הי כולם☺
אשמח אם אולי פה תגיעה לי הישועה...
מרגישה חוצפנית להידחף כך לפורום, אבל אפשר לכתוב ככה סתם גם אם אני לא חברה בו שנים נכון?:
ככה... כסובלת מהפרעת הocd זה מכבר שנים, בחיים לא הותקפתי חרדה מתמשכת כמו עכשיו.
מה שקרה זה שהocd שלי התחיל להתבטא המון בדת. בתור מאמינה אך חילונית, פתאם לא לעשות טקס דתי מסויים (כמובן שלא את כולם) מאד מפריע לי. כבר בערך שנתיים אני מקפידה לדרוך ברגל ימין בכניסה או ביציאה ל/ממקום כלשהו. מאד מתיש, אבל כן.. עברתי לעיר אחרת, ובטעות לא דרכתי תחילה ברגל ימין- כלומר דרכתי, אך לא בדיוק כמו שהמוח שלי דורש, וכעת אני מאד חרדה...
למרות שאפילו שאלתי רבנים שאישרו שאין כל דרישה לדרוך בימין קודם,, זה לא עוזב אותתי !!!
כבר חודשיים שאני בעיר הזאת, ואם עוברות עשר דקות שאני לא מתעסקת בשאלה האם דרכתי בימין או שמאל או מנסה להרגיע את עצמי, אני אומרת תודה!! בחיים לא הייתה לי חרדה מתמשכת ככ. גם כשהיו לי בעבר חרדות קשות כשלא עשיתי טקס כמו שצריך- נבהלתי, חשבתי שהכל אבוד, רציתי למווחת ובסופו של דבר עבר לי... אף פעם זה לא נגרר על תקופה כה ארוכה.
עכשיו, זה לא עובר... אני תקועה, אבודה ומאד מאד עצובה. אני מרגישה שהכל אבוד לי מראש וההצלחה בעיר החדשה - לא תגיע כי התחלתי שלא בימין. אני מרגישה שאני לא אני, ואין איך לפתור את זה
אני כבר לא יודעת מה עובר עליי...
לחזור למקום המגורים הקודם? לוותר לעצמי? כואב לי הלב..
תודה מראש והערכה לכל חברי הפורום ��
אשמח אם אולי פה תגיעה לי הישועה...
מרגישה חוצפנית להידחף כך לפורום, אבל אפשר לכתוב ככה סתם גם אם אני לא חברה בו שנים נכון?:
ככה... כסובלת מהפרעת הocd זה מכבר שנים, בחיים לא הותקפתי חרדה מתמשכת כמו עכשיו.
מה שקרה זה שהocd שלי התחיל להתבטא המון בדת. בתור מאמינה אך חילונית, פתאם לא לעשות טקס דתי מסויים (כמובן שלא את כולם) מאד מפריע לי. כבר בערך שנתיים אני מקפידה לדרוך ברגל ימין בכניסה או ביציאה ל/ממקום כלשהו. מאד מתיש, אבל כן.. עברתי לעיר אחרת, ובטעות לא דרכתי תחילה ברגל ימין- כלומר דרכתי, אך לא בדיוק כמו שהמוח שלי דורש, וכעת אני מאד חרדה...
למרות שאפילו שאלתי רבנים שאישרו שאין כל דרישה לדרוך בימין קודם,, זה לא עוזב אותתי !!!
כבר חודשיים שאני בעיר הזאת, ואם עוברות עשר דקות שאני לא מתעסקת בשאלה האם דרכתי בימין או שמאל או מנסה להרגיע את עצמי, אני אומרת תודה!! בחיים לא הייתה לי חרדה מתמשכת ככ. גם כשהיו לי בעבר חרדות קשות כשלא עשיתי טקס כמו שצריך- נבהלתי, חשבתי שהכל אבוד, רציתי למווחת ובסופו של דבר עבר לי... אף פעם זה לא נגרר על תקופה כה ארוכה.
עכשיו, זה לא עובר... אני תקועה, אבודה ומאד מאד עצובה. אני מרגישה שהכל אבוד לי מראש וההצלחה בעיר החדשה - לא תגיע כי התחלתי שלא בימין. אני מרגישה שאני לא אני, ואין איך לפתור את זה
אני כבר לא יודעת מה עובר עליי...
לחזור למקום המגורים הקודם? לוותר לעצמי? כואב לי הלב..
תודה מראש והערכה לכל חברי הפורום ��