהודעות, וכבר כתבתי מספיק להיום, אז הנה, אני שותק. מישהו רוצה תמיכה חברתית?)
 

estersh

New member
"החיים הם לא יצירה ספרותית"

השימוש בסלוגן בדיוק, אבל ממש ממש בדיוק למנוע את מה שעשית עם המילים שלי, יותר נכון, למנוע מעורבות שלי בכל דיון שאולי יתפתח כתוצאה ממנו. כי כגרפומנית לשעבר, כמו בהתמכרויות אחרות, אני חייבת לשמור על עצמי שלא ליפול לשם שוב. וסלוגנים הם כאלה- לא מנוסחים, לא בוררים, מכלילים, מעידים על טיפשות וחוסר מחשבה מאחוריהם ובעיקר מקלים על החיים בכך שהם חוסכים ממך דיונים אינסופיים במישור הפילוסופי, פסיכולוגי, דתי וקיומי בנושא שבו הם הונפו. סלוגנים הם כמו שלט אזהרה: כאן צץ נושא מורכב שאין לדוש בו. שיש להיות מודעים לקיומו. אז שוב אני בהפגנה המצומצמת שלי והפעם במלא הפוזה- בכל התוקף, בפנים נחושות, בלהט של שכנוע עצמי מול עוברים ושבים אדישים ולא מעוניינים שמקסימום נדים למשוגעת שלא ברור מה היא רוצה מהם ומיקרופון ומצלמת פלאפון שמעניק ברוב חסדו איש אחד משועשע או מרחם- החיים הם לא יצירה ספרותית. גם במשתלה שלנו שמתי שלט כזה: זהירות צמחים! ובלי להיכשל, כמה מילים ענייניות: מסכימה איתך, אליזד, עם רוב מה שכתבת. ביקשתי רק טיפת רגישות, בעיקר עבור אלו שביקורות כאלו חוסמות אותם מלהשתתף באופן חופשי. אתה יכול להנות מהפורום בדרך שלך, (ויש דווקא הרבה כיף בלהגיב להודעות מטופשות, שאם לא התחושה הברורה שלי שתגובות כאלו מפתחות בי צדדים אפלים של הנפש הייתי עושה כאן בעיקר את זה). אבל בזהירות...
 

אחת7

New member
כל אחד והדרך שלו

כל אחד והדרך שלו לקבל תמיכה, מי את שתקבעי מה נכון ומה לא נכון לרשום...? היה לי נחמד לפרסם את זה,היה כיף לקבל תגובות.. למה לא? כל אחד והדרך שלו להתבטא...וחבל שאת מפסידה חלק מאד יפה בחיים שלנו..``היצירה הספרותית``...
 

rigoletto111

New member
ברוכה הבאה לפורום - מקווה שתיהני

למה חולת נפש? הרבה אנשים כותבים למגירה.
 
למעלה