הי הי..

[א י ו ו י ל]

הי הי..

אני בת 16 וחצי, קצת קטנה בשביל הפורום הזה - הבעיה שלי כנראה לא תהיה בסקאלות שלכם, אבל אם בכל זאת תוכלו לנסות לעזור לי קצת, אני מאד אשמח בכל מקרה, יש מישהו בגיל שלי שבמשך זמן די ארוך רצה אותי, אבל אני לא שיתפתי איתו פעולה. הוא ניסה להתקרב אלי ואני לא כ"כ נתתי לו.. החלפנו אולי מילה וחצי פה ושם, שום דבר מעבר לזה. ואנחנו לא ידידים, אין לנו חברים משותפים, שום תחומי עניין משותפים... העניין הוא שאחרי שהשנה"ל הזאת נגמרה - אני לא הולכת לראות אותו יותר, אףפעם, לא משנה למה. והעניין הוא -שאני כן רוצה לראות אותו, מאד. הבעיה היא, שבמצב הנוכחי אין לי שום דרך להתקרב אליו בהדרגה, האמת היא שאין לי שום דרך לראות אותו פנים מול פנים - אין בצפר, ואין שום נסיבות שנפגש בהם...הדרך היחידה שלי לגרום למשהו לקרות היא להתקשר אליו, ולשאול אותו מאד בישירות אם הוא רוצה לצאת איתי מתישו. אני אוכל להסתדר עם העניין עצמו, מה שמדאיג אותי זה איך שכל העניין יסתדר, או לא יסתדר אחר כך. איך הקשר יתפתח, אם בכלל. ז"א, אם אני אשאל אותו ככה, והוא יגיד שכן- זה בעצם אומר לדלג על כל ההתחלה של הקשר, על כל הפלירטוטים וה"ידידות" והלהתקרב לאט... איכשהו לא מסתדר לי כל העניין של לקפוץ ישר לתוך זה. אף פעם לא עשיתי דבר כזה. מדאיג אותי שאם הפתיחה של הקשר היתה מביכה ותקועה כזאת, ממש לא זורמת, גם התחלה של הקשר תהיה כזאת בהתאם... יש בזה משהו נורא לא טבעי ואני חוששת שכל העניין יהיה תקוע וסתם מביך ולא יזרום... ז"א- אף פעם לא דיברנו! (אבל אני יודעת שהוא רצה אותי, כן) ופתאום משום מקום אני באה אליו עם "רוצה לצאת איתי"?.. (כמובן שאני יעשה את זה עם קצת טאקט) ואז מה?? נצא לאנשו ו..? תקוע ביותר... אני לא יודעת אם שווה לי לעשות את זה. אני מאד מאד הייתי רוצה שמשהו יקרה, אבל פשוט לא מסתדר לי, אפילו מפחיד לי לעשות את זה ככה... בדוך כזה.. שובפם אני מאד אשמח להתייחסות תודה

 

[פרפרי אהבה]

תנסי לחשוב למה את עכשיו כן רוצה אותו...

אולי בגלל שהשנה נגמרה והוא פתאום לא מושג, הרי ידוע שהבלתי מושג הוא זה שהכי מושך אותנו.

 

[א י ו ו י ל]

חשבתי שיגידו את זה

אבל זה ממש ממש לא העניין. האמת היא שרציתי אותו במשך די הרבה זמן, אבל משהו, לא-משנה-מה, מנע ממני להראות לו את זה. זה לא שברגע שהוא נהיה בלתי מושג קפצה עלי הארה ורציתי אותו.. בכלל לא. זה משהו שנמתח ונמתח ויצא שנגמרה השנה..

 

[ketch]

הייתי שם...

והאמת היא שאין לי ממש מה לומר. יש תחושה כאילו נשארת רוח רפאים של מישהו בלב.. משהו נגמר ולא נגמר, ובעצם לא התחיל אבל בגיל הזה מדיוק מתעצבים ותחושת הפספוס יכולה להמשך שנים... בעיקר בגלל שאת לא מכירה אותו כל כך טוב יש נטיה להאדיר ולפתח ציפיות ולהעמיס עליו את הפנטזיות... לא? להתקשר זה צעד מאוד מאוד אמיץ. אני חושבת שגם אם לא יסתדר עכשיו בטווח הרחוק תהיי מרוצה מעצמך בדיוק בגלל זה. להפגש לא הופך אותכם אוטמטית לחברים - אם אתם נפגשים אתם פשוט - ממ.. נפגשים. רואים אם יש בכלל על מה לדבר... זה בסך הכל שני בני אדם שמנסים להתקרב וכולנו סך הכל די דומים... המבוכה והחרדות משותפים לכולם. בטוח שהוא ישמח מאוד לשמוע ממך. נו, אני לא התקשרתי בזמן, מקווה שאת כן...

 

[בובה קטנה ושבירה]

חמודה

אני חושבת שדווקא להתקשר ולהזמין אותו לצאת זה יהיה נפלא: 1. אם הוא יסרב, יקח זמן עד שתפגשו שוב, כי יש את כל החופש הגדול ויהיה לך זמן להירגע מהסירוב מבלי לראות אותו כל יום. 2. זה הכי ישיר בעולם, וזה עדיף מלהתחיל קשר שמתחיל בידידות ולפעמים הוא גם נגרר על הידידות ואי אפשר להתקדם הלאה. קחי את כל האומץ שיש לך ותזמיני אותו.

 

[אדם אוהב וחושב]

אפשרות דומה

התקשרי אליו, אמרי לו שהוא נחמד בעיניך והתחילי לשוחח אתו. התעניני בו ובחייו. אם את חוששת, שאלי אותו לפני כן אם רוצה לשוחח אתך.

 

[א י ו ו י ל]

אני לא יודעת אם זה מעניין אתכם

הוא אמר לא. הוא אמר שלא, שהוא כבר יוצא עם מישהי. ולי עכשיו סתם עצוב נורא, ואני סתם מרגישה מטומטמת. ואני תכף מתחילה לבכות פה. באמת חשבתי שיצא מזה משהו. באמת באמת. ועכשיו, כלום. סתם, יצאתי כל כך מטומטמת. אני מרגישה כל כך אידיוטית. ומאוכזבת. אני כ"כ מאוכזבת, ואני תכף בוכה פה.. תודה בכל מקרה.

 

[קרן אור של החיים]

אני לא חושבת שיצאת מטומטמת. ההפך.

אני חושבת שאפשר רק להעריך אותך על זה. רצית משהו, הבנת שפעלת בדרך שלא מקדמת אותך וניסית לשנות את זה. אני מאחלת לך שתפעלי בדרך זו תמיד, ושהתוצאות יהיו גם התוצאות שהכי יועילו לך

.

 

[Music addicted 1]

מגיע לך כל הכבוד

ניסית. התמודדת. בדקת אם יש מצב להכיר את הבחור. הלכת עם הלב שלך. זה הרבה יותר ממה שהרבה אנשים אחרים היו עושים. אז אולי הפעם לא הצלחת, אבל זאת חלק מהדרך הנכונה להצליח בתחום הזה. אני בטוח שתצליחי בעתיד.

רועי.

 

[אדם אוהב וחושב]

שלום

גם אני חויתי סרוב קשה. צריך לאהוב את עצמנו ולעשות דברים שאוהבים, ואז נהיה פחות תלויים באהבת אחרים.

 

[dudusch]

כל הכבוד על האומץ

לא קל להתמודד עם הסיכון שידחו אותנו, ואת הלכת עם מה שמצאת לנכון. זה לא משנה שהוא סירב. זה לא בהכרח אומר עלייך כלום, מאחר ולתזמון חלק חשוב וגדול בעניין. מה שכן, עצם זה שניסית, לא נכנעת לפחד אומר עלייך יותר, וזה יכול לתת לך כיוון בחיים - לא לחשוש לנסות כי במקום בו נסגרת דלת נפתח חלון...

 

[א י ו ו י ל]

תודה לכם

אני לאט לאט יוצאת מזה... עדיין מרגישה קצת טיפשה ומאוכזבת וכדומה וכדומה, אבל זה כמובן יעבור לי... תודה על מה שכתבתם, זה באמת מעודד הקטע המוזר הוא, שאחרי השוק הראשוני, אחרי האכזבה והלמה-לעזאזל-עשיתי-את-זה-איזה-טיפשה, גילתי שעשיתי דבר מאד טוב, והכי מוזר הוא, שהייתי עושה את זה שובפם! גם אם הייתי יודעת שהוא יגיד לא. אףפעם לא עשיתי דבר כזה - ועכשיו עשיתי את זה... בכל מקרה, אולי אני קצת מגזימה, אבל זה מרגיש כאילו ממש התגברתי על עצמי פה - ואין יותר טוב מזה. זאת פשוט הרגשה טובה, של - עשיתי את זה, כן כן!! אז יצאתי טיפשה, אבל מה אכפת לי? אני פשוט תותחית!! רוב החברים שלי מסתפקים בלשבת בבית ולבכות מה היה קורה אם רק... שאלתי, הוא אמר לא. שלום, ביי, נגמר, הלאה. בדרך לא ברורה יצאתי מחוזקת מהעניין הזה. בקיצור, אני אפסיק לברבר פה, אני רק אסיים בזה שזה היה (כמעט) שווה את זה. ותודה שעזרתם, באמת עזרתם

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif