הי לכן בנות יקרות
מזמן מזמן לא ביקרתי בפורום, וגיליתי באיחור את הסוכה המקסימה שלכן, אבל החלטתי בכ"ז לפתוח הודעה, לבדוק מה שלום כולן ולעדכן קצת עלי. למי שלא מכירה ולמי ששכחה, שמי מירי, אני בת 36, אמא לשני בנים גיא וגילי, ואיבדתי את אמא שלי בגיל 4. השנה היתה לי שנה לא קלה בכלל. לפני מספר חודשים עברתי את הגיל של אמי כשהיא נפטרה וזה היה מאוד משברי עבורי. אמא שלי מתה 3 ימים לפני יום ההולדת ה-36 שלה, וככל שהתקרב יום ההולדת שלי נתקפתי חרדות, וכל הזמן חשבתי איך בגילי היא כבר שכבה על ערש דווי..... כשהיה בדיוק 3 ימים לפני יום ההולדת שלי, היה לי יום פשוט איום, הייתי עצבנית ולא מרוכזת והמחשבות על המוות רדפו אותי בכל פינה, ואז ביום ההולדת שלי עצמו, הכל התפרץ, ובכיתי כמו שלא בכיתי כבר שנים.... עליה שמתה כל כך צעירה, ועלי שאיבדתי אותה כל כך מוקדם, וגם בכי שיש בו הקלה כי הנה עברתי את היום המפחיד הזה שפחדתי ממנו זמן רב כל כך, ונותרתי בחיים.... חוצמיזה אני לא מגיעה לגלוש הרבה, אבל מאוד רוצה לחזור לחיקו של הפורום החם והמקסים הזה אז אעשה כל מאמץ להיות פה יותר.
מזמן מזמן לא ביקרתי בפורום, וגיליתי באיחור את הסוכה המקסימה שלכן, אבל החלטתי בכ"ז לפתוח הודעה, לבדוק מה שלום כולן ולעדכן קצת עלי. למי שלא מכירה ולמי ששכחה, שמי מירי, אני בת 36, אמא לשני בנים גיא וגילי, ואיבדתי את אמא שלי בגיל 4. השנה היתה לי שנה לא קלה בכלל. לפני מספר חודשים עברתי את הגיל של אמי כשהיא נפטרה וזה היה מאוד משברי עבורי. אמא שלי מתה 3 ימים לפני יום ההולדת ה-36 שלה, וככל שהתקרב יום ההולדת שלי נתקפתי חרדות, וכל הזמן חשבתי איך בגילי היא כבר שכבה על ערש דווי..... כשהיה בדיוק 3 ימים לפני יום ההולדת שלי, היה לי יום פשוט איום, הייתי עצבנית ולא מרוכזת והמחשבות על המוות רדפו אותי בכל פינה, ואז ביום ההולדת שלי עצמו, הכל התפרץ, ובכיתי כמו שלא בכיתי כבר שנים.... עליה שמתה כל כך צעירה, ועלי שאיבדתי אותה כל כך מוקדם, וגם בכי שיש בו הקלה כי הנה עברתי את היום המפחיד הזה שפחדתי ממנו זמן רב כל כך, ונותרתי בחיים.... חוצמיזה אני לא מגיעה לגלוש הרבה, אבל מאוד רוצה לחזור לחיקו של הפורום החם והמקסים הזה אז אעשה כל מאמץ להיות פה יותר.