הי לכולם!
לא ביקרתי כאן הרבה זמן כי החלטתי לקחת חופש מהכל אחרי כשלון שלישי... טוב עכשיו אני כל כך מבולבלת ונסערת ואני חייבת דחוף את העידוד שלכם! לפני כמעט שבועיים עברתי שאיבה קצת מסובכת עם המון חומר הרדמה (כי זזתי להם באמצע-סיפרה לי האחות) וכשהתעוררתי היו לי כאבים הכי נוראיים בעולם, נתנו לי זריקת וולטרן ואופטלגין ואח"כ עבר לי. אחרי שלושה ימים החזירו לי שלושה "חתיכים"(כמו שאמרה הלמבורנתית) וחזרתי הביתה עם "פנינים". טוב מאותו יום של ההחזרה אני סובלת מכאבי בטן כמו של מחזור,ממש לפעמים מתפתלת מכאבים והחזה שלי לא היה מבייש את פמלה אנדרסון! וגם הוא נורא כואב אפילו כשאני הולכת ואם זה לא מספיק אז גם מלא הפרשות מימיות שאני צריכה להחליף תחתונית עשרים פעם ביום ואפילו לפעמים להחליף תחתונים (סליחה על התאורים אבל אני חייבת להסביר.. אחרת מי יבין?) ועכשיו השוס, כל פעם שאני משתעלת,מתעטשת או משהו בסגנון יוצא לי טיפה פיפי! וזה מתסכל בטירוף!!! בקיצור ביום ראשון הקרוב אני אמורה לעשות בדיקה לבטא (שלא מכירה בי)אבל עכשיו אני חוזרת מהעבודה ישר לשירותים,מנגבת (סורי) ומה אני רואה?!?! כתם דם ורוד!!!!! אז כמו שאמרתי-נסערת ומבולבלת רצתי אליכן אני פשוט בהלם. עם כל הפאסימיות שלי,תמיד אני חיה עם הספק הקטן הזה שאולי הפעם כן... אני לא יודעת מה לעשות. ברור שמחר על הבוקר אני מתקשרת ליחידה אבל..בא לי למות! למה כל ההתעללות הזאת? למה? (וחשבתי שעברתי את שלב ה'למה'..) טוב אז סליחה על האורך וסליחה על הודעה חדשה אבל אני זקוקה לעזרה וסיפורים מעודדים תודה, אור
לא ביקרתי כאן הרבה זמן כי החלטתי לקחת חופש מהכל אחרי כשלון שלישי... טוב עכשיו אני כל כך מבולבלת ונסערת ואני חייבת דחוף את העידוד שלכם! לפני כמעט שבועיים עברתי שאיבה קצת מסובכת עם המון חומר הרדמה (כי זזתי להם באמצע-סיפרה לי האחות) וכשהתעוררתי היו לי כאבים הכי נוראיים בעולם, נתנו לי זריקת וולטרן ואופטלגין ואח"כ עבר לי. אחרי שלושה ימים החזירו לי שלושה "חתיכים"(כמו שאמרה הלמבורנתית) וחזרתי הביתה עם "פנינים". טוב מאותו יום של ההחזרה אני סובלת מכאבי בטן כמו של מחזור,ממש לפעמים מתפתלת מכאבים והחזה שלי לא היה מבייש את פמלה אנדרסון! וגם הוא נורא כואב אפילו כשאני הולכת ואם זה לא מספיק אז גם מלא הפרשות מימיות שאני צריכה להחליף תחתונית עשרים פעם ביום ואפילו לפעמים להחליף תחתונים (סליחה על התאורים אבל אני חייבת להסביר.. אחרת מי יבין?) ועכשיו השוס, כל פעם שאני משתעלת,מתעטשת או משהו בסגנון יוצא לי טיפה פיפי! וזה מתסכל בטירוף!!! בקיצור ביום ראשון הקרוב אני אמורה לעשות בדיקה לבטא (שלא מכירה בי)אבל עכשיו אני חוזרת מהעבודה ישר לשירותים,מנגבת (סורי) ומה אני רואה?!?! כתם דם ורוד!!!!! אז כמו שאמרתי-נסערת ומבולבלת רצתי אליכן אני פשוט בהלם. עם כל הפאסימיות שלי,תמיד אני חיה עם הספק הקטן הזה שאולי הפעם כן... אני לא יודעת מה לעשות. ברור שמחר על הבוקר אני מתקשרת ליחידה אבל..בא לי למות! למה כל ההתעללות הזאת? למה? (וחשבתי שעברתי את שלב ה'למה'..) טוב אז סליחה על האורך וסליחה על הודעה חדשה אבל אני זקוקה לעזרה וסיפורים מעודדים תודה, אור
