מלה של שון
New member
הי, שבת שלום
הי כולם! הייתי פה מזמן, והרבה זמן לא יצא לי להכנס. אז שלום לכולם, אני אמא של שון, שנה ו4, מדהייייםםםם!!!! רוקה ואיך שהו בקשר עם האבא ( הוא מבקר אצלנו ותומך כלכלית, לא באופן רשמי) לפני כחמישה חודשים גילו לי סוכרת ( סוג 1, אני מזריקה אינסולין 4 פעמים ביום) ועקב כך פוטרתי מעבודתי ובכלל מצבי התדרדר פלאים. כיום אני במצב די רע, מקימה את עצמי מהמיטה בכוח כדי לטפל בקטן וכבר אבדתי חשק להכל, פשוט כבר אין לי כח. חברתי הטובה שלמדה פסיכולוגיה וכרגע עושה הסבה לעו"ס,חושבת שאני בדיכאון קליני וצריכה לפנות לטיפול תרופתי, אני כמובןלא מוכנה. אני בטוחה שאני אצאה מזה איך שהו, לכולנו יש אפס אנד דאונס, ואני קרגע בדאן נמוך במיחד, אבל אני מתפקדת. זה פשוט נורא קשה להתמודד עם הכל לבד!!! ואני לבד, העזרה שיש לי, שאני מאוד מאוד מעריכה, היא מאוד בערבון מוגבל. טני מובטלת, ולא בריאה, ומודאגת ונמאס לי מתגובות שסביבה. כולם מבינים גדולים בכל דבר. לפני שבוע ישבתנו אב בני, שון ואני באיזה בית קפה ולידנו ישבה משפחה והילד שאל את האבא משהו שלא שמעתי והאב ענה " זו חנות למסכנות חד הוריות" הרגשתי שמתחממות לי האזניים מרב עצבים ושקלתי לקום ולהגיד לו משהו, ועכשיו אני מצטערת ששטקתי כי זה עדיין מעצבן אותי! בקיצור רציתי קצת לשפוך, במקום שאולי קצת יבינו אותי יותר טוב, הרי רק הורה יחיד יכול להבין עם מה אנחנו מתמודדים, כל השאר, סתם "מבינים גדולים" תודה על ההקשבה! אגב ידוע לכם אם קיימת קבוצת תמיכה באיזור עמק יזרעאל? שיהיה לנו שבת שלום, בלי מבזקי חדשות כואבים כ"כ.
הי כולם! הייתי פה מזמן, והרבה זמן לא יצא לי להכנס. אז שלום לכולם, אני אמא של שון, שנה ו4, מדהייייםםםם!!!! רוקה ואיך שהו בקשר עם האבא ( הוא מבקר אצלנו ותומך כלכלית, לא באופן רשמי) לפני כחמישה חודשים גילו לי סוכרת ( סוג 1, אני מזריקה אינסולין 4 פעמים ביום) ועקב כך פוטרתי מעבודתי ובכלל מצבי התדרדר פלאים. כיום אני במצב די רע, מקימה את עצמי מהמיטה בכוח כדי לטפל בקטן וכבר אבדתי חשק להכל, פשוט כבר אין לי כח. חברתי הטובה שלמדה פסיכולוגיה וכרגע עושה הסבה לעו"ס,חושבת שאני בדיכאון קליני וצריכה לפנות לטיפול תרופתי, אני כמובןלא מוכנה. אני בטוחה שאני אצאה מזה איך שהו, לכולנו יש אפס אנד דאונס, ואני קרגע בדאן נמוך במיחד, אבל אני מתפקדת. זה פשוט נורא קשה להתמודד עם הכל לבד!!! ואני לבד, העזרה שיש לי, שאני מאוד מאוד מעריכה, היא מאוד בערבון מוגבל. טני מובטלת, ולא בריאה, ומודאגת ונמאס לי מתגובות שסביבה. כולם מבינים גדולים בכל דבר. לפני שבוע ישבתנו אב בני, שון ואני באיזה בית קפה ולידנו ישבה משפחה והילד שאל את האבא משהו שלא שמעתי והאב ענה " זו חנות למסכנות חד הוריות" הרגשתי שמתחממות לי האזניים מרב עצבים ושקלתי לקום ולהגיד לו משהו, ועכשיו אני מצטערת ששטקתי כי זה עדיין מעצבן אותי! בקיצור רציתי קצת לשפוך, במקום שאולי קצת יבינו אותי יותר טוב, הרי רק הורה יחיד יכול להבין עם מה אנחנו מתמודדים, כל השאר, סתם "מבינים גדולים" תודה על ההקשבה! אגב ידוע לכם אם קיימת קבוצת תמיכה באיזור עמק יזרעאל? שיהיה לנו שבת שלום, בלי מבזקי חדשות כואבים כ"כ.
