וירטואליתתת
New member
הי צהרים טובים..
לא יודעת מאיפה להתחיל..בבקשה תקראו
כבר כתבתי פה בפורום מספר פעמים, פה אני מוצאת נחמה
בעלי ואני נשואים כמעט 6 שנים מצב הזוגיות שלנו לא מזהיר במיוחד
אם שואלים אותו מבחינתו הכל בסדר אבל אני? אני קרועה מבפנים עד היום הייתי חזקה אבל לאט לאט אני מאבדת את שפיותי
נמאס לי מהחיים. אני אוהבת אותו וגם הוא אומר שאוהב אותי אבל בהרבה דברים אנחנו לא מסתדרים.וכשרבים זה מגיע אצלו לקללות וצעקות ממש השפלה..בשבוע האחרון המריבות עלו מדרגה.. אני מודה התנהגתי לא יפה הייתי קצת עפ פרצוף כשנכנס הביתה דברים יתגלגלו ורבנו על משהו והוא התחיל לצעוק ולהתעצבן..הוא היה באמצע לחתןך משהו ואני בדיוק עברתי לידו והוא פשוט תפס אותי והצמיד לי את הסכין ואני ממש התחננתי שיפסיק זה הלחיץ אותי נורא. בסוף הוא שחרר..אחרי שחזרנו לדבר בררתי איתו מה זה היה צריך להיות שהוא הים עלי סכין..והוא אמר שממש עצבנתי אותו. שאלתי אם באמת חשב לעשות לי משהו והוא אמר הסכין היתה מכוונת ליד ברור שלא התכוונתי למשהו פשוט עצבנת אותי..וזהו חזרנו להיות רגילים אחרי סליחה והתנצלות..בערב שוב רבנו ושוב קילל כי לא הסכמתי איתו על משהו נורא חשוב בשבילו ואמר שאני השטן.. אז אמרתי לו נכון אני השטן כי פשוט נמאס לי..ואז אמר עכשיו באמת בא לי לעשות לך משהו עם הסכין להחזיק לך את הלבלב ושתמותי כבר..זה היה ברחוב לכן אני לא יודעת כמה אמיתי הוא היה..אני לא חושבת שהוא באמת יעשה כזה דבר כי הוא הרבה דיבורים..תמיד מקלל ואחרי זה אומר לי את יודעת שכשאני מתעצבן אני לא שולט על מה שיוצא לי מהפה..אני לא יודעת מה לעשות עם מי לדבר.אני רוצה להתגרש אבת נורא מפחדת מהלבד ועוד יש לי ילד ואני מפחדת שהוא יקח לי אותו..מה גם שלפעמים ממש סבבה לנו..אני במצב נפשי מאד גרוע אין לי חשק לכלום. מה עושים???
לא יודעת מאיפה להתחיל..בבקשה תקראו
כבר כתבתי פה בפורום מספר פעמים, פה אני מוצאת נחמה
בעלי ואני נשואים כמעט 6 שנים מצב הזוגיות שלנו לא מזהיר במיוחד
אם שואלים אותו מבחינתו הכל בסדר אבל אני? אני קרועה מבפנים עד היום הייתי חזקה אבל לאט לאט אני מאבדת את שפיותי
נמאס לי מהחיים. אני אוהבת אותו וגם הוא אומר שאוהב אותי אבל בהרבה דברים אנחנו לא מסתדרים.וכשרבים זה מגיע אצלו לקללות וצעקות ממש השפלה..בשבוע האחרון המריבות עלו מדרגה.. אני מודה התנהגתי לא יפה הייתי קצת עפ פרצוף כשנכנס הביתה דברים יתגלגלו ורבנו על משהו והוא התחיל לצעוק ולהתעצבן..הוא היה באמצע לחתןך משהו ואני בדיוק עברתי לידו והוא פשוט תפס אותי והצמיד לי את הסכין ואני ממש התחננתי שיפסיק זה הלחיץ אותי נורא. בסוף הוא שחרר..אחרי שחזרנו לדבר בררתי איתו מה זה היה צריך להיות שהוא הים עלי סכין..והוא אמר שממש עצבנתי אותו. שאלתי אם באמת חשב לעשות לי משהו והוא אמר הסכין היתה מכוונת ליד ברור שלא התכוונתי למשהו פשוט עצבנת אותי..וזהו חזרנו להיות רגילים אחרי סליחה והתנצלות..בערב שוב רבנו ושוב קילל כי לא הסכמתי איתו על משהו נורא חשוב בשבילו ואמר שאני השטן.. אז אמרתי לו נכון אני השטן כי פשוט נמאס לי..ואז אמר עכשיו באמת בא לי לעשות לך משהו עם הסכין להחזיק לך את הלבלב ושתמותי כבר..זה היה ברחוב לכן אני לא יודעת כמה אמיתי הוא היה..אני לא חושבת שהוא באמת יעשה כזה דבר כי הוא הרבה דיבורים..תמיד מקלל ואחרי זה אומר לי את יודעת שכשאני מתעצבן אני לא שולט על מה שיוצא לי מהפה..אני לא יודעת מה לעשות עם מי לדבר.אני רוצה להתגרש אבת נורא מפחדת מהלבד ועוד יש לי ילד ואני מפחדת שהוא יקח לי אותו..מה גם שלפעמים ממש סבבה לנו..אני במצב נפשי מאד גרוע אין לי חשק לכלום. מה עושים???