הי בנות

[בטי23]

הי בנות

אני יוצאת עם משהו חדש הוא ממש מדליק . אבל יש בעיה אחת שממש מציקה לי הוא לא מפסיק לדבר על האוכל של אמא שלו וכמה זה הדבר הכי חשוב בחייו וזה ממש מעצבןאותי ..... ולפעמים זה נראה לי כאילו זה ממש חוסר רגישות מצידו לדבר על זה כלכך הרבה . למרות שהוא לא יודע שזה כלכך מפריע לי אנחנו יוצאים רק חודשיים . אבל אני לא מסוגלת להגיד לו שזה מפריע לי ואני גם לא חושבת שאני צריכה . הוא מספיק בוגר וצריך להבין את זה לבד!!! זה כלכך מעצבן ולא מתחשב מצידו שלפעמים בא לי להפסיק את הקשר רק בגלל זה מה את ן חושבות על זה ? בבקשה תעזרו לי זה ממש מתסכל אותי

 

[אני מתגעגעת]

לבטי היקרה

אני מבינה את הרגשתך... אספר לך מעט עלי ותביני אולי את עצמך... קשה לי לשמוע חברות שאומרות שהן הולכות לבקר את אמא שלהן קשה לי לשמוע חברות שמספרות שאמא שלהן שומרת להן על הילדים קשה לי לשמוע על כל "אמא" של חברה קשה....... אבל אני מאמינה שהן לא מתכוונות לפגוע בי כשהן מספרות זאת... כי העולם ממשיך להתקיים גם אחרי אמא שלי... ואלייך - אני אומרת...לא נראה לי שהחבר מתכוון לפגוע בך כשהוא אומר זאת...העירי לו בעדינות...או ספרי לו שאת נפגעת מחברה מסויימת שכל הזמן מדברת על אמא שלה... חמודה, אל תנתקי את הקשר...

 

[libi4]

מצטרפת למילי חברתי../images/Emo9.gif

תנסי להמחיש לו דרך סיפורים אחרים ואולי אז הוא יבין,לא בטוח!!!! חבל לפספס את הקשר תשמעי עוד הרבה אנשים מתפארים באמא-הרי איך אפשר שלא? אמא יש רק אחת!

 

[סְקָאלִי]

היי בטי,

קודם כל טוב לראות אותך כאן שוב! בקשר לנושא שהעלית, אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שציפיות לא מקדמות שום דבר. אם את רוצה משהו ממישהו, קחי אחריות, ותעבירי לו את המסר ... אל תשכחי שהוא אף פעם לא היה במצב כזה, ובסיטואציות כאלה אין השבע מבין את הרעב. הוא בודאי לא עושה את זה מרוע לב, הוא פשוט לא מודע. אם לא תעשי משהו כדי להעלות את זה לתודעתו, אין סיבה שהסברים ישתנו. אם הוא חשוב לך וטוב לך איתו, דברי איתו. הדברים בכלל לא מסובכים, להיפך - הם פשוטים מאוד. מאוד קל להבין לדעתי בקשה כזו. מה את אומרת? שיהיה בהצלחה!

 

[rini45]

גם אני מצטרפת

לי יש חברה שכל הזמן מדברת עם אמא שלה לזה כבר התרגלתי ,אבל היא כל הזמן אומרת לי " אמא התקשרה" אמא קנתה , הייתי עם אמא ואני שואלת אותה תגידי לאיזו אמא את מתכוונת? היא אומרת כמובן "שלי" אז תגידי אמא שלי כי לי אין וכלום לא עוזר והיא לא אחת שעושה בכוונה רק פשוט התרגלה ככה לדבר

 

[Time To Go]

זה מאוד קשה שכשלנו אין אמא ולאחרים

יש אבל צריך לזכור שלמשפחה שלנו, לך, לה, לי, קרה את הדבר הנורא מכל, לא להם, להן. אז הם לא רואים את השינוי הפנימי שקרה, הם בטוח יודעים שקרה משהו, שאמא נפטרה, אבל אנשים לא יודעים מהי ההתמודדות האישית שלך עם המצב, והרגישות שלהם עם המצב ולכן הם משיכים את חייהם כסדרם, ללא שינוי, בך נוצר השינוי ומאז מה שקרה את רואה הכל בזוית אחרת ורגישה מאוד לנושא, אבל אל לשכוח שאסור לנו לנסות לשנות אנשים, כמו שאנחנו לא רוצים שישנו אותנו, ומצד שני יש אנשים שחושבים שאם ידברו על אמא שלהם זה איכשהו ינחם אותנו (יש כאלה) אבל הם לא מבינים ולא יודעים, אבל בטוח שזה בא מכוונה טובה. לדעתי זה משהו ממש לא פייר להגיד "הוא צריך להבין את זה לבד" יש אנשים שלא מבינים את זה לבד וצריכים להזכיר להם ולדבר איתם על זה. את לא יודעת מה עובר לאדם בראש, על מה הוא חושב ואיך הוא רואה אותך מנקודת המבט שלו על פטירת אמך. אם תפתחי את הכל ותגידי לו עד כמה זה כואב לך, וכמה הנושא הזה רגיש לך, הוא יבין אותך, יעשה הערכת מצב מחודשת וישנה את הגישה שלו לדברים. אם רק היינו פותחים את הפה על דברים שכואב, זה היה הדבר המושלם, אסור להשעיר השערות, כי הן רק השערות, ברגע שאת פותחת את הקלפים הכל נראה אחרת

 

[איחוד האחת]

שלום בטי

חושבת שאכן צודקות חברותי לפורום. עלייך לקחת אחריות ולדבר איתו... להסביר את רגשותייך ותחושותייך... אל תחכי שהוא יבין או ידע כי לא כולם נמצאים במקום זהה מבחינה מחשבתית, רגשית או אחרת, ואם הקשר חשוב לך אמרי לו מה את מרגישה. וזה אגב נכון בכל ענין ודבר, ולא רק בענין זה. כשמדובר על קשר זוגי או קרוב כדאי לשתף על מנת למנוע אי הבנות ו/או תחושות לא נעימות, כעסים מרירות וכו'. ובעיקר נסי שלא לשפוט אותו. בהצלחה!

 

[MIF2004]

הי בטי

מסכימה עם מה שכתבו לך לפניי. יש לנו, לפעמים ציפייה שיבינו אותנו גם בלי שנסביר את עצמנו, זו ציפיה לדעתי שנובעת דווקא מהיותנו חסרות אם, הצורך שבן אדם קרוב ואוהב יבין אותנו בלי שנאמר לו הבעיה, אלא פשוט כי הוא יבין לבד. הבעיה היא שבמערכות יחסים זה בד"כ לא עובד ככה, לקח לי הרבה שנים, וכמה וכמה מערכות יחסים עד שהבנתי את זה.... ולגבי זה שכתבת שהוא אמור להבין לבד, אז לדעתי, מי שלא חווה אובדן של מישהו קרוב, לא מבין לבד, יש בזה משהו מתסכל, אבל מצד שני יש בזה גם משהו יפה, פשוט בן אדם שלא חווה את זה, לא רואה את הדברים כמונו, אני מאוד שמחה לראות את ה"נאיביות" הזו אצל אנשים. דברי איתו, תספרי לו קצת על הכאב שלך, ואני בטוחה שתאירי את עיניו.

 

[בטי23]

תודה בנות

תודה שעניתם לי ,גם לי יש חברות שמדברות כל הזמן עם אימן ותאמת כבר התרגלתי לזה . הדבר הכי קשה לי זה שנגיד אנחנו לומדות ביחד כמה חברות וכל שעה אמא של משהיא מתקשרת לראות שהכל טוב ואז הם חיבות לדבר על זה אחרי השיחה . נכון שגם אבא שלי מתקשר או אחותי אבל הם עדיין מסתכלות עליי אחרת .... נראה לי שהם כן יודעות שזה מפריע לי .. . . ולגבי הבחור הזה אני פשוט לא מסוגלת לסבול את זה יותר . אנחנו מדברים אולי פעם אחת ביום ודבר ראשון שיש לו להגיד לי זה איזה כייף שחזרתי הביתה איך שפתחתי את העיניים ישר לאוכל של אמא שלי . או אם הוא נשאר בדירה שלו אז הוא אומר שהדבר הכי טוב שקרה לו היום זה שאחותו באה והביאה לו אוכל של אמא שלו והוא עוד מתאר את האוכל ולא מפסיק להגיד כמה אין על אוכל של הבית והוא אפילו לרגע לא עוצר או חושב שאולי זה מפריע לי .אני מבינה שזה לא אשמתו והוא לא שם לב לכך. אבל יש אנשים שמדברים יותר על אמא שלהם ויש כאלה שפחות . עובדה שעם כל האנשים שיצאתי איתם עד היום זה לא ממש הפריע לי .כי הם דברו אבל אני לא זוכרת שזה היה ממש מפריע איתו זה ממש באופן מוגזם . וזה ממש מפריע לי והחלטתי שאני עוזבת אותו . יכול להיות שזה לא מרוע ואני באמת לא חושבת שהוא מתכוון לפגוע בי אבל אני לא מסוגלת להגיד לו את זה כי אז הוא הסתכל עליי כמו מסכנה שאין לה ואני שונאת שמרחמים עליי ואני יודעת שגם שאחרי שאני יגיד זה לא יעזור כי הוא אוהב לדבר על זה . אני פשוט החלטתי שאם אני מתקשרת אליו

 

[בטי23]

המשך הודעה

לא יודעת למה ,ההודעה נקטעה באמצע . בכל מקרה החלטתי שאני עוזת אותו . מכוון שהיו לי הרבה מערכות יחסים עם בנים ואני לא זוכרת שזה היה משהו שכלכך הפריע לי כי פשוט יש אנשים שמדברים על אמא יותר ויש כאלה שפחות והוא זה ממש באופן מגזם . אז זהו החלטתי אני עוזבת אותו . ובנות ממש תודה שאתם כאן תמיד .האמת שלא כתבתי הרבה זמן אבל אני כל הזמן קוראת את כל ההודעות בפורום

 

[סְקָאלִי]

חבל.

חבל שאת אפילו לא מנסה, ומשליכה עליו את הרגשות שאולי יש לך כלפי עצמך. מאיפה את יודעת שהוא יחשוב שאת מסכנה? אני מניחה שזו תפיסה שיש לך לגבי עצמך, אבל ממש לא בטוח שזו תהיה התפיסה שלו. אם הוא לא מוצא חן בעיניך מסיבות אחרות - ניחא. אבל אם הוא כן, לדעתי חבל שאת מרימה ידיים ולא מנסה כלל. ועוד משהו - אם כבר ממילא החלטת להיפרד ממנו - מה אכפת לך לנסות, ככה בשביל הספורט, לשתף אותו ולראות איך הוא יגיב? כמובן שהדרך בה יגיב תלויה גם בצורה שבה תציגי את הדברים. אם פשוט תצייני את זה כעובדה ותבקשי את בקשתך באסרטיביות, נראה לי שאולי הוא יפתיע אותך בתגובתו.

 

[אדומה2]

אני מסכימה עם סקאלי

היי, אני יכולה להבין את הקושי שיש לך, אבל משום מה אני מקבלת גם הרגשה שזה לא הדבר היחידי שמציק לך עם הבחור. ואם כך העניין אז צריך לבדוק מה עוד יש שם. ואם זה רק העניין הזה שהבאת פה בהודעות, אז אני רוצה לומר לך שכל אדם שיעמוד מולך לא אמור לקרוא את המחשבות שלך. וזה נכון לגבי חברות, ידידים, בוסים ובני זוג. אם את רוצה ומצפה למשהו מבן הזוג שלך, הכי כדאי *לך* לומר לו את זה ולא לחכות שהוא יבין את זה לבד, מסיבה אחת פשוטה- שלך יהיה יותר נעים במערכת היחסים הזו. אולי כך הוא ימנע מלהגיד את הדברים הללו ויגלה יותר רגישות. אולי הוא חושב שזה לא כל כך נורא כי את לא מדברת על זה ולא אמרת לו כלום על זה. זה לא דבר כל כך פשוט מערכות יחסים, ובטח שזה קשה ליצור אותם אחרי שחווינו אובדן כל כך גדול בחיים. גם הצד השני צריך לעבוד על זה, אבל גם אנחנו, וזה מתחיל בלהשאיר את כל ערוצי התקשורת פתוחים. זו דעתי.