הי ח'ברה

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב ליידי

עוד שאלה למחשבה, מה מהם גורם לך לפעולה?

 

[ליידי סנו המקורית]

הגורם לפעולה../images/Emo65.gif

תלוי מאד במצב ישנם מקרים שאני פועלת לפי תחושה, וישנם מקרים שאני פועלה מהמחשבה זה משתנה בהתאם למקום לזמן ולמצב הרוח בקרוב אני חושבת על להקים מעגלי נשים זהו לפי דעתי אחד הדברים המעצימים ביותר שאני מכירה בכל אופן זה עובד עלי בצורה מדהימה וכמובן זה משפיע לטובה גם על סביבתי אחד הדרכים להעצמה שלי בכל אופן זה לעשות דברים שאני אוהבת אז שיהי לכולם שבת קסומה באהבה ליידי סנו נ.ב. הדרך שלי הנוספת היא כל פעם שאני מרגישה עיפה או חסרת אנרגיה פשוט ללטף את הכלבים שלי אני פשוט מתאוששת מיד

 

[Deerest]

בזכות השקט

שוב הביצה והתרנגולת, חשבתי לעצמי. אבל (בזכות השקט) נראה לי שכאן זה קצת שונה. ביצה ותרנגולת לעולם לא יהיו שזורים זה בזה. בשאלת הביצה והתרנגולת אין נקודת מוצא. לדעתי, בכלל אין כאן שאלה אלא התלבטות למי מהם לתת את הגה חיינו הנוכחיים. כאשר נולדנו אין כל ספק מי הוביל - הרגש. הוא שגרם לנו להתבטא באופן בה התבטאנו לאורך מספר שנים, בהן למחשבה כמעט לא היה תפקיד חוץ מאשר להתפתח. חיינו מושפעים מהרבה ארועים בהם שני הנ"ל מתחלפים בהובלה לסרוגין, לעיתים באופן שגורם לנו להתקע באמצע הדרך. במקרים אלו אנחנו צריכים להחליט מי מוביל, על מי בעיקר לסמוך. תמיד יש למי מהם מה לומר, תמיד צריך להקשיב לשניהם. הלב הוא אמיתי, המחשבה לא תמיד. יש בה הרבה מן ההרגל שהצטבר בנו עם השנים. (אני מתחיל לגלוש לנושא אחר...) אם הלב מסכים, המחשבה לא מתנגדת.

 

[1234ab]

יש לי משהו לומר לגבי

המשפט האחרון שכתבת: "אם הלב מסכים, המחשבה לא מתנגדת". לדעתי ברוב המקרים המחשבה מתנגדת, במיוחד אם מה שאתה מרגיש נוגד את אותם "חוקים" הנרכשו במשך השנים, ובמיוחד אם מה שאתה מרגיש נוגד את "כללי החברה". אתה אכן מרגיש...אך המחשבה אומרת לך לא ולא! אתה לא אמור להרגיש כך. כמה פעמים קורה דווקא שבצפירות (יום השואה, יום הזיכרון) או בהלוויה פתאום בא לך לצחוק, כן כן נשמע נורא, אך בא לך לצחוק, אך המחשבה אומרת לך לא ולא, אסור לצחוק עכשיו, עכשיו "צריך" להיות עצוב... (בכוונה נתתי דוגמאות כאלו כדי להמחיש את מה שאני מתכוונת). ויש עוד אלף ואחד דוגמאות ביומיום שהמחשבות עוצרות אותנו "מלהרגיש" .

 

[Deerest]

הפרדה

הלב של הילד בתוכנו עדיין רוצה לצחוק בלוויות. בלב של המבוגר אין מבוכה שצריך להסתיר. המחשבות ההרגליות שלנו באו מה"חוקים" ו"כללי החברה" ומה"צריך" ועוד ועוד. המחשבה ההכרתית שלנו מזהה מהיכן הרגש נובע. האם את יכולה להתייחס למשפט שלפני האחרון? שם נמצאת הדלת.

 

[1234ab]

אכן, קראתי את המשפט שלך..

ואני מסכימה איתך לגבי המשפט הזה. למה אתה מתכוון "המחשבה ההכרתית שלנו מזהה מהיכן הרגש נובע"??

 

[Deerest]

כעס

אחד הרגשות המשפיעים ביותר על חיינו ועל חיי הסובבים אותנו (המקלקל ביותר?). (אני משתמש בפניה אליך לצורך הכתיבה, אין בכך שום אמירה לגבייך, כמובן) כמה זמן (שעות, ימים, שבועות) לאחר הארוע ה"מכעיס" את עדיין סוחבת אותו? חווה אותו מחדש, מציפה את רגש הכעס שוב שוב, פורקת אותו על הסובב, מוציאה, נרגעת קמעה וחוזר חלילה. והמהדרין מוסיפים כעס על כעס - כועסים על עצמם בכך שכעסו. הם רק לא יודעים זאת. זוהי המחשבה ההרגלית שבנו, שמגיבה לכעס בהתנהגות שתארתי. (אני פורש, נמשיך... מתי שנמשיך)

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

ממש בימים האחרונים אמר לי מישהו

שהכעס מניע אותו כל כך טוב...הוא מודע לו ושחבל לו לוותר עליו... בכעס יש המון כוח ועוצמה, אם "מנטרלים" אותו... מאבדים כמה דברים בדרך...

 

[Deerest]

סבלנות (עוזי? ../images/Emo13.gif)

כעס הוא אכן מניע טוב. כל רגש שבנו הוא סימן לכך שמשהו זז או צריך לזוז. לא מדובר על לנטרל אותו. בכלל הכוון הוא כלל לא נטרול, של כל רגש. הכעס כאן רק משמש כדוגמא. לא ננטרל ולא נאבד, רק "נטפל" בו (ובכל רגש אחר) באופן הכרתי, נהפוך זאת להרגל, ונבין... ברוח הנאמר: "אינך יודעת מה אין לך עד שיש לך".

 

[SHAHAF UZI]

DEEREST, ת ו ד ה !!!

תודה שחשבת עלי,וההקשר לא משנה לי,ממש לא. רציתי לשאול אותך "איש המסתורין",אם חוסר הסבלנות שלי הוא משהו שהוא מאפיין בולט באופן שבו אני נראה כאן ,או שמא אתה מתבסס על משהו ששמעת ממני,אודותי. אני מודה שאם לא היית מעלה את נושא הקשב (נכון לעכשיו-ההברקה של הפורום) הייתי מחמיץ המון-ואף ניתחתי את דבריך,והתגובות אליהן-חזור וטחון ללא הרף. אגב,אני אדם מאד עצבני,לא במובן האלים של הביטוי,ואני גם כועס לפעמים והיו כבר מיקרים שדברים "זזו" לידי. חשתי במצבים האלה (אישי מדי להיכנס לזה כאן) תחושת מיצוי עצמי נהדרת, והרגשת שיכרון חושים הציפה אותי במעמדים הדי "נחותים" שבנדון. מה אתה אומר על זה "איש המסתורין" ? ולמה נדמה לי לפעמים שאם תאמר כאן את שמך,אני אפסיד המון ממך..... שיהיה לנו בוקר של אושר. אני תמיד מקשיב לדבריך מאז......

 

[Deerest]

שמחתי

על הגישה, קיוויתי שהיא תהיה כזו, די חיכיתי לה. אני מקשיב גם ל"כתב היד" שלך.

 

[SHAHAF UZI]

אני יודע שאתה מקשיב,אבל יש לי בעיה

גם כשאני מדבר עם אנשים שאני יודע שהם מאד קשובים אלי,זה לא משנה אצלי מאומה.הייתי רוצה לפעמים לזוז מעט הצידה,לחיות במקומות אחרים,ששיכים לאנשים אחרים,ולראות איך זה שם....... האם יש שם משהו שאין כאן ? בתחושות ? ברגשות ? בהנאה ?

 

[Deerest]

כעס (2)

(ושוב, רגש הכעס כדוגמא, אבל טובה). בכדי להוביל אותנו לחשיבה מתוך הכרה ולא מתוך הרגל, נשאל את עצמנו מספר שאלות. מהו כעס? למה אני כועס? האם זה בכלל "אני" שכועס? על מי/מה אני כועס? איזה צורך בי זה משרת? האם בכלל זה צורך שלי? האם יש כאן בעיה? האם תגובתי פותרת אותה? (אפשר להחליף את הכעס בכל רגש אחר, עלבון, אחריות, סיפוק...) בואי ונקרא מה התשובות...

 

[SHAHAF UZI]

ה כ ע ס ,כפי שזה נתפס בראש שלי !!!

תודה לך איש המסתורין על השאלה,עוד אחת יפה ! אני עונה לך, הכעס אצלי מתפרש "כתגובה מיידית", לפעולה מכעיסה מצד מישהו אחר... ה"פעולה" הזו לא חייבת להיות פעולה שיש לי "תכנות מסויים" לגביה.. אני מוצא את עצמי כועס כל פעם על משהו חדש....וזה מה שיפה בזה.... זה קורא לי הרבה שאני מפתיע את עצמי וחושב "ואללה,לא הייתי מאמין שהדבר הזה יכעיס אותי עד כדי כך"...."למה זה קרה לי בכלל" ..... אצלי זה האם אמא שלי שכועסת !!! מה זאת אומרת אם זה אני ? כמובן שזה אני,וחבל מאד לפעמים שזה אני,כי אין אצלי"מבצעים והנחות". גם לא בסוף שנה,וגם כשמציגים לי מאזן שלילי,לא מזיז לי הרבה..כמעט... אצלי אגב,הכעס הוא כנראה פונקציה שמשרתת את "הסתמי",שחבוי שם עמוק עמוק באישיות שלי. אני לא אוהב להיות לא אותנטי עם עצמי,ולשקר את עצמי זה אסון אישי, פועל יוצא של זה,שאם לא אכעס,יישאר לי לכעוס על עצמי,ואם כבר....., אז אני מעדיף לכעוס על מי שצריך !!! ואללה,ככה זה עובד אצלי... הכעס הוא בהחלט צורך !!! הכעס הוא הכרח !!! כ מ ו ב ן !!!.... אילולא הכעס, כיצד הייתי מתרגם,אם בכלל את הקשר שלי לסביבה שלי ?.. לגבי שאלתך האם יש כאן בעיה ? אז את האמת ? אין כאן בעייה כלל .... יש כאן המון יופי....המון כנות....המון אהבה....והמון תשוקה.... תשוקה לצדק , תשוקה לחיים אחרים.....תשוקה אפלה....תשוקה חזקה.... בגלל שהיא חזקה כל כך, התשוקה,...היא מאד יפה,וככה היא נתפסת בסביבה שלי....באמת ,באמת.....מי שכועס באמת,לא פוחד מכלום. לא פוחד משוטר במדים,לא פוחד ממנהלים ובעלי סמכויות,ולא פוחד מהתגובה, אפילו שלו עצמו.......אני לא חושש מהתגובות שלי...אני מחובר אליהן בכל נימי נפשי.....ובלעדיהן לא היו לי חיים מוצדקים בעולם הזה....... התחושות,והמילים, בכל מה שכתבתי מתייחסות רק למצבים בהם אני כועס. ישנם עוד המון מצבים בחיי....... אין לראות בתשובה זו ,ייעוץ להתנהגות מסויימת,מלבד זו שאתם מכירים. מי שיבחר לנסות ,עושה זאת על אחריותו,לרבות התוצאות על מחדליו.... עד עכשיו קיבלתי המון אהבה מהסביבה....הכוח שלי קשור קשר הדוק ביכולתי לכעוס,ללא ספק....אני בטוח....יש על זה קבלות....הוכחות... זהו "איש המסתורין" , שוב תודה שאתה שואל אותי,עליך אני לא חושב אפילו לכעוס...........יום נעים . מעוזי שחף.

 

[Deerest]

פוקוס

אתה יודע מה המשפט שתפס את עיני יותר מכל? תחשוב עליו שוב. הוא תשובה מעניינת לשאלה שפתחה את האשכול הזה. לקראת הסוף... "עליך אני לא חושב אפילו לכעוס" למה כתבת אותו?

 

[SHAHAF UZI]

רואה בך אנטיתיזה למשהו שמעצבן אותי

בשלב הזה,כאן,כשאני לא רואה אותך,וכשהקשר מתומצת לפורום הזה. אולי אם הייתי צריך להיות חבר שלך היתה לי עם זה בעייה.... לא ,גם לא נראה לי......כתבתי כי זה מה שיצא לי....... DEEREST,מה אתה אומר ?..למה כתבתי את זה ?......... יש כאן מאוויים,וחששות חבויים ? מהיכן זה בא ? אמור לי אתה ......

 

[SHAHAF UZI]

לא רציתי שתחשוש ממני, DEEREST !!!!

מצאתי לבד את התשובה שחיפשת,הייתי חייב למצוא אותה. אני קשוב מאד לעצמי....................

 

[Deerest]

It takes one to know one.

יפה שאתה שם לב לדברים כאלו, התחשבות ברגשות אחרים. אבל הדגש הוא אחר... במשפט ההוא יש הרחבה למה ש 1234ab שואלת. ואולי אף תשובה. האם יש ביכולתינו, באמצעות המחשבות לשלוט ברגשות? לדכא אותם? לנתב אותם? להציף אותם? להחליף אותם? האם נוכל לתת את הגה החיים שלנו בלעדית לאחד מהם?

 

[SHAHAF UZI]

הרגש מניע את המחשבה ! זה לא ברור?

 

[Deerest]

גם וגם

אמרת: "אני לא חושב אפילו לכעוס עליך" מה מניע את מה במשפט הזה? חשוב על מצב בו תשאר ללא פרנסה - הקשב למה שאתה מרגיש. חשוב על מהלך עסקי שמצליח - כנ"ל. חשוב על כל סיטואציה שתרצה ושים לב לשינוי שתחושות. עם קצת (הרבה) אימון תוכל לחוש מה שתרצה רק באמצעות מחשבה על המצב.