הי -חזרתי

מיליתו

New member
הי -חזרתי

שקעתי קצת בהצעת הדוקטורט שלי שהוגשה השבוע, ולכן לא הייתי כאן. אמנם קיוויתי שההצעה גם תהיה מאושרת לפני הלידה, אבל לעת עתה נסתפק בזה שהיא הוגשה ונתמודד עם תיקונים אחר כך... מה שלום כולן? מה שלום כל הגוזלים? אנחנו בסדר גמור. מרגישים כבר את גיל שנתיים. אוריה מקסימה אפילו שנהיתה מאוד מפונקת ומסובבת את כולם על האצבע הקטנה. מדברת מאוד מאוד יפה, ויכולה ממש לספר סיפורים מורכבים על דברים שראתה, התרחשויות מהגן וכדומה. מתחילים להתכונן ללידה הקרובה. אני קצת חוששת שזה יהיה די טראומתי לאוריה שהתרגלה להיות הנסיכה.
 

מיליתו

New member
וגם שאלה

למישהי שלמדה איתי והיה לנו קשר סביר בזמן הלימודים (לא חברות ממש טובות, אבל בהחלט מתקשרות, ובשנה האחרונה לא דיברנו בכלל מאז שסיימנו את התואר) - נולד לפני כמה חודשים תינוק עם איזו מחלה גנטית קשה, והשבוע הוא נפטר. הם יושבים שבעה, ושאר החברים מהלימודים מתכוונים ללכת או הלכו כבר. אני לא יודעת מה לעשות. לא יודעת איך היא תגיב לבטן שלי או אלי בכלל (היא מכירה את ה"סיפור" שלי, והסיפור שלה נשמע קשה הרבה יותר). בינתיים אפילו עוד לא התקשרתי. הבנתי גם שהיא לא ממש עונה ולטלפונים או להודעות בתקופה האחרונה (לפני כמה שבועות דרך אגב השארתי לה הודעה והיא לא חזרה אלי). מה עושים?
 

נאשא

New member
מיליתו

ראשית שמחה לשמוע על ההצעה בשעה טובה ושתהיה גם מוצלחת אני אגב בטוחה שהיא תתקבל ולגבי הסיפור הכל כך עצוב שסיפרת עכשיו־ מה עם לכתוב לה מכתב לציין את העובדה שאת יודעת כמה שבודאי קשה לה איתך אבל שאת עדיין איתה וכו וכו ־ את כל השאר את יודעת לעשות נשמע נורא ואני בטוחה שבדרכיך העדינות תדעי בסופו של דבר להיות שם בשבילה
 

נייטי

New member
לא יודעת מה ליעץ לך

מצד אחד ברור לי שהריון יכול לנקר, ומאידך, לא להגיע יכול גם להתפרש לא יפה. אני חושבת שההצעה של נאשא מאוד טובה ואולי זה באמת הפיתרון. לא יכולה בכלל לדמיין את התהומות שהיא נמצאת בהם. שלא תדע עוד צער.
 

happy

New member
אין לי מה להגיד

אולי רק לשלוח SMS שאת משתתפת בצערה ואם יש היא רוצה לדבר את פנויה עבורה. איזה טרגדיה אין לי מילים.
 

happy

New member
מוזר עניתי לך תשובה ו../images/Emo43.gif בלע אותה

בקיצור אני חושבת אולי לשלוח לה SMS שאת משתתפת בצערה ואם היא רוצה לדבר את תמיד פנויה עבורה. מסכנה איזו טרגדיה נוראית.
 
../images/Emo14.gif לדעתי לכתוב מכתב

זה הכי רגיש, גם נותן את הנוכחות שלך, גם לא מנקר עיניים, גם אינטימי יותר ואולי אף יתן להמשהו להאחז בו בימים קשים ובודדים אחרי שהשבעה מתפוגגת לה. זה גם נותן לה פתח לפנות אליך אם היא רוצה ולהתעלם אם לא (או באמצע: להודות לך, אבל לשים גבול כי כרגע לא מתאים לה לראותך).
 

נייטי

New member
שמחה בשבילך שההגשה מאחוריך

מתארת לעצמי את גודל ההקלה. איזה כיף לכם שאתם זוכים לתיאורים על מה שקורה בגן. אני ממש מנסה לשאוב מתומר אינפורמציות אבל הנ"ל מסרב להרחיב פירוט מעבר ל-"כיף" או "פוי ילדים"
. לגבי הטראומטיות שבתוספת החדשה והמבורכת, אני זוכרת טוב מאוד כמה חששתי מזה. זה ממש הדיר שינה מעיניי. אני גם יודעת שבדיעבד עשיתי לא מעט טעויות כי "ריחמתי" על תומר לקראת הלידה של דניאל. אני חייבת לציין שעד כה לא ממש נרשמה טראומה אצל הילדון. אני מחפשת, באמת מחפשת את הטראומה ולא מוצאת. כולם אומרים שחייבת להיות אבל אני חושבת שזה לא נכון, בעיקר כשמדובר על ילדים צמודים יחסית, שמהר מאוד שוכחים שהם היו לבד. הדבר היחיד שהיה אצלנו זה שכמה שבועות אחרי הלידה גילינו שהילדון שלנו קצת שכח את הגבולות שלו וזה נבע בעיקר כי אבא שלו ואני מרוב "רחמים" הפסקנו להציב לו גבולות עוד לפני הלידה. לקח לנו שבוע להתאפס על עצמנו, ודי חזרנו לשיגרה נעימה. לפני שדניאל נולדה יעצו לי לא מעט מהחברות כאן (וגם קיבלתי מסר מאוד חכם בעניין), לנסות ולהפסיק להסתכל על הלידה כעל טראומה ולהתחיל להתיחס לעניין כאל דבר נפלא, כאל מתנה נהדרת שאני מעניקה לתומר, ובכלל לשנות את אופן החשיבה בראש ממושגים של טראומה ומתחושות של עוול שאני גורמת לילדון, למושגים חיובים יותר. אני לא ישמתי את ההמלצות האלה לפני הלידה וחבל שכך. .בדיעבד עברתי את השינוי הזה רק אחרי שדניאל נולדה, וזה כ"כ עזר לי גם להתחיל להנות מדניאל, ומהביחד שלהם, ובכלל מהטוב שיש בכל הדבר הזה של שני ילדים. כשהתחלתי באופן יזום להגיד לעצמי שדניאל היא דבר נפלא לתומר וכמובן גם לכולנו, זאת הפכה להיות המציאות, ואני חושבת שזה הקרין על כל המשפחה.
 

happy

New member
כלכך שמחה לקרוא אותך

תהיתי מה קורה איתך ולאן נעלמת
מאושרת לקרוא על אוריה שגדלה כלכך ומאוד מאושרת לקרוא על ההריון המתקדם. איזה שבוע את
 
כבר דאגתי

והסתבכתי בספירה עם האצבעות כדי לדעת אם יתכן שילדת. שמחה מאוד ש"ילדת" את ההצעה. זו הקלה עצומה, ועכשיו את פנויה ללידה הטובה והקרובה.
 
למעלה