הי,חדשה כאן

[RONI656]

הי,חדשה כאן

אבל לצערי הרב לא חדשה בכלל במעגל של ההפרעות אכילה
במשך 6 שנים אני נעה מאנורקסיה לבולמיה בין לבין יש עוד הפרעות כמו לעיסה יריקה שאחריה תמיד תבוא הקאה...המשקל שלי כמובן גם לא יציב
אני לא מצליחה לצאת מזה..לא יכולה,אין לי את הכוח הנדרש כנראה,או אולי אפילו את הרצון?!
זה הרס וממשיך להרוס לי את החיים. הדבר הזה,הארור הזה,השתלט לי על כל חלק וחלק בחיים.הכל מבוסס על זה
קשה לי,מאוד! אני באמת שלא יודעת כבר מה לעשות או איך להתמודד עם זה
כל יום חוזר על עצמו,כל יום התמודדות שמההתחלה נידונה לכישלון והכוחות שלי הולכים ונגמרים..בשביל מה לקום לעוד יום נורא שכזה
אני רק בת 18...אלה לא החיים שייחלתי לעצמי,אלה לא החיים שאני רוצה לחיות.
כמה גועל,שנאה,כאב כעס,פחד,שקריםם!
התמכרתי לגועל הזה ולכאב הזה שבהקאות..לא מצליחה לעבור יום,יום אחד בלי.
המצב שלי גרוע מאי פעם
ואני לא מצליחה להרים את עצמי וזה משגע אותי שאני כזאת חלשה...
רע לי

 

[פרפר בתוך אגרוף]

היי רוני

כולנו מכירות את החולי הזה ויודעות איזה סבל את עוברת בשנים הארוכות האלו.
מי יודע מה את עוברת? ההורים שלך מעורבים?
והאם קיבלת עזרה מקצועית בזמן הזה?

ברוכה הבאה

 

[ליטלי30]

היי פרפר!

חוץ מהעובדת סוציאלית שלי שיודעת חלק ממה שקורה איתי אף לא יודע את כל מה שאני עוברת.
אני מתמודדת לבד עם המצב הזה וזה מאוד קשה לי , אני מאושפזת כרגע בתל השומר ואף אחד לא יודע שאני מאושפזת פה...
הביאו אותי לפה אחרי שהיתעלפתי ברחוב.
אני מקבלת עזרה מקצועית לגבי זה מאמי.

 

[RONI656]

תודה

וכן ההורים שלי יודעים גם אחותי...לא משנה כמה אני ניסתי להסתיר..הם שמעו,ראו,הריחו..הם יודעים הכל...אני די בטוחה שהם התעייפו מזה כבר ונמאס להם להאבק איתי בנושא הזה.
כל הזמן הציעו לי ללכת לטיפול משום מה אני מפחדת לגשת לזה..אני פשוט בספק אם זה יעזור לי בכלל, למה שאני לא אשקר גם לאיש מקצוע?..

 

[שישמים אחרים]

דווקא לזה יש תשובה פשוטה

כי באמת אפשר לשקר לאנשי מקצוע; אני עשיתי את זה במשך שנה, בעקביות, הן מול הפסיכיאטרית שלי והן מול הפסיכולוגית. זה היה לפני שמונה שנים ואני עדיין מצטערת על זה, מאוד (קשה לי להסביר לך כמה. אני יכולה להתחיל לבכות מזה עכשיו). אפשר אבל לא כדאי, וכמו כל תהליך ההחלמה מהפרעות אכילה - את תצטרכי לבחור, שוב ושוב, בלהחלים. ובשביל להחלים את תצטרכי עזרה: טיפול טוב של אנשי מקצוע, שאיתו את משתפת פעולה. את תצטרכי לבחור בזה. למה לבחור בהחלמה זאת כבר שאלה שיש עליה אינספור תשובות ונראה לי שהכי פשוט להחזיר אותה אלייך: למה כדאי לך להחלים? מה תרוויחי?
ואם אני כבר שואלת שאלות, אפשר לשאול ממה עוד את מפחדת? מעבר לספק הזה. נשמע לי שיש שם עוד משהו ואולי אם תכתבי אותו הוא גם יהיה יותר ברור לך, וגם אולי תוכלי לקבל עליו כאן עוד נקודת מבט.
(הערה על טיפול: אני לא יכולה להבטיח איך זה יהיה לך, אבל טיפול טוב יכול להוציא במידה את המאבק בהפרעת האכילה שלך מהמסגרת המשפחתית לתוכו, וזה, בדרכו, יכול ליצור לך עוד מקום ומעגל תמיכה בתוך המשפחה שנעלם כשנאבקים אחד עם השני, גם אם מתוך אהבה ודאגה).
ברוכה הבאה

 

[שישמים אחרים]

היתה משורשרת לכאן הודעה

שנמחקה, אולי בגלל שלא עמדה בתקנון, אבל למען הספק - אולי ביקשת שימחקו אותה? - אני כותבת בכלליות: כשאני כותבת שהתשובה היא פשוטה, הכוונה שלי היא שברור מאוד שבשביל להחלים, צריך לבחור להחלים. אני לא אומרת שזה תהליך פשוט בכלל; ברור לי שלא. שהפרעת האכילה יושבת על הרבה דברים שההתמודדות איתם מורכבת ומסובכת ומרגישה לעתים קרובות בלתי אפשרית. (הנה, אני רק בקצה הרחוק של תחילת התהליך הזה, מרגישה מותשת כאילו דחפתי איזה הר או שניים). שהבחירה להחלים בעצמה היא מורכבת ולא מובנת מאליה, וצריך לעמוד בפניה שוב ושוב.
ואני מצטערת נורא שזה קשה כל כך. איתך. איתכן. ובאותה נשימה, אני מאמינה גם שלקשה הזה יש אופק פשוט הרבה יותר, מכאיב פחות, ואותו אני מאחלת לך(ן).

 

[RONI656]

אני מפחדת

שאני אשקר לאנשים שאמורים לנסות לעזור לי,גם אם אני מאוד רוצה לצאת מזה לפעמים השקרים יוצאים אוטומטית.. ואז זמן וכסף יתבזבזו..כסף של ההורים שלי שגם ככה לא מסוגלים להתמודד עםזה..
אני מפחדת להתאכזב מעצמי ולאכזב אחרים שקרובים אלי,אני מפחדת לא להצליח לצאת מזה,שאולי ככה החיים שלי יראו תמיד,חיים כפולים,חיים של הסתרה ושקרים והמון המון כאב ושנאה עצמית..מזה אני מפחדת

 

[קולדון]

למה לפנות לאיש מקצוע?

דבר ראשון- מאוד מאוד בולט היאוש והכאב מההודעה שלך. נראה שכבר באמת ממש קשה לך ושברור שהדבירם לא בשליטה שלך יותר.
אולי עכשיו קשה לך לראות את זה, אבל בהחלט יכולים להיות חיים שונים לגמרי בשבילך. חיים שלא כוללים את ההקאות היומיומיות האלו. חיים שלא כוללים הסתרות, שקרים, ובדידות.

כשאת פונה לאיש מקצוע, את יכולה להיות בטוחה שהוא מכיר את המחלה, מכיר את הסמפטומים, מבין, ובעיקר- יש דרך לצאת מזה והוא יודע אותה.
מאוד מאוד מאוד קשה לי לדמיין מישהו יוצא מזה לבד. גם אם היית רוצה ויודעת ומוכנה, זה עדיין וויתור שעושים- לוותר על ההקאות האלו.
זה ויתור לא פשוט כי כרגע למרות שזה כל כך פוגע בך, זה גם איכשהו מציל אותך ועונה לך על צורך מסויים. כדי לעבור מהתמודדות כזו להתמודדות בריאה, צריך לעבור תהליך. והתהליך הזה כולל גם רגעים שמרגישים בהם לגמרי אבודים. לכן זה ממש חשוב שיש מישהו שנמצא שם, שעוקב אחרי התהליך, שמוודא שהדברים בכיוון הנכון, ושאת לא נופלת בין הכיסאות. ככה עושים את הטרנספורמציה בין להתמודד עם הקשיים של החיים בדרך חולה לזו הבריאה..

 

[RONI656]

אז זהו שאני לא יודעת למה אני לא פונה

לאיש מקצוע..הציעו לי אלפי פעמים,אבל אני מפחדת..יש בי פחד שאם זה לא יעזור לי אז ככה יראו כל החיים שלי,אני מפחדת להשאר תקועה בזה
וכן זאת משימה בערך בלתי אפשרית לצאת מזה לבד מי כמוני יודעת,אחרי שבמשך שנים אני מבטיחה לעצמי שמחר יהיה אחרת,מחר אני אצליח לא כמו היום,זה לא קרה..זה לא קורה..
כנראה אין לי ברירה וללכת לאיש מקצוע ואולי להיות קצת יותר אופטימית שכן יכול להיות שינוי..למרות שזה כל כך מושרש בי כל ההתנהגות החולה הזאת