הי כולם!

[מלה של שון]

הי כולם!

מה שלומכם? אני די טוב...עטבדת המון... וכמה שזה מוזר , עם העבודה הלך האיזון. אני לא ממש אוכלת מסודר, לא שעות ולא תפריט.שלא לדבר על זה שלא ביקרתי אצל הרופאה שלי כבר המון זמן. אני ממש כועסת על עצמי.. ומשום מה לא כ"כ מצליח לי הלהתאזן מחדש. השעות עבודה רבות ואין לי את התנאים האופטימלים. וגם תחת התנאים שיש , לרגעים אני מרגישה כאילו אחרי יותר משנה נכנסתי למין הכחשה.אני שוכחת להזריק... כבר יצא לי פעמיים לעבור את ה400.

אני לא הולכת לעשות A1C כי נראה לי מיותר, אין סיכוי שאני מתחת ל8. לא כ"כ מבינה... הרי אני לגמרי מבינה את החשיבות של האיזון. הצלחתי להגיע ך7.2... ועכשיו... אפילו יותר גרוע ממתי שהובחנתי.. אני לא יודעת איך להתחיל לטפס שוב על הסוס... קצת עצוב... מדאיג...

 

[מיימוש]

מזדהה..

אני יכולה להבין למה את מתכוונת. גם אני עובדת המון שעות, וקרה לי לא פעם שיצאתי לצוהריים ושכחתי להזריק...שלא נדבר על זה שאין לי ממש זמן לעשות ספורט, וזה הכי מבאס אותי.לא פעם עלתה לי המחשבה שאולי סגנון החיים הזה לא כל כך מתאים לי יותר (אובחנתי לפני כחצי שנה). אני חייבת לציין שהמזל שלי היום זה הלנטוס, שבלעדיו אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת בכלל. כנראה שצריך להשתדל יותר, או לסגל אורח חיים אחר...קל להגיד הא..

 

[מלה של שון]

אני על לנטוס...

כבר תשעה חודשים פלוס... וגם גנבו לי את האופניים אז גם הספורט הזה נלקח ממני ( ככה הייתי נוסעת הלוך חזור לעבודה...)וזמן לעשות משהו אחר אין. העבודה הייתה אמורה לעשות לי טוב!!! ומאז, שאני עובדת הבריאות שלי על הפנים!

 

[מלה של שון]

מיותר לציין

שאת העבודה אני לא יכולה לעזוב. יש כאלה כאן שבטח זוכרים כמה נואשת הייתי למצוא עבודה.וסך הכל יש לי עבודה טובה... זו אני הדפוקה עם בעיית ההסתגלות...

 

[shay10000]

זהירות!!!!!

זה לא קל להיות סוכרתי,מה חשבת? זה פיקניק?, זה משנה לא מעט את אורחות החיים, למרות שאנחנו אומרים שלא, אני לא יודע איך זה לחיות בלי סוכרת למרות שהייתי נער שקיבלתי אותה לחיקי,מה שאני יודע שאנחנו אמורים לחיות עד 120 כמעט, כמו כל בן אדם בלי סוכרת, הדרישה היחידה מאתנו זה להיות מאוזנים כמה שאפשר, נא לזכור שסיבוכים לא מופיעים ברגע הראשון, לרוב גם לא בשנים הראשונות, אולי לאחר כ-10 שנים מתחילים, תלוי מה מצבנו, זה לא פשוט, למזלי הגוף שלי לא נותן לי להיות עם רמות גבוהות, שאני מגיעה ל 200 הגוף שלי עייף, בלי כח, זה עזר לי בתקופות הקשות, תזכרי שיש לך את שון וכמה שהוא חשוב לך, פרנסה היא מאוד חשובה, אבל למלינה אני אומר בספרדית TRES COSAS HAY EN LA VIDA: SALUD, DINERO Y AMOR (שלושה דברים יש בחיים: בריאות, כסף, ואהבה). הדבר הראשון זה הבריאות,ואנחנו חייבים לשמור עליה, לפחות לעוד 60 שנה.

 

[השושן הצחור]

אולי שווה לך לשקול מעבר למשאבה?

שאחד מיתרונתיה הבולטים היא הגמישות והאפשרות של לוח זמנים מטורף. מה שלא אפשרי עם זריקות. אני במקומך כן הייתי הולכת לרופא ושואלת איך אפשר להתאים את הטיפול בסוכרת לאורך החיים החדש שלך. כמו שאיזו עובדת סוציאלית אמרה לי פעם:" הסוכרת צריכה להתאים לחיים שלך ולא את לסוכרת..."