הי כולם

  • פותח הנושא ohli
  • פורסם בתאריך

ohli

New member
הי כולם

הי אני יודעת שלא הייתי פה כבר כמה חודשים טובים. אך לצערי אני עובדת כמו משוגעת..ולומדת כמעט כל הזמן..אך בזמן האחרון אני מרגישה כ"כ כ"כ רע ומשום מה הרגשתי צורך לכתוב ודווקא פה. כי אני לא מכירה מקום אחר שיכול איכשהוא להבין אותי יותר מפה..( אני כותבת עם מליון דמעות בעיניים ואני רואה הכל מטושטש ככה שאם יוצאות לי שגיאות כתיב אני מתנצלת מראש..) בכל מצב, מה שרציתי לשתף או סתם לפרוק מהלב זה שאני מרגישה רע! אני בת 25 כבר ואני לא מוצאת את עצמי! אין לי מושג במה אני אעסוק אני בחרדות כל פעם כי אני יודעת שאני אעסוק במלחמת קיום עם הטוראט הארור הזה בכל מקום עבודה שהוא ואין לי כוחות לזה יותר! שלא לדבר על הזוגיות!! אני לא חושבת שאני אי פעם אתחתן! מי ירצה אותי ככה?! כל החברות שלי מתחתנות מסביבי או שמוצאות להן קשר זוגי מחייב ורק אני לבד..כמו תמיד לבד..אני כ"כ צריכה מישהו שיהיה איתי ויבין אותי. אי אפשר להגיד שאני מכוערת וטיפשה כי ההפך הוא הנכון, לפחות כך אני מאוד רוצה להאמין, אבל ברגע שנפלט לי איזה טיק קטן וארור כולם בורחים ממני! הרי למה שיהיו עם משהי עם טוראט כשיש עוד מליון בנות נפלאות אחרות! בריאות!!! אני מרגישה זוועה ואני מרגישה שלעולם אני אהיה לבד עם עצמי והטוראט שלי..לפחות יש לי את הכלב שלי שמנחם אותי ותמיד מקבל אותי לא משנה איך אני ובאיזה מצב אני באותו היום. אני אדם טוב שתמיד שמח או לפחות משתדל, אבל אני לבד. ולבד לא יעשה אותי בעתיד אדם טוב יותר. אני מפחדת מזה. אני לא רוצה להיות ממורמרת ובודדה.לא רוצה.. זהו, הייתי חייבת להוציא את זה אני מתבשלת עם זה כבר כמה ימים. קשה לי וזה מעיק עלי כי אני לומדת למבחנים עכשיו..מקווה שלא העמסתי עליכם יותר מדי. תודה על ההקשבה ואני מאחלת לכם ימים נפלאים של אושר וחיוכים..וגם לי.. אורית
 
היי אורית ברוך שובך../images/Emo24.gif

טוב שהחלטת לפרוק את אשר על ליבך...וכן בהחלט מותר לך לבכות. האמת שאינני מכירה אותך באופן אישי, אבל אני מבינה את הקושי שלך. מה את לומדת? במה את רוצה לעסוק? ואם אפשר לדעת באיזה איזור את גרה? מלבד זאת אני חושבת שיש מצב שתוכלי להצטרף לפורום החברתי ולהתכתב איתנו ואולי אף להיפגש עם חלק מאיתנו...ולכי תדעי מה יקרה? העיקר לעולם אל תחושי בודדה. אנחנו כאן בשבילך.
 
אורית, כנסי רגע......

תקופת המבחנים קשה , אה?? תקשיבי לי טוב, אני בערך מבוגר ממך ב-12 שנה..... תתרכזי במבחנים, בטוחני שתצליחי בהם, עזבי את ההתעסקות בטוראט, זה סתאם מפריע לך בדרך לגדולה... עכשיו תראי, ממרום 37 שנותי, הכרתי לא מעט בנות...... אחת , למשל, הייתה לה כתף אחת גבוהה ב-20 ס"מ מהשנייה. אחרת, הייתה לה מחלת כליות, והיא הלכה 3 פעמים בשבוע לבית החולים לעשות דיאליזה, עד שנמצא תורם מתאים שגאל אותה מהסיוט.... שלישית, הייתה כל כך מכוערת, שכאשר היא הגיע למנתח פלסטי לתקן, הוא החליט לעזוב את המקצוע... ואחרונה , הייתה סתם טיפשה... עד שמידת הנעליים שלה התחרתה ברמת ה- IQ שלה.... היית מוכנה להתחלף עם אחת מהן??????!!!!!!!! את יפה, וחכמה, ומתבטאת כל כך יפה, ואקדמאית!!!!! כל מה שאמא פולנייה הייתה רוצה בשביל הבן שלה!!! מה "דפוק" בך????? כמה "טיקים" מינוריים שנראה שאת עסוקה בהם יותר מהסביבה????? זה כלום לעומת מה שיש וגלום בך!!!!! אז אני חוזר למשפט הראשון שלי.... תתרכזי במבחנים, אחרת, הפולנייה לא תיתן לך את הבן שלה............. ולגבי הזוגיות....... תראי.. אני סיכמתי אם אישתי , שכאשר היא תגיע ל-40 ... אני אחליף אותה עם שתיים של 20.......... טוב, אני אתפשר גם על 28 ומקסימום נאמץ ילדה בת 12.... אז אל דאגה , את מסודרת!!!!!!!! ולא שאני מכוער או טיפש......................... ההיפך הוא הנכון...... ........... .......... .......... אני מאודדדדדדדדדדד מכוער וטיפש!!!!!!!!!!! קחי את זה בקלות, אורית, כדברי המשורר: "ישנן צרות גדולות יותר"
 

mickya

New member
לאורית היקרה

כדאי ומומלץ להקשיב לדני, האמיני לי, כל מילה שוה זהב טהור, וכל אות יהלום. אכן ישנן צרות גדולות יותר. שאי את ראשך בגאוה!! זכרי, לכל סיר יש מכסה ומי שלא טוב בשבילך שלא ירצה אותך. אספי את עצמך, חשבי על תכונותיך הטובות ותראי שיתרונותיך עולים על שיש לאחרות להציע, הפגיני בטחון עצמי, צאי לבלות במקומות שמכירים, כמו מועדוני סטודנטים. כל שנדרש הוא לעבור את הכניסה לבד. במועדון עצמו כלם באים להכיר. אפילו אם באת עם חברה, הרי ברגע שאחת מכן תוזמן לרקוד השניה תשאר לבד, אז מה הקטע לבשי אומץ ולכי אפילו לבד. בזמנו המלצתי לבת שלי לבלות כך ואכן הכירה את בעלה בריקודים באוניברסיטת תל אביב. יש הרבה בחורות ללא טוראט שיושבות בבית ללא חבר. צריך אומץ, נחישות ובסוף זה עובד, לא להרתע, מקסימום יהיו ערבים במועדון שתהני מהמוסיקה אפילו אם לא תכירי מישהו. להערכתי זה עדיף מלשבת בבית ולחכות לאביר. בברכה ד"ר מיקי אברמוביץ
 

ohli

New member
הי מיקי

אכן אני נושאת את ראשי בגאווה ואני באמת יוצאת המון וחווה המון חוויות על בסיס יומיומי אבל..אני מפחדת. אני מפחדת לצאת לדיט אינטימי עם משהו ופתאום הוא ייעלם רק בגלל זה. אני מודה שאולי זה נשמע שטחי אבל כרגע מבחינתי זה לא. אני יודעת שיש צרות גדולות יותר.לצערי גם חוויתי אותן לא מזמן כשדודה שלי נפטרה מסרטן. ודווקא אז התחלתי עפ התחושות האלה .הרגשתי כ"כ לבד למרות המוני החברים שהקיפו אותי משהו היה לי חסר.מאוד. אני מפחדת שאולי אני כן ימצא לי בן זזוג לחיים אבל יהיו הרבה התנגדיות לקשר ארוך יותר בגלל הטוראט. אני מפחדת שלילדים שלי יהיה את אותו הדבר. אני לא רוצה שהם יעברו את אותו סיוט שאני עברתי כשהייתי קטנה..נכון היום אני חזקה מתמיד עובדת ולומדת אבל עדיין..אני רוצה שזה יעלם וילך ממני. נמאס לי כבר. עברתי מספיק והוכחתי לעצמי ולכולם שאני שווה המון עכשיו די! אם הטוראט הזה זה איזשהו מבחן לחיים אז עברתי אותו עכשיו לך כבר! לא צריך אותו יותר! אני סטודנטית במקצוע שאני אוהבת אני עובדת בשדה תעופה בתור סלקטורית שזו עבודה שאני אוהבת מאוד, הנה ניצחתי עכשיו די! באמת נמאס לי עם המלחמות האלה של הסתרת טיקים ..נמאס לי מהשאלות מהמבטים מהילדים שלא מבינים ולפעמים צוחקים..אוף! זה מייאש אותי למרות כל מה שאני עושה בחיי.אני עייפה מזה.. שלא תטעי חלילה ותחשבי שאני מדוכאת באופן קבוע כי אני לא. אני לא אוהבת להיות עצובה בגלל זה כתבתי פה להתפרק קצת..\ אני מקווה , בעצם יודעת, שיהיה בסדר..רק מתי.. ביייי ותודה אורית
 

ohli

New member
בשימחה

באיזה שעות או ימים? ומתי אפשר לבור לפגישה ? אני חושבת שהפעם אני באמת רוצה לבוא. אני מניחה שעד היום לא הגעתי כי פחדתי לראות עוד אנשים במצב שלי. אל תכעסו עלי או משהו אבל תמיד העדפתי להסתובב עם אנשים "בריאים" מאשר מישהו עם מגבלה כמוני. זה משכיח ממני את מה שקורה.. אבל אני באמת רוצה לבוא הפעם רק תלוי מתי.. תודה לכולם..כל הכל אורית
 

שביק

New member
היי אורית, רק עכשיו קראתי את שאלתך

ועל כן: אפש להתקשר טלפונית מחר, מוצא"ש. ביום ראשון מוקד בבוקר אני נוסעת לחופשה עד יום רביעי בערב. (בארץ).המפגש הבא יהיה במסגרת הכנס השנתי, ברעננה. בליווי הרצאות מענינות. התכנית תפורסם במלואה בקרוב בפורום ובאתר. לחברים ומצטרפים חדשים המחיר 180ש"ח לשנה. לאורחים, מפגש חד פעמי המחיר 50ש"ח לאדם. נישמח לראותך בין חברנו. עלי לציין שהפחד מיותר, מכיון שמדובר באנשים מאד נחמדים, טובים ורגישים.
 
ד-נ-י ../images/Emo70.gif הייתי ממנה אותך למנחם

הלאומי
רק כדי לקרוא את התגובות שלך, שווה לשפוך הכל החוצה. אתה כמו מגדלור באפילה, מכוון קרן אור שתאיר את כל מה שטוב. איזה מזל שיש לנו אותך.....
 
תודה לאלי והלנה...

הסומק על לחיי... ודמעות השמחה בעיני...... כמה חשוב להיות נאהב...... .... .... רצוי להיות גם מליונר........ אהה... פנטזיות...............
 

הלנה

New member
אורית הי ../images/Emo24.gif

שמחה "לראות" אותך שוב למרות הנסיבות... תמיד שאנחנו בתקופת מתח הכל נראה לנו שחור וחסר תקווה.... אני חושבת שאם היית באה לאחד המפגשים שלנו, כפי שדני (שהוא אגב יפה וחכם - הוא סתם שיקר לך) המליץ והיית פוגשת את כל הגברים והנשים הרגילים עם טוראט שמגיעים לשם זה היה מאד עוזר לך.. משום מה את חושבת שגברים לא ירצו אותך בגלל הטיקים וזה נראה לי כל כך לא נכון.. כשיגיע הגבר הנכון הוא יראה אותך מעבר לטיקים. אני מכירה מפה אנשים עם טוראט שיש להם זוגיות נפלאה עם בני זוג ללא טוראט. במפגש האחרון אחת האמהות אמרה שהיא מודאגת מכך שהילד שלה בן ה- 7 לא יתחתן.... ואחד הטורטניקים שלנו (שאת שמו לא אזכיר למען צנעת הפרט) אמר שהיתה תקופה שהוא היה צריך להגיד לנשים ללכת מרוב שהיו כל כך הרבה שרצו אותו (טוב, הוא אמר את זה יותר יפה אבל אני לא זוכרת את הציטוט המדוייק)... בקיצור, אורית, אני כמו דני ממליצה לך להתרכז עכשיו בלימודים, לצאת אחרכך לחופש, לקחת הרבה אויר, ולהמשיך הלאה.. ואל תשכחי דבר מאד חשוב... את רק בת 25!
 

ohli

New member
הי שוב

ראיתי את התגובות עכשיו ואני רק אוצה לומר תודה!! אין ספק שאני מתכוונת להגיע לאחד המפגשים אני מתכננת את זה כבר המון זמן אבל קרו לי המון דברים בזמן האחרון שמנעו זאת ממני..אני מניחה שתתשמעו עלהם כשנפגש ב"ה. אני יודעת שזה נראה מינורי וחסק משמעות אך אני מודה שזה העסיק אותי כפי שזה לא העסיק אותי אף פעם. אין לי מוש למה עכשיו. זה כ"כ כיף לקרוא את התגובות המעודדות האלה ולדעת שתמיד אפשר לכתוב פה הכל ובלי להסתיר כלום..אין ספק שזה מקל אלף אלפני מונים!!! תודה!!!\ ובנוגע לשאלתך תיקי, אני מאיזור המרכז ואני לומדת קרימינולוגיה וסוציולוגיה. אני מאוד מקווה לעסוק בזה אבל נראה לאן העתיד יקח אותי..אני מקווה שלמחוזות טובים..:) יום נפלא לכולם אני חוזרת ללמוד ואני מקווה שנתראה ממש ממש בקרוב אורית
 

השגיא

New member
אורית שלום

ראשית אתנצל שאני לא נכנסת הרבה, המחשב שלי עושה לי בעיות וכנראה שלא יהיה מנוס אלא לקנות חדש. (עכשיו אני אצל חברים..) ולענין- אורית, אם יש משהו שלמדתי בצורה הכי עמוקה בחוית הטוראט שלנו, זה שכל אחד סובל ממשהו. אני יודעת שזו מן קלישאה ידועה כזו, ולכן אמרתי שלמדתי את זה בצורה עמוקה. פתאום מסתבר שלהרבה אנשים יש את הדפקט שלהם (כמו שד"ר אנקה הרשקוביץ קוראת לזה)., וכל אחד בטוח שהדפקט שלו כ"כ משמעותי שמי ירצה להיות איתו בכלל... גם אני הייתי בסירה הזו. פשוט ידעתי שאף אחד לא ירצה להתחתן איתי ברגע שהוא יכיר אותי קצת מקרוב. הרבה פעמים אני חושבת לעצמי שחבל שאין איזה מנגנון שיראה לנו שהכל יהיה בסדר, כמה דאגה זה יחסוך לנו... די בתחילת ימיו של הפורום נכנס לכאן מישהו שהיה חבר של מישהי עם טוראט די קשה. הוא סיפר שהם נפרדו, והוא כ"כ מתגעגע אליה והיא מקסימה, ואפילו הוא מתגעגע לטיקים שלה כי זה חלק ממנה שהוא כ"כ אוהב. כך שאני מקוה ומאחלת לך ש"האחד" יבוא בדיוק בזמן, ויאהב אותך כפי שאת על כל חלקייך, עם הטוראט, ועם יופייך, ועם נדיבותך ובקיצור אותך פי שאת. אשמח מאוד להכיר אותך. גלית
 

שביק

New member
"מה יהיה אתי"? אספר שוב את סיפורו

של בני. בני כיום בן 35. נשוי, אב לבת, ועובד. והוא בעל תסמונת טוראט. הוא אינו "סובל" מטוראט כדבריו, אלא יש לו טוראט. פשוטו כמשמעו. אשתו הכירה כך, עם הטיקים, השטיקים וכו' וכך התאהבה בו. מה שהיא ראתה, זה בחור צעיר חתיך מאד, סימפטי מאד, בעל חוש הומור אדיר, מוכשר במוסיקה, משחק, שירה ותיפוף. בתוספת של טוב לב בלי גבול. כל זה נמצא בפנים. ה"קליפה" "מטקטקת ומשמיעה קולות". באחד הימים, הצעתי לבני להצטרף לקבוצת מחקר בטיפול בעזרת תרופות. התשובה היתה: "מה פתאום? אני מכיר את עצמי ככה כבר 30 שנה. מה פתאום שאשתנה?" ורעיתו אמרה: "אני מכירה אותו ככה .וככה התאהבתי בו, אל תשנו לי אותו. הוא מקסים כפי שהוא". אתם יודעים מה? הוא באמת מקסים. הכל זה ענין של גישה,, קבלה, אהבה עצמית והכרה בערך העצמי.
 
למעלה