הי לכולם

[CHEN39]

הי לכולם

מה שלומכם? התגעגעתי מאד... חודש ינואר מסמל עבורי את האובדן במלוא הדרו. בחדש זה נולד אהובי ז"ל ושלושה ימים לאחר יום הולדתו, איבד את ההכרה ולא שב. לא יכולה לתאר לכם כמה עצוב היה "לחגוג" את יום הולדתו השנה בבית הקברות. ביקרתי אצלו עם בני הבכור ועם אמי. הדלקנו נרות.שקעתי. נזכרתי בהמון דברים. הרשיתי לעצמי להציף את הכל. דברים שלא התמודדתי אתם מאז... חשבתי ששנתיים אחרי, יהיה קצת יותר קל. שהעוצמות יפחתו. אבל הכאב היה חזק כאילו לא עברה דקה. בסופו של דבר שוב התאוששתי. מדהימה אותי ההתאוששות בכל פעם מחדש. מערכת היחסים שאני נמצאת בה היא אבודה מראש. הבחור מקסים ככל שיהיה, רווק. ההתאמה המנטלית, טובה ככל שתהיה, מתגמדת אל מול הפער שבין ציפייותינו. לי אין מחשבות על חתונה נוספת, על עוד ילדים. אפילו לא בכיוון. והוא כמובן מעוניין בכל אלה. אני מסתפקת בפגישות של פעמיים שלוש בשבוע והוא לא. אני משערת שפרק ב' בחיי חייב להיות עם אדם שמבין ומודע למחויבויותי, שיש לו ילדים, ומבין את הצורך העז לא לחשוף אותם מיד לנוכחות חדשה ... נראה לי שעדיף לחתוך מהר ככל האפשר, בפרט לאור העובדה שרגשות אמיתיים לא התפתחו אצלי, ואצלו כן. מה דעתכם??? ספרו קצת, מה חדש? שלכם תמיד.

 

[הים רגוע]

התגעגעתי חן יקרתי

מחזקת אותך יקרתי , וכמו שתמיד אומרים החיים חזקים ולכן החזרה לשגרה והתאוששות המהירה ,שומרים אותנו בחיים .. בנושא של מערכת היחסים ,תאום צפיות חשוב ביותר,אבל יחד עם זאת חיבת לזכור ,בכל מערכת יחסים חיבות להיות פשרות , חיבים להתאים צפיות למציאות ,במידה וזה לא ניתן ,למה למשוך עוד זמן,האם את מתלבבטת או שהחלטת? חיבת להגיע להחלטה גם בשבילך שתדעי מה מצבך בדיוק ,וגם עבור הבחור שנקשר יותר ויותר.. בתקווה שלא תבצעי עוד "נבצרות זמנית" התגעגעתי באמת

טלי .

 

[meshi4]

חן......נכון גם אחרי

שנתיים כשעולים לבית העלמין הכל צף ומכאיב.לפעמים ככל שעובר הזמן עיכול האובדן נהיה לנו אמיתי.במשך הזמן זה זה הולך ונרגע. בקשר לשאלתך--אם הבחור רווק ברור לגמרי שירצה ילדים משלו. אבל התשובה טמונה במילותיך:"בפרט לאור העובדה שרגשות אמיתיים לא התפתחו אצלי" בהצלחה בכל מה שתחליטי.