הי לכולם!

[ZAHAV2006]

הי לכולם!../images/Emo140.gif

אני חזרתי לעבודה אחרי יום חופש נחמד עם בעלי היקר...בחיפה! חזרתי כל כך עייפה,גם בגלל שהלכנו חתיכת דרך ברגל,וגם בגלל שלא ישנתי טוב בלילה...ורציתי להגיד שממש נמאס לי מצורת החיים שלי!אני לא מצליחה לישון טוב בבית הזה(אצל הוריו של בעלי),לא יודעת אם זו הכרית/המיטה/החדר/סתם כל מיני דאגות ומחשבות...

...אבל מה שאני בטוח יודעת זה שלא טוב לי,כיבינמט!ותאמינו לי שאני עושה,לא רק מתלוננת... היחסים שלי עם חמותי ממש בכי רע!(פעם זה לא היה ככה,כזה גרוע)היא מתייחסת אליי כמו אל זרה...בקושי אומרת שלום...ואני מרגישה שהיא ממש עושה לי טובה,כדי לצאת מידי חובה,כשהיא אומרת:שלום,בוקר טוב...ולי זה ממש לא נותן חשק לדבר איתה! אני גם ממש משתדלת להיות נימוסית,אבל זה הכל! ומצד אחד זה כל כך חבל שככה זה צריך להיות,כי אני שומעת למשל,מחברה שלי איזה יחסים טובים וחמים יש לה עם האמא של החבר שלה...אבל זה גם מאוד תלוי באמא-היא למשל מאוד חמה ולבבית! וחמותי ממש לא!!!היא אישה קרה ולא יודעת להיות חמימה,והיא עושה רושם תמיד,כאילו מישהו מת לה...(הפרצוף תשעה באב שהיא עושה)ולי ממש ממש קשה איתה! אני לא יודעת איך לתקשר איתה???אני מודה שגם אני אדם מורכב ולא קליל,אבל אני לעומתה,יודעת לחייך,ויודעת להיות חמה ולבבית!אבל כשהיא נותנת לי יחס כזה קר,מגעיל וחסר אכפתיות...איך אני אהיה חמה ולבבית איתה?איך? זה נורא מתסכל אותי המצב הזה,ובזמן האחרון היו לי כמה התפרצויות עליה וממש בא לי "להיכנס בה" מה שנקרא...כי אני נמצאת בהמון מתחים,וחלקם נובעים ממנה,אז קצת קשה לי להחזיק את עצמי...אבל בעלי מנסה מאוד לאזן אותי!אבל זה ממש לא פשוט,כל הזמן לעצור את הרגשות בתוכי,שרוצים להתפרץ!!!ולהמשיך לבלוע צפרדעים עד שנעוף משם,לדירה משלנו!זה ממש קשה!!!כמה אפשר לשמור בבטן,מה שמרגישים?אנחנו שם כבר שלוש שנים,וזה לא מעט זמן! רק עכשיו התחלנו לקחת את עצמנו בידיים ויצרנו תוכנית כלכלית של ממש!ובעזרת השם,במרץ-אפריל 2007 אנחנו יוצאים לדירה משלנו!!! בקיצור,אני ממש לא יודעת איך להמשיך ולהתמודד איתה,עם החוסר תקשורת הנוראי הזה! אני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן,שהיא בעלת הבית,ואני צריכה לכבד אותה ,אבל מצד שני היא מוציאה לי את כל החשק להיות לידה,וזה מגיע למצב שאם אני צריכה משהו מהמטבח,אני יחכה שהיא תצא משם ורק אז אכנס...רק בשביל לא לספוג את האנרגיות השליליות שלה!זה נשמע נורא,אבל זה מה שהיא גורמת לי להתנהג...מה לעשות? אשמח לעצות מועילות שיעזרו לי לשפר את המצב הזה! תודה מכל הלב ושיהיה לכם המשך יום נעים!

 

[בעז האמן]

לעשות

שימי לב לבחירה שלך

, את יכולה בקלות לראות איך את מושכת אל עצמך את כל הדברים האלו. את יכולה להמשיך לבחור לסבול ולהתעצבן ולקבל אל עצמך אנרגיות שליליות או לבחור לשנות את כל זה בהדרגה. להתפרץ עליה תהיה טעות כי זה בדיוק מה שהקולות בתוכך רוצים להילחם אש באש רק מוליד שריפה גדולה יותר. ואת זה למדתי על בשרי ביום שישי שלימד אותי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד

על עצמי. תסתכלי קדימה על הזמן שכבר לא תהיי שם תחושי כמה זה מתקרב ותשמחי על כך. ברגע שעולה בך החשק להתפרץ עצרי באותה השניה אם תצליחי ותשאלי את עצמך אוקי עכשיו זה יועיל לי

יתן לי משהו או סתם יזיק לי יגזול ממני אנרגיה ויעשה טוב לחלקים הכואבים בי שניזונים מהאנרגיה הזו. שימי לב איך שאת מבזבזת אנרגיה מיותר ויקרה על להתעצבן מחמותך !!!! שמחמיצה לך פנים

, אני יכול להבין את זה אבל למה את בוחרת להתעסק בכך

. בעלך צודק כשהוא מנסה לאזן אותך, לא עובד איתה תהיי את מי שאת אל תנסי לצפות ממישהו אחר להיות מי שהוא לא

. תזכרי שאף אחד לא חייב לך כלום ואת לא יכולה לצפות מאף אחד להיות כפי שאת רוצה או שיהיו נחמדים אלייך. זה שאת יודעת להיות חמה ולבבית לא אומר שמישהו אחר יכול או חייב להיות. כולנו רוצים שיאהבו אותנו ויהיו נחמדים אלינו אבל לא תמיד זה עובד. לא עובד לך איתה תתקשרי איתה בצורה הכי מינימלית האפשרית אל תיסחפי לשליליות שבך שמושכת אצלה את אותה האנרגיה, פשוט תהיי עצמך ואל תסתכלי בקנקן של אחרים, גם אם זה ידרוש ממך מאמץ תהיי כנה עם מה שאת. תגידי שלום תשאלי בשלומה ואם היא תחמיץ פנים אל תקחי את זה אישית !!!!!, תהיי נאמנה לחיוביות שבך, אם תצליחי לנסות ולראות שזה משתנה הרי הרווחת ובגדול !!!!!!. אף אחד לא גורם לך להתנהג רק את גורמת לעצמך בכך שאת נסחפת להאמין למה שהאחר משדר לך ולוחץ אצלך על הכפתורים הנכונים שמביאים לך ת'סעיף. תתנהלי לך בשקט הרי לא תהיי שם עוד זמן רב נסי להחליק עניינים אל תגררי לעימותים לא עם עצמך ולא איתה, זכרי לחבק עדיף מאשר להתנגח לא בהכרח פיזית אלא גם מטאפורית.

 

[ZAHAV2006]

מה שאתה כותב...נכון,אבל...

קשה מאוד מאוד לביצוע! אני לא יודעת אם אתה יודע מה זה לחיות אצל ההורים של הבעל(בתור הכלה)עם חמה שהיא בעצמה לא קלה בכלל...! אבל אני יכולה להגיד לך שזה סיר לחץ מתמיד.כי זה מה שנקרא:הגיעו מים עד נפש! אני ממש מנסה לשלוט בעצמי וברגשותיי,על מנת שלא נצא מופסדים פה,כי לה יש קלף חזק עלינו,לצערי...וזה הקורת גג שהיא מעניקה לנו! אבל ,אני לא יכולה לסבול את הקרירות שלה,זה עושה לי כל כך רע בנשמה...כי כבר ככה לא קל לי עם חיי,אז לבוא לבית עם קבלת פנים של אבל ותשעה באב,ממש לא תורמת לי למצב הנפשי! אז תגיד לי אתה,עם כל הכבוד ...איך אפשר להתעלם מהאנרגיות השליליות שהיא מפיצה לכל עבר?כאשר יש כבר בתוכי אנרגיות לא הכי טובות,וגם אם הן טובות,אז היא הורסת לי אותן! ויכול להיות,כמו שאתה אומר,אני נותנת לה להרוס...אבל עדיין אני לא מבינה:איך אפשר להתעלות מעל כל זה-כאשר יש בתוכי גם המון תסכולים כלפיה...??? אשמח לתשובה ממך יום נעים שיהיה לך ותודה מראש

 

[בעז האמן]

תלוי איך מסתכלים על הדברים

אני מסכים שזה מאתגר לביצוע אך אפשרי לחלוטין, הקלף החזק שיש לה עליכם נראה כאילו יצרת אותו בדמיון ונתת לו איזה סוג של כח עצום שמופעל עליכם. עצם העובדה שכתבת : נצא מופסדים ?, קלף חזק, קורת גג שהיא מעניקה לנו מתחוור לי מכך שהלבשת על זה מן מעטפת כוחנית ונתת לזה המון כח להשפיע עלייך, סוג של תלותיות שגורמת לך אולי להרגיש בנחיתות כלשהי שמחלישה אותך. קשה לי להאמין שלמרות הכל אימא שלו לא תזרוק אותכם לרחוב, אולי זה לא נח לה אבל אני מתקשה להאמין שלמרות הכל לא תמצאו את עצמכם ברחוב. מה שאומר שאת לא חייבת להרגיש שאת תלויה בה בצורה כלשהי, או חייבת לה משהו

, אני מסכים שזה לא המצב הכי אידיאלי ועשוי להיות מתסכל למדי. הקרירות שלה היא לא עניינך למה את מתעקשת להתעסק בכך

אני מבין שאת חיה איתה תחת קורת גג אחת ואת אולי מצפה ממנה ליחס כלשהו וכשהוא לא מגיע את ממשיכה להתעסק בכך שהיא קרירה ושהיא עושה לך רע בנשמה. אל תתעסקי בכך תפסיקי לתת לזה אנרגיה יקרה פשוט תחיי את הזמן שיש לך שם בבית וזהו אל תחפשי את חברתה או את הסימפטיה שלה, אם היא נמצאת במצב כלשהו ויש לה אופי כלשהו אין זה קשור אלייך. מה את יודעת מה עובר לה בראש או מה עבר עליה היא עשויה להוציא הכל על הסביבה כי בחוויה שלה קרו כל מיני דברים שהיא רוצה להוציא ואת במקרה בסביבה. את יכולה להודות לה על קורת הגג שהיא נותנת לך ולהכיר לה תודה אבל לא להתרפס, אין זה חובה שתגידי לה את זה בפנים זה אפשרי גם בלב, אך זה עשוי לעזור. שימי לב שאת עושה את זה לא מתוך מקום חלש אלא מתוך הכרת תודה ותו לא. היא לא הורסת לך כלום ברגע שאת מאפשרת לזה להגיע אלייך זו כבר אחריותך, פשוט אל תתני לכך אל תתעסקי בכך ופשוט תחיי אני מסכים שזה לא זמן קל. שימי לב שאמרת את אותם הדברים על אנשים מהעבודה שלך שימי לב לדפוס הזה שחוזר, שאת מתעסקת בדברים מיותרים ובוחרת ביודעין להרגיש רע מכל זה.

 

[ZAHAV2006]

בוקר טוב בועז

קראתי בעיון את דבריך המורכבים,ואני מסכימה שיש דברים שעליי לשנות בגישה! אבל אני כל הזמן מרגישה שמציגים אותה כאדם קדוש,שאני צריכה להבין אותה,ולהעריך אותה,ובלה,בלה,בלה... וזה לא פייר,כי כאילו מתעלמים מהצד שלי!מה אני לא בן אדם?לי לא קשה?לי אין חוויות קשות בחיים? רק בגלל שהיא נותנת לנו בית והיא המבוגרת,אני צריכה לפרוס לה שטיח אדום? דרך אגב,רציתי לשאול-איזה דפוס חוזר התכוונת ?בעבודה....? אשמח שתאיר את עיניי! יום טוב

 

[מיכל הררי]

זאת חשבונאות.

פשוט תרפי מההתחשבנות (ההתחשבנות של מי יותר סובל, או מי יותר נותן) ותצאי מהמשחק הזה של הוא עשה ככה, אני עשיתי ככה.....

ותחיי את חייך מתוך אהבה וטיפוח עצמי

 

[בעז האמן]

תשובה פשוטה בהירה ויפה ../images/Emo45.gif

 

[בעז האמן]

התגלמותה של הדרמה ../images/Emo13.gif

אדם קדוש מי מציג אותה ככזו

אם את עושה זאת ודמיונך הפורה יצר את זה תשאלי את עצמך אם זו את או שהקשבת למה שהסביבה שלך סיפרה לך ובחרת להאמין בכך. מישהו אמר שאת צריכה להבין אותה ?, להעריך אותה ?, אינך חייבת כלום בואי נתחיל מכך

, את יכולה להכיר לה תודה ולא יותר מכך או תודה על כך שיש לך קורת גג ולא בהכרח בזכותה. כמו שמיכל אמרה אין פה התחשבנות, והנה פה מתגלמת הדרמה, לא מתייחסים אלי, מתעלמים ממני, מה אני לא בן אדם ?, שימי לב איך את נותנת לזה לדרמה הזו כח. יצא לך משהו מועיל מלהתלונן לייצר דרמה ולהרגיש מסכנה ? שאלי את עצמך מה תרוויחי מכך ?, תשומת לב ?, יחס ?, הכרה בכך שאת צודקת . את לא צריכה שום דבר בטח לא לפרוס לה שטיח אדום שימי לב איזה צד בך מדבר כשאת אומרת את זה ?, אם היא נתנה לי בית וקורת גג אז עכשיו אני חייבת לה ביג טיים, עכשיו אני מרגישה חייבת וחובה וזה משאיר אותי בעמדת נחיתות. פשוט תגידי תודה וזהו בלי להתחשבן או לעצמך או לה או בלב תרפי מכל ההתחשבנויות מי נתן לי מי חייב למי בלה בלה בלה. אל תצפי שמישהו יקשיב לך, יצדד בצדקתך, ירחם עלייך, ברגע שאת מצפה לדברים כאלו והם לא מגיעים הקולות המסכנים גוברים וטוענים שהם מקופחים ומתחילים להתבכיין. כשאין ציפיות אין אכזבות. צדדים שנגועים בפחד, האגו שלנו מתחיל להשתולל ולהתמרמר. כן דפוס העבודה ודפוס הבית חוזרים שימי לב, איזה אנשים מגעילים יש פה ממש מרעילים לי את הנפש, איזו אישה קרירה שבא לי להתפרץ עליה כי עושה רע בנשמה ומביאה לי אנרגיות שליליות. שימי לב איך זה חוזר אצלך במחזוריות... האם זה קורה בעוד דברים בחייך תשאלי את עצמך ? למה זה קורה ואיפה את במשוואה הזו ?

 

[א ש לי]

זה מה שכתבתי לה.

"כן דפוס העבודה ודפוס הבית חוזרים שימי לב, איזה אנשים מגעילים יש פה ממש מרעילים לי את הנפש, איזו אישה קרירה שבא לי להתפרץ עליה כי עושה רע בנשמה ומביאה לי אנרגיות שליליות. שימי לב איך זה חוזר אצלך במחזוריות... האם זה קורה בעוד דברים בחייך תשאלי את עצמך ? למה זה קורה ואיפה את במשוואה הזו ? " הבאתי את דברייך לכאן שתבין למה גם אני מתכוונת שהיא צריכה לעשות משהו בנידון לעבוד על עצמה בלבד! הכול יוצא וחוזר אלינו, ורק בגללנו. וכן! בעז, היא חייבת לזקיינה'לה אני חושבת וזו רק דעתי שזה מה שמציק לה.

 

[בעז האמן]

את מתכוונת ל...

כך שהיא מרגישה חייבת לא נראה לי שהיא חייבת, ואכן יש מצב שזה בהחלט מציק לה אבל אני לא ממש יודע אלא אם היא תחליט להגיד שכן

 

[מיכל הררי]

שוב, מדהים |כן

 

[מיכל הררי]

הצעה לשחרור הכעס בדרך חיובית

למצוא מקום בטבע שאת יכולה פשוט לצעוק בקול את כל מה שאת שומרת בפנים

או אולי לשקול השתתפות בסדנה שמקובל שם לצעוק את הכל

יש את אותו הדבר רק לנשים, בתאריך אחר....

 

[מיכל הררי]

נסיון חוזר לשים את הלינק לסדנה

רק של הנשים קישור

 

[מיכל הררי]

אגב....

נראה לי שלא הייתי ממליצה לעשות את עצמך ולהיות חמימה ולבבית. פשוט תהיי את, טבעית. אנשים מרגישים כשאחרים משקרים, וזה לא נעים להיות ליד אדם שמשקר. פשוט תהיי את

 

[מיכל הררי]

כשאמרתי תהיי את, לא התכוונתי

שתצעקי עליה. אלא שתתנהגי כמו שאת, ואל תנסי להיות נחמדה ומתוקה. אלא טבעית.

 

[ZAHAV2006]

הי...

תודה על ההמלצה של הסדנה,אבל לא נראה לי שזה יתאים לי... לגבי מה שאמרת,להיות טבעית וכל זה...זה מה שאני עושה בעיקרון,כי נמאס לי "לשחק",רק בגלל שאני חיה אצלה בבית! אז אני מתנהגת בטבעיות,ונותנת לה את היחס שהיא נותנת לי...כי לא בא לי אחרת! אבל ככה גם היחסים בינינו נראים:יחסים של אנשים זרים. לא יודעת מה לעשות,אני מתוסכלת ממנה ממש...ולא מבינה למה זה מגיע לי,לקבל כזה יחס קר כמו קרח?

 

[מיכל הררי]

אני לא מכירה את אמא שלו.

אבל אולי זה בכלל לא קשור אלייך וזאת היא. אם היא אדם כזה (ככה הבנתי מהתיאור) אז זאת היא ואין לזה קשר אלייך. ואם היא לא מסמפטת אותך אולי זה כי רע לה בחיים ואולי קשה לה שהבן שלה לא רק שלה ואולי.... וואלה, לא יודעת

אבל למה להטריד את המחשבה על כך אם אפשר לקבל את המצב כמו שהוא. ככה היא מתנהגת ואולי זה בכלל לא קשור אלייך אז עדיף לך להתמקד בעצמך ולא לנסות שהיא תאהב אותך.

 

[בעז האמן]

../images/Emo45.gif

 

[א ש לי]

להיות היא?

אם להיות היא, זה להיות הכי מאושרת? לבבית ואוהבת? כי מהמקום שהחמה הקרה נותנת לה מיטה חמה וכיס שמתמלא על חשבון הנוחות שאין לה היום בבית איך אפשר שלא להעריך? איך אפשר לשים בצד ולכעוס? בא לשאול מדוע לא עוברים להוריה? לא כל הורה מוכן לעשות את הצעד הזה למען בנו ולחיות עם אישה זרה בבית, חישבי על זה, שני מבוגרים שאין להם טיפת פרטיות, ונוחות. כן מותר לחמה להיות עם פרצוף חמוץ (גם אם זה הכי אישי שבעולם) כן הייתי נלחמת עם עצמי בלבד ומאותגרת גם להביא את החמה לחייך את לא יודעת שמי שזקוק הכי הרבה לחיוך זה אחד שלא מחייך? כן הייתי, מנקה מסדרת דואגת ועוזרת בכל שקשור לבית ועושה זאת עם חיוך קשה לי להאמין שהפרצוף שלה היה נישאר חמוץ. מכתיבתך תמיד עולה שאת לא עושה שום דבר בנידון מלבד להתלונן ולהגיד כמה זה קשה. זה תמיד קשה או בלתי אפשרי, אם לא מנסים והרמת ידיים מצידך, זו תבוסה אמיתית. אני חושבת שכל אלה מתסכלים אותך על שאת העמדת את עצמך במקום של חולשה.

 

[ZAHAV2006]

אשלי...!

א.אני מעריכה את זה שהיא נותנת לנו קורת גג,ואם זאת אני חשה תסכול כלפי ההתנהגות שלה כלפיי,שהיא לא קשורה בכלל לזה שהיא נותנת לנו לגור אצלה! למה את חושבת שאם היא נותנת לנו לגור אצלה,אז היא קדושה מעונה? את בכלל לא מכירה את אופייה,וכמה היא אדם לא פשוט!יש לך מושג מה זה,כל יום לקבל פרצוף תשעה באב?אני בעצמי מסתובבת עם איחסה בבטן,אז למה מגיע לי לקבל עוד איחסה ממנה??? וחוץ מזה,רק לידיעתך,למרות שכבר שפטת אותי ודנת אותי למוות...אני כן עוזרת בבית,וכן משתדלת לתרום!יש לי תפקיד קבוע של נקיון השירותים והמקלחת בבית,ואני גם מסדרת ומנקה פה ושם... אז אי אפשר להגיד שאני פרזיטית,אוקיי??? נכון שאני מתלוננת ,כי קשה לי במצב הזה מאוד! אנחנו זוג צעיר בלי פרטיות בכלל!ואני יודעת שגם להם קשה ואין להם פרטיות בכלל! אבל,עדיין זה לא אומר שלי קל! ברור שיש שני צדדים למטבע פה,ואני מודעת לזה מאוד! אבל אני מתרעמת על ההתנהגות שלה! איך אפשר כל היום וכל הלילה,להיות עם פרצוף מדוכא?להוציא את האיחסה שלך על הסביבה שלך כל הזמן! גם לי קשה ואני לא מוציאה עליה את זה! אני נכנסת לבית,ומחייכת(בעיקר לבעלה,כי היא ממש לא מביאה לי חשק). ולא הבנתי למה אני ב"מקום של חולשה" כמו שכתבת?