הי חבר´ה
- פותח הנושא יעל 4
- פורסם בתאריך
את יכולה להתווכח איתי שעות
וכל אחד יכול להתווכח איתי כמה שהוא רוצה צילום זה לא אמנות זה עיניין טכני בלבד מה הקטע של התמונה הזאת ? לצלם מישהו שנראה מסכן ? בבית עלוב ? זה סתם לקחת מצלמה וללחוץ על כפתור וזה שיש שם מישהו מסכן שאנחנו אמורים לרחם עליו לא הופך את התמונה לאמנות צילום זה עיניין טכני בלבד!!!! לא אמנות ואני לא מחפש להתדיין לגבי זה עם אף אחד
וכל אחד יכול להתווכח איתי כמה שהוא רוצה צילום זה לא אמנות זה עיניין טכני בלבד מה הקטע של התמונה הזאת ? לצלם מישהו שנראה מסכן ? בבית עלוב ? זה סתם לקחת מצלמה וללחוץ על כפתור וזה שיש שם מישהו מסכן שאנחנו אמורים לרחם עליו לא הופך את התמונה לאמנות צילום זה עיניין טכני בלבד!!!! לא אמנות ואני לא מחפש להתדיין לגבי זה עם אף אחד
אתה די מראה בורות בתחום,
אם אתה אומר שלצלם זה רק ללחוץ על כפתור במצלמה. יש המון ג´אנרים של צילום וזה אוקיינוס גדול לשחות בו. יש בו את התחום התיעודי וגם את התחום האמנותי, והם מתערבבים, בדיוק כמו בציור. וכמו בכל דבר ויזואלי יש הרבה דברים מעבר לאובייקט הנתון שבעזרתם מעבירים דברים (גם סרטים ותיאטרון ומחול זה לא אמנות בעיניך?). אבל אם אתה לא מעוניין להתדיין בעניין עם אף אחד אז למה בדיוק כתבת את ההודעה שלך? ננה
אם אתה אומר שלצלם זה רק ללחוץ על כפתור במצלמה. יש המון ג´אנרים של צילום וזה אוקיינוס גדול לשחות בו. יש בו את התחום התיעודי וגם את התחום האמנותי, והם מתערבבים, בדיוק כמו בציור. וכמו בכל דבר ויזואלי יש הרבה דברים מעבר לאובייקט הנתון שבעזרתם מעבירים דברים (גם סרטים ותיאטרון ומחול זה לא אמנות בעיניך?). אבל אם אתה לא מעוניין להתדיין בעניין עם אף אחד אז למה בדיוק כתבת את ההודעה שלך? ננה
עד כאן
אני מאוד מעריכה צילום ויודעת שאפשר לעשות עם הכלי הזה דברים מופלאים (רק שמעטים עושים) אבל אי אפשר להשוות את זה לקולנוע תיאטרון ומחול! כי כשהצגה או סרט או הופעת מחול יוצאים זוועה אז ההפסד הוא במחיר שפיות ושל זמן אימונים ארוך לקבוצה של אנשים, ולא רק לאדם אחד עם רעיון ועם מצלמה וחדר חושך!!!
אני מאוד מעריכה צילום ויודעת שאפשר לעשות עם הכלי הזה דברים מופלאים (רק שמעטים עושים) אבל אי אפשר להשוות את זה לקולנוע תיאטרון ומחול! כי כשהצגה או סרט או הופעת מחול יוצאים זוועה אז ההפסד הוא במחיר שפיות ושל זמן אימונים ארוך לקבוצה של אנשים, ולא רק לאדם אחד עם רעיון ועם מצלמה וחדר חושך!!!
אז מה שקובע הוא בעצם כמויות?
כמה אנשים שותפים ליצירה? כמה כסף מושקע? ואני חשבתי שדיברנו על אמנות... תראי, אין ספק שצילום זה לא קולנוע וקולנוע זה לא ציור וציור זה לא מוזיקה ולהשוות בין תחומים זה מעניין אבל לא כל כך באותו הרובד ולא השוויתי, פשוט קשה לי לשתוק כשמפחיתים מערכו של משהו שבעיני הוא בעל ערך. לא עושה השווה איזה מהאמנויות היא האמנותית ביותר השוואה תיתן משהו מופשט ביותר. אלו פשוט תחומים שונים שלכל אחד מהם יש את מה שיש בו ואין בו מה שיש באחרים. והתחומים מתערבבים ביניהם ומשפיעים. כמה רבה ההשפעה של הצילום על עולם האמנות... לשמחתי יש מספיק אנשים בעולם וכל אחד מהם שונה ונהנה ליצור ולהנות מיצירות במדיומים שונים, מה שעושה את העולם יותר מעניין. לילה טוב ננה
כמה אנשים שותפים ליצירה? כמה כסף מושקע? ואני חשבתי שדיברנו על אמנות... תראי, אין ספק שצילום זה לא קולנוע וקולנוע זה לא ציור וציור זה לא מוזיקה ולהשוות בין תחומים זה מעניין אבל לא כל כך באותו הרובד ולא השוויתי, פשוט קשה לי לשתוק כשמפחיתים מערכו של משהו שבעיני הוא בעל ערך. לא עושה השווה איזה מהאמנויות היא האמנותית ביותר השוואה תיתן משהו מופשט ביותר. אלו פשוט תחומים שונים שלכל אחד מהם יש את מה שיש בו ואין בו מה שיש באחרים. והתחומים מתערבבים ביניהם ומשפיעים. כמה רבה ההשפעה של הצילום על עולם האמנות... לשמחתי יש מספיק אנשים בעולם וכל אחד מהם שונה ונהנה ליצור ולהנות מיצירות במדיומים שונים, מה שעושה את העולם יותר מעניין. לילה טוב ננה
הכמות (וגם הגודל) לא קובעים
ולידעתך יישמנו את עניין האמנים המיוסרים על בשרנו בבגרות הפקות השנה- מלבד הפקה אחת לא הוצנו הרבה כסף ורק בעזרת כישרון העלנו הצגות למופת, והתקופה הארוכה הזו של תהליך היצירה עלה לכולנו לפחות בכמה חודשים שנמות מוקדם ממה שהיינו אמורים וזה נותן פרספקטיבה שונה לאמנות- למה כל ההשקעה שלנו נגמרה מיד לאחר הפגישה עם הבוחנת בעוד שאדם שהקדיש פחות משעה לצילום אחד מקבל הכרה ותהילה? אין ספק שמעניין לראות איך המדיומים משפיעים אחד על השני אבל ההתייחסות באופן שכל דבר נחשב אמנות נותנת לגיטימציה לזלזול בתחום והערך שלה יורד, וחבל מאוד שאדם שרוצה לראות יצירה משפיעה אחת יצטרך להתבונן קודם בעשרות יצירות זבל שנוצרו על מנת למלא חלל.
ולידעתך יישמנו את עניין האמנים המיוסרים על בשרנו בבגרות הפקות השנה- מלבד הפקה אחת לא הוצנו הרבה כסף ורק בעזרת כישרון העלנו הצגות למופת, והתקופה הארוכה הזו של תהליך היצירה עלה לכולנו לפחות בכמה חודשים שנמות מוקדם ממה שהיינו אמורים וזה נותן פרספקטיבה שונה לאמנות- למה כל ההשקעה שלנו נגמרה מיד לאחר הפגישה עם הבוחנת בעוד שאדם שהקדיש פחות משעה לצילום אחד מקבל הכרה ותהילה? אין ספק שמעניין לראות איך המדיומים משפיעים אחד על השני אבל ההתייחסות באופן שכל דבר נחשב אמנות נותנת לגיטימציה לזלזול בתחום והערך שלה יורד, וחבל מאוד שאדם שרוצה לראות יצירה משפיעה אחת יצטרך להתבונן קודם בעשרות יצירות זבל שנוצרו על מנת למלא חלל.
אומרים
שאמנים לא יוצרים כי הם רוצים אלא כי הם צריכים. ואם זה נכון לפחות חלקית אז זה נכון גם לגבי צלמים וגם לגבי אנשי תיאטרון. ובעניין מה שכתבת שלמה מגיעה תהילה לאדם שהקדיש פחות משעה לצילום ולעומת זאת קבוצה של אנשים שעבדו קשה במשך כמה חודשים זוכים רק לאכזבה מרה, אז יש לי שני דברים לומר. הראשון הוא שלא כל צלם משקיע שעה, מחפף איזה צילום וקד לתשואות ולמחיאות הכפיים. אם היית מכירה יותר לעומק את תחום הצילום היית יודע כמה שעות וימים מקדישים חלק מהאנשים בשביל כמה צילומים בודדים. כמה שנים הם משקיעים בשביל לפתח את הטכניקה הייחודית שלהם (ראי למשל את צילומיו של אנסל אדמס שפיתח שיטה מסובכת ביותר לחשיפה והדפסה על מנת שיוכל לקבל את הגוונים המדהימים בצילומים שלו) או את התפיסה המיוחדת שהם מעבירים וכמה מאמץ נדרש מהם ברמת התיכנון הרעיון ומיקוד העבודה על מנת ליצור את מה שאת מתייחסת אליו כאילו היה רק עיטוש חפוז. דבר שני בנוגע לחוסר הצדק בחלוקה התהילה בעולם - אז מה לעשות אבל העולם אינו מקום הוגן! עבודה קשה לא תמיד זוכה בגמול ולפעמים גם העצלנים נהנים סתם ככה כי היה להם מזל (למרות שזה לא קורה הרבה כמו שאת מציגה את זה). את כועסת גם על גאונים על זה שהלימודים באים להם כל כך בקלות? מה לעשות שהעולם הרבה פעמים לא פועל לפי חוקי מוסר אלא לפי הישגים. ולהגיד שכבוד לתחום אחד נותן לגיטימציה לזלזול בתחום אחר? אז בגלל שאת רוצה להגן על התחום שקרוב לליבך את מוכנה להמעיט בערכו של תחום אחר? חבל... כי את יכולה ליהנות משניהם וגם מכל תחום נוסף שיתווסף. נכון שחבל ש80% ממה שאנשים עושים זה ברמה די ירודה אבל זה נכון לגבי כל תחום. החל ממוזיקה ועד טכנאי טלוויזיה. אבל מה שכן טוב במשהו שהוא כל כך זמין זה שלהרבה יותר אנשים יש את האפשרות להתנסות בתחום והוא לא שמור רק ליחידי סגולה. ננה
שאמנים לא יוצרים כי הם רוצים אלא כי הם צריכים. ואם זה נכון לפחות חלקית אז זה נכון גם לגבי צלמים וגם לגבי אנשי תיאטרון. ובעניין מה שכתבת שלמה מגיעה תהילה לאדם שהקדיש פחות משעה לצילום ולעומת זאת קבוצה של אנשים שעבדו קשה במשך כמה חודשים זוכים רק לאכזבה מרה, אז יש לי שני דברים לומר. הראשון הוא שלא כל צלם משקיע שעה, מחפף איזה צילום וקד לתשואות ולמחיאות הכפיים. אם היית מכירה יותר לעומק את תחום הצילום היית יודע כמה שעות וימים מקדישים חלק מהאנשים בשביל כמה צילומים בודדים. כמה שנים הם משקיעים בשביל לפתח את הטכניקה הייחודית שלהם (ראי למשל את צילומיו של אנסל אדמס שפיתח שיטה מסובכת ביותר לחשיפה והדפסה על מנת שיוכל לקבל את הגוונים המדהימים בצילומים שלו) או את התפיסה המיוחדת שהם מעבירים וכמה מאמץ נדרש מהם ברמת התיכנון הרעיון ומיקוד העבודה על מנת ליצור את מה שאת מתייחסת אליו כאילו היה רק עיטוש חפוז. דבר שני בנוגע לחוסר הצדק בחלוקה התהילה בעולם - אז מה לעשות אבל העולם אינו מקום הוגן! עבודה קשה לא תמיד זוכה בגמול ולפעמים גם העצלנים נהנים סתם ככה כי היה להם מזל (למרות שזה לא קורה הרבה כמו שאת מציגה את זה). את כועסת גם על גאונים על זה שהלימודים באים להם כל כך בקלות? מה לעשות שהעולם הרבה פעמים לא פועל לפי חוקי מוסר אלא לפי הישגים. ולהגיד שכבוד לתחום אחד נותן לגיטימציה לזלזול בתחום אחר? אז בגלל שאת רוצה להגן על התחום שקרוב לליבך את מוכנה להמעיט בערכו של תחום אחר? חבל... כי את יכולה ליהנות משניהם וגם מכל תחום נוסף שיתווסף. נכון שחבל ש80% ממה שאנשים עושים זה ברמה די ירודה אבל זה נכון לגבי כל תחום. החל ממוזיקה ועד טכנאי טלוויזיה. אבל מה שכן טוב במשהו שהוא כל כך זמין זה שלהרבה יותר אנשים יש את האפשרות להתנסות בתחום והוא לא שמור רק ליחידי סגולה. ננה
יצירה של צורך היא יצירה שעדיף לשמור
עד שמישהו יתעניין בצרכים שלך. מה לעשות שישנם יחידי סגולה שמסוגלים לטכניקה שרוב האנשים לא מסוגלים לה- לזה קוראים אטרקציה, לא לתמונה קטנה שטישטשו קצת ועיבדו קצת והופ- מאסטרפיס. כמו שאמרת- צלמים עובדים הרבה זמן לפיתוח הסגנון האישי שלהם וציירים עובדים פי כמה להשגת גם הסגנון האישי וגם הטכניקה וגם פילוסופיה וגם חומרים שונים. ושחקנים עובדים על אינספור דמויות, על מינון הדמות בהתאם לצורך, על אינטרקציה בין השחקנים, אבל הרי הם רק לומדים טקסט, לא? טפשי מצידך לקבוע שהצילום לא קרוב לליבי ולכן אני ממעיטה בערכו- אני מאוד אוהבת צילום מוצלח אבל כמישהי שמכירה לא רע הרבה תחומים באמנות ומחוץ לה- אני מרשה לעצמי להגיד שצילום הוא תחום נהדר שאפשר להשקיע עליו פחות מתחומים אחרים.
עד שמישהו יתעניין בצרכים שלך. מה לעשות שישנם יחידי סגולה שמסוגלים לטכניקה שרוב האנשים לא מסוגלים לה- לזה קוראים אטרקציה, לא לתמונה קטנה שטישטשו קצת ועיבדו קצת והופ- מאסטרפיס. כמו שאמרת- צלמים עובדים הרבה זמן לפיתוח הסגנון האישי שלהם וציירים עובדים פי כמה להשגת גם הסגנון האישי וגם הטכניקה וגם פילוסופיה וגם חומרים שונים. ושחקנים עובדים על אינספור דמויות, על מינון הדמות בהתאם לצורך, על אינטרקציה בין השחקנים, אבל הרי הם רק לומדים טקסט, לא? טפשי מצידך לקבוע שהצילום לא קרוב לליבי ולכן אני ממעיטה בערכו- אני מאוד אוהבת צילום מוצלח אבל כמישהי שמכירה לא רע הרבה תחומים באמנות ומחוץ לה- אני מרשה לעצמי להגיד שצילום הוא תחום נהדר שאפשר להשקיע עליו פחות מתחומים אחרים.
כשכתבתי שיצירה נובעת הרבה פעמים
מצורך התכונתי להצביע לכך שהרבה אנשים יוצרים וטורחים ועובדים קשה למרות שהרבה פעמים לא יוצא להם מזה שום דבר בסופו של דבר (שום דבר שהם מקווים לו). התייחסתי בזה למה שסיפרת על ההפקה שעשיתם השנה שבה למרות המאמצים לא יצא מזה שום דבר בסוף. אז אתם יצרתם מתוך צורך (זאת לא בושה
גם רוברט היינליין הכריז על עצמו כאחד שכותב מתוך צורך ולא כי הוא רוצה). ואת המשפט בתחילת ההודעה שלך את יכולה להפנות לעצמך באותה מידה. קצת דטרמיניסטי מדי לטעמי אבל זאת דעתך, סבבה. הקריטריונים שלי לאיכותה של עבודה היא לא גודל התמונה ולא כמות העיבוד שהועברה ולא שום נתונים ברי מדידה אחרים כנתונים כשלעצמם. ההערכה שלי ליצירותיו של אדם לא נובעת מהערכת הזמן/מאמץ/וכו´ שהוא השקיע בעבודה ולא מכמות ההשקעה שהוא השקיע בכדי ללמוד ולהתפתח בתחום. בשום תחום שהוא!!! (מה שאני כן יכולה להעריך כשאני רואה עבודה שבבירור הושקעו בה חודשים של עבודה, זה את קו האופי של האדם עצמו, האמן, את החיפוש הבלתי נלאה אחרי משהו) שוב את משתמשת במדידות כמותיות לגבי משהו שאמור להבחן מבחינה איכותית (שימי לב שכך משתמע מההודעות שלך). הדבר היחיד שחשוב בהשקעה של זמן ולימוד היא שלימוד (במסגרת ו/או לימוד עצמי) מביא להתפתחות ובעקבותיה לשיפור האיכות! ולרוב ככל שאדם ילמד יותר הוא ילך וישתפר בדבר שהוא עושה. אין כמעט אמנים, בשום תחום שהוא, שהגיעו לגדולה בלי שהשקיעו ימים ולילות במה שהם עושים. שחקנים, ציירים, מוזיקאים, פסלים, וגם צלמים. אבל בשום אופן ההיפותיזות לגבי מידת ההשקעה שהשקיע אדם ביצירה - לא משחקת תפקיד כשבאים לבחון את היצירה כשלעצמה. מפני שאמנות מוגדרת כדבר איכותי ולא כמותי, לפחות בעיני רוב האנשים (?). כמובן שהיה את אנדי וורהול שהפך בציניות ערמומית ויפה את העניין האיכותי והאקסקלוסיבי באמנות לבדיחה כשקרא לסטודיו שלו "המפעל" ועשה שם פס יצור. אבל אנדי וורהול אולי היה הוגה דעות או פשוט אדם עם השקפה מאוד מיוחדת שבמקום לכתוב ביטא בויזואליה, ועשה את זה טוב. אבל עם כל הכבוד התחום הזה (של אמנות קונספטואלית) הוא רק אחד המהכיוונים באמנות ומעטים מאוד הם אלו שמתבטאים בו טוב באמת. ובכל מקרה, גם בכיוון כזה של אמנות צלם יכול לבטא את עצמו טוב לא פחות מצייר או משורר. סליחה על ההיסחפות, חשיבה אסוציאטיבית... בנוגע לכך שקבעתי כביכול שהצילום אינו קרוב לליבך, אז זה באמת כביכול, מפני שלא קבעתי שום דבר כזה. ואם הצילום קרוב לליבך וכמה זה באמת עניין שלך פרטי. בכל אופן התכוונתי לומר שכנראה שישנם תחומים שקרובים לליבך יותר מצילום, וכפי שכתבת בסיום ההודעה שלך את באמת אומרת שבצילום אפשר להשקיע פחות מבתחומים אחרים. אז אולי בעינייך "אפשר" להשקיע בו פחות אבל בעיני מי שצילום הוא תחום הביטוי המועדף והעיקרי שלו - הדבר הוא בכלל לא כך. בעיניו צילום זה התחום הכי שווה בעולם להתבטא דרכו, אחרת הוא לא היה עוסק בו כתחום ראשי. ואותו כנ"ל לגבי מי שלצפות בצילומים עושה לו את זה יותר מכל מדיה אחרת. אז שוב הכל מסתכם כאן בהעדפות אישיות וזה אחלה שלכל אחד יש את ההעדפות שלו, אבל בין להעדיף באופן כללי תיאטרון על פני צילום, ובין לטעון שצילום אינו תחום שיש בו ביטוי אמנותי בשום מקרה שהוא (שזה מה שאמר דרור), רבה הדרך. ועל זה התקוממתי, לא על העדפות אישיות של אף אחד. ננה
מצורך התכונתי להצביע לכך שהרבה אנשים יוצרים וטורחים ועובדים קשה למרות שהרבה פעמים לא יוצא להם מזה שום דבר בסופו של דבר (שום דבר שהם מקווים לו). התייחסתי בזה למה שסיפרת על ההפקה שעשיתם השנה שבה למרות המאמצים לא יצא מזה שום דבר בסוף. אז אתם יצרתם מתוך צורך (זאת לא בושה
ממש לא
תאטרון וסרטים זה ועוד איך אמנות אמנות ספרותית כתובה זה דבר ראשון אמנות פלסטית סטורי בורד עיצוב תפאורה דמויות וכו אמנות תנועת הגוף מחול ריקוד משחק אני לומד תחום בקולנוע באקדמיה חוץ מזה צילום זה לא אמנות נקודה ואין כאן שום בורות ואין כאן שום דיעה מוקדמת אין כזה דבר צילום אומנותי הדבר היחיד שהוא אמנותי בצילום הוא אם כבר האובייקט המצולם אבל אי אפשר לזקוף לזכות הצלם או המצלמה את האובייקט המצולם זה שהיה לו באותו רגע כסף לקנות מצלמה יקרה ולצלם אותו לא הופך אותו לאומן האומן האמיתי הוא מי שעיצב את האובייקט לימודי צילום הם לימודים טכניים בלבד איך להשתמש בתאורה נכון איך לשחק עם הפוקוס נכון וקומפוזיציה של האובייקטים המצולמים ושלא יהיו לך טעויות הקשר בין הדברים האלה לאמנות הוא מקרי לחלוטין כל אחד שלומד צילום או מחשיב את עצמו כצלם אמנותי בתוך תוכו מכיר טוב מאוד את הקונפליקט בכך שצילום זה לא אמנות אחרת אפילו לא היית עונה לי אם תגיד לי למשל שציור זה לא אמנות זה ממש לא יזיז לי אני לומד את זה לצורכי מקצוע ולצורכי הנאה לצייר דיוקן זאת אמנות לפסל דיוקן זאת אמנות לכתוב ספר זה אמנות להלחין מנגינה זאת אמנות לבנות ביניין יפה זאת אמנות לצלם ביניין יפה שמישהו אחר בנה זאת לא אמנות נקודה
תאטרון וסרטים זה ועוד איך אמנות אמנות ספרותית כתובה זה דבר ראשון אמנות פלסטית סטורי בורד עיצוב תפאורה דמויות וכו אמנות תנועת הגוף מחול ריקוד משחק אני לומד תחום בקולנוע באקדמיה חוץ מזה צילום זה לא אמנות נקודה ואין כאן שום בורות ואין כאן שום דיעה מוקדמת אין כזה דבר צילום אומנותי הדבר היחיד שהוא אמנותי בצילום הוא אם כבר האובייקט המצולם אבל אי אפשר לזקוף לזכות הצלם או המצלמה את האובייקט המצולם זה שהיה לו באותו רגע כסף לקנות מצלמה יקרה ולצלם אותו לא הופך אותו לאומן האומן האמיתי הוא מי שעיצב את האובייקט לימודי צילום הם לימודים טכניים בלבד איך להשתמש בתאורה נכון איך לשחק עם הפוקוס נכון וקומפוזיציה של האובייקטים המצולמים ושלא יהיו לך טעויות הקשר בין הדברים האלה לאמנות הוא מקרי לחלוטין כל אחד שלומד צילום או מחשיב את עצמו כצלם אמנותי בתוך תוכו מכיר טוב מאוד את הקונפליקט בכך שצילום זה לא אמנות אחרת אפילו לא היית עונה לי אם תגיד לי למשל שציור זה לא אמנות זה ממש לא יזיז לי אני לומד את זה לצורכי מקצוע ולצורכי הנאה לצייר דיוקן זאת אמנות לפסל דיוקן זאת אמנות לכתוב ספר זה אמנות להלחין מנגינה זאת אמנות לבנות ביניין יפה זאת אמנות לצלם ביניין יפה שמישהו אחר בנה זאת לא אמנות נקודה
לפחות סרטים ותיאטרון זה אמנות
בעיניך, דיינו
אני מקווה שאתה מרשה לי לזקוף לזכות הצלם את -האובייקט שהוא בחר לצלם -את הסיטואציה שבתוכה הוא בחר למקם את האובייקט -את הדרך שבה הוא בוחר להציג את האובייקט שלו (תנוחה, זווית צילום, עדשה), -את האביזרים שבהם הוא משתמש -את האווירה שהוא יוצר בצילום -את הצבעים שהוא בוחר להשתמש בהם -את גודל התמונה -אם זו סידרה של תמונות או תמונה בודדת -את בניית הקומפוזיציה שהוא מחליט עליה ועוד כל מיני דברים "זניחים וטכניים" שכאלו שבונים כל יצירה ויזואלית, שמשום מה אתה מניח שאותם עושים אנשים אחרים, ולא הצלם. צלם שמחוייב לעבודות שלו הוא כמו במאי של סרט. וכמו שיש במאים שאוהבים לעשות סרטי מסע בלי תסריט מגובש מראש (וים וונדרס לפעמים למשל) ומאלתרים אחר כך על חומר הגלם, ובמאים שמתכננים כל סצינה לפרטים ומציירים סטורי בורד של ציורי שמן מושקעים (אקירה קוראסווה למשל), ככה יש גם צלמים שאוהבים לתעד מציאות ואחר כך להרכיב את הפאזל של התערוכה ולעומתם צלמים שכל צילום בודד לוקח להם יום שלם של עבודה לפני שהם מגיעים בכלל ללחיצה על הכפתור. יום שלם שבו הם מקפידים על כל פרט קטן. ולא מדברת בכלל על בחירת הפריימים הנכונים עבורם או על יצירת האווירה בכל תהליך הדפסה שבו אתה בוחר בחירות (כן כן, אמנותיות למהדרין) נכבדות לגבי האווירה הסופית. אני לא יודעת איזה אנשים שלומדים צילום או צלמים אתה מכיר אבל זה הרבה הרבה מעבר לטכניקה אצל הטובים שבהם. האנשים רוצים לבטא משהו, להעביר משהו. ומה אתה חושב? שמניפולציות של תאורה לא משפיעות על היצירה? שאור זה רק אור ולא משנה איך הוא נופל? קח שני צלמים מוכשרים ותן לשניהם לצלם את אותו נושא (לא בהכרח אובייקט, גם נושא מופשט) ותראה עד כמה משפיע הבן אדם שמאחורי המצלמה - בדיוק כמו בציור! אנשים לא צריכים ללמוד לעשות פוקוס דרור, את זה גם ילדים קטנים עושים. אנשים לא צריכים ללמוד לכוון מד אור לפלאש כדי שתהיה חשיפה נכונה. אבל מה שאנשים כן לומדים זה על מה לעשות פוקוס כדי לבנות את הצילום שלהם, ולומדים מאיפה הם רוצים למדוד את האור כדי להדגיש או לעמעם את מה שהצילום צריך. וה החלטות אמנותיות בגלל שאלו החלטות שיוצרות מסר רגשי או שכלי. לא מדברת איתך כאן על צילומי שיניים... מה שמציק לי זה פשוט הזילזול שלך וההתנשאות לגבי תחום שאתה לא עוסק בו לעומק. ידיד ישן שלי היה קורא לזה ´יוהרת הבורות´. די ברור לי שלשכנע אותך להיות עם ראש קצת פתוח בעניין הזה לא יצליח. ככה זה בעולם
כל אחד והאמונות שלו. רק מבקשת שלא תשתמש בדמגוגיה לגבי באופן אישי. מעניין שאתה מרגיש שאתה יודע מה מרגיש כל אדם בעולם ומכיר את הקונפליקטים הפנימיים שמענים בלילות לבנים וארוכים כל צלם עם קצת רצון לביטוי עצמי. ומעניין שאתה מנסה לטעון שבכך שעניתי לך הוכחתי את טענתך. עזוב אותך מדמגוגיה כזאת. זה אמירה בלי תוכן ובלי בסיס, כי הרי בטח שאתה לא מכיר אפילו אחוז אחד מהצלמים שחיים בעולם אז על מה אתה מבסס? מה אתה אלוהים בוחן כליות ולב? ובטח שאתה לא מכיר אותי ופסיכולוגיה בגרוש זה טוב רק עד נקודה מסויימת, כללית ביותר. הגדרות עצמיות אף פעם לא היו דבר חכם בעיני ושם תואר זה או אחר שמצורף לשם שלי במסמכים רשמיים זה לא מה שעושה לי שקט בפנים. פשוט דעתי שונה משלך, אולי בגלל שיצא לי להכיר קצת יותר מקרוב את התחום הזה וגם להצליח להתבטא בו ביטוי אישי לפעמים - ואולי סתם כי אנחנו שונים. אז שיהיה לך שבוע טוב ולא חושבת שאגיב עוד בעניין כי לא נעימים לי הטונים הקיצוניים. ננה
בעיניך, דיינו
אם זה עושה לך טוב
לחשוב שגם הידיד שלך הוא אומן בגלל שאמא קנתה לו מצלמה יקרה עם עדשה מגה ענקית אז גם הוא אומן בכל מקרה אני צריך לזוז אני עובד על ציור פורטריט ענק של החברה שלי כמתנה ליום הולדת שלה אמנות אמיתית לא סתם ללחוץ על כפתור ללכת לחנות צילום ולפתח בחצי שעה ולהגיד אנחנו האנשים היוצרים או אנחנו האמנים מעניין מה לאונרדו דה וינצ´י היה אומר על צילום יש לי הרגשה שגם כל גדולי הרנסנס היו מסכימים איתי
לחשוב שגם הידיד שלך הוא אומן בגלל שאמא קנתה לו מצלמה יקרה עם עדשה מגה ענקית אז גם הוא אומן בכל מקרה אני צריך לזוז אני עובד על ציור פורטריט ענק של החברה שלי כמתנה ליום הולדת שלה אמנות אמיתית לא סתם ללחוץ על כפתור ללכת לחנות צילום ולפתח בחצי שעה ולהגיד אנחנו האנשים היוצרים או אנחנו האמנים מעניין מה לאונרדו דה וינצ´י היה אומר על צילום יש לי הרגשה שגם כל גדולי הרנסנס היו מסכימים איתי
ולי משום מה יש הרגשה שגדולי הרינסנס
היו מאושרים ממש לו יכלו להשתמש בכל פלאי הטכנולוגיה הקימים כיום!.אין לי לגבי זה ספק ,בודאי לא אם מדברים על ליאונרדו ,שהיה בעצמו גם ממציא ומפתח ענק,וכתבים ורישומים שלו להמצאות חדשות לרוב ידועים ומפורסמים בכל חמר כתוב שתמצא על ענק רוח ויצירה זה!
היו מאושרים ממש לו יכלו להשתמש בכל פלאי הטכנולוגיה הקימים כיום!.אין לי לגבי זה ספק ,בודאי לא אם מדברים על ליאונרדו ,שהיה בעצמו גם ממציא ומפתח ענק,וכתבים ורישומים שלו להמצאות חדשות לרוב ידועים ומפורסמים בכל חמר כתוב שתמצא על ענק רוח ויצירה זה!
יופי שיש מי שנחפז לצאת למלחמה!
1 אני שמח תמיד אם מתקנים אותי!.2 התיחסתי בתגובתי לעובדה שלאונרדו היה ממציא ומפתח של רעיונות ישומיים שונים וטכנולוגיה מעשית (ומהכרותי עם אנשי יצירה בתחומים הטכניים,רובם מתלהבים מאד להשתמש ולפתח בעצמם דברים,ולקדם טכנולוגיות חדשות).3למיטב זכרוני ליאונרדו אכן הצליח כצייר,אולם כפסל לא היה כלי גדול, כך שיתכן ומכאן רגשות התסכול המובנים שלו בתחום בו הצטין במיוחד מיכלאנגלו(כמשכיל בתחום ידיעותיך על היריבות בין שני הענקים בוודאי גדולות משלי!).4 איני מומחה כלל לתולדות האמנות,אבל יתכן שיש מבין חבירינו בפורום גם מתקשים בהבנת הנקרא אז בואו נעזור האחד לאחר,אשמח אם תפנה אותי לספרות הרלונטית למסה זו,של ליאונרדו מפני שכמי שמפסל חשוב לי לקרוא את זה!
1 אני שמח תמיד אם מתקנים אותי!.2 התיחסתי בתגובתי לעובדה שלאונרדו היה ממציא ומפתח של רעיונות ישומיים שונים וטכנולוגיה מעשית (ומהכרותי עם אנשי יצירה בתחומים הטכניים,רובם מתלהבים מאד להשתמש ולפתח בעצמם דברים,ולקדם טכנולוגיות חדשות).3למיטב זכרוני ליאונרדו אכן הצליח כצייר,אולם כפסל לא היה כלי גדול, כך שיתכן ומכאן רגשות התסכול המובנים שלו בתחום בו הצטין במיוחד מיכלאנגלו(כמשכיל בתחום ידיעותיך על היריבות בין שני הענקים בוודאי גדולות משלי!).4 איני מומחה כלל לתולדות האמנות,אבל יתכן שיש מבין חבירינו בפורום גם מתקשים בהבנת הנקרא אז בואו נעזור האחד לאחר,אשמח אם תפנה אותי לספרות הרלונטית למסה זו,של ליאונרדו מפני שכמי שמפסל חשוב לי לקרוא את זה!
דרור
לא אכנס איתך לדיון הזה כיוון שזה לא מה שאתה רוצה- כך אמרת, ובנוסף- ננה ניסחה את הכל בצורההכי טובה שיש!!! רק אעמיד אותך על בורותך- "לא סתם ללחוץ על כפתור ללכת לחנות צילום ולפתח בחצי שעה"- עוד לא התחלתי ללמוד צילום (הקורס מתחיל ב1.9)- אב כשראיתי את ביה"ס בו אלמד בין השאר ראיתי מעבדה קטנה, בה אני אלמד לפתח לבד, בחדר חושך את התמנוות- ממש כמו כל צלם אמנותי!!! יש להבדיל בין צילום ביתי- כזה שמפתחים אותו במכונות בחצי שעה, לבין צילום שמפתחים לבד עם החומרים הכימיים השונים במשך שעות עם כמה טיוטות וניסיונות טובים בחדר חושך- אחד החלקים האמנותיים ביותר בצילום הוא הפיתוח הנכון!!! לפני שאתה מביע את געתך במשה- קודם כל תתנסה בו לעומקו!!!
לא אכנס איתך לדיון הזה כיוון שזה לא מה שאתה רוצה- כך אמרת, ובנוסף- ננה ניסחה את הכל בצורההכי טובה שיש!!! רק אעמיד אותך על בורותך- "לא סתם ללחוץ על כפתור ללכת לחנות צילום ולפתח בחצי שעה"- עוד לא התחלתי ללמוד צילום (הקורס מתחיל ב1.9)- אב כשראיתי את ביה"ס בו אלמד בין השאר ראיתי מעבדה קטנה, בה אני אלמד לפתח לבד, בחדר חושך את התמנוות- ממש כמו כל צלם אמנותי!!! יש להבדיל בין צילום ביתי- כזה שמפתחים אותו במכונות בחצי שעה, לבין צילום שמפתחים לבד עם החומרים הכימיים השונים במשך שעות עם כמה טיוטות וניסיונות טובים בחדר חושך- אחד החלקים האמנותיים ביותר בצילום הוא הפיתוח הנכון!!! לפני שאתה מביע את געתך במשה- קודם כל תתנסה בו לעומקו!!!
הבעיה היחידה של שניכם
שאתם מתווכחים עליה בכזה להט זו הגישה שלכם- את יכולה ללכת ברחוב ולחשוב שכל מה שמולך זה נהדר ויכולת להציב את זה בתוך מוזיאון ודרור חושב שמקום במוזיאון צריך להרויח כי דברים מהרחוב אפשר לראות ברחוב אני מסכימה עם הגישה של דרור מתוך התגוננות שהאמנות עלולה להתבזות ולהלקח בקלות ראש אבל הגישה האחרת הרבה יותר טובה לחיים- למה לא לחשוב שכולנו חיים בתוך יצירת אמנות ענקית?
שאתם מתווכחים עליה בכזה להט זו הגישה שלכם- את יכולה ללכת ברחוב ולחשוב שכל מה שמולך זה נהדר ויכולת להציב את זה בתוך מוזיאון ודרור חושב שמקום במוזיאון צריך להרויח כי דברים מהרחוב אפשר לראות ברחוב אני מסכימה עם הגישה של דרור מתוך התגוננות שהאמנות עלולה להתבזות ולהלקח בקלות ראש אבל הגישה האחרת הרבה יותר טובה לחיים- למה לא לחשוב שכולנו חיים בתוך יצירת אמנות ענקית?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.