בהחלט מגיע לך חיבוק../images/Emo24.gif
הנה משהו שרשמתי לפני שנה וחצי פה...... מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד הייתי חלק מזוגיות. זוכרת את אותו יום עצוב שעליתי לכיתה א' והבנתי שתומר, החבר שלי מגן החובה שובץ לכיתה המקבילה ולא לשלי. זוכרת את אותו טיול בית הספר בו התנשקתי עם אורי, חברי לאותם ימים לראשונה. בגיל 19 הכרתי את האיש שאיתו התחתנתי, אבי שני ילדיי המקסימים. הרבה קשרים ולא מעט אהבות עברתי בחיי, בשנות העשרים המאוחרות שלי התחלתי להבין את מה שלא רציתי להבין עד אז... זעקתי בשקט את אותה תחושה שבערה בי, עמדתי עירומה מול האמת שפרצה לה, זאת שהיתה שם עוד קודם, הבנתי שאני............ "אני נמשכת לנשים"! משהו חדש נכנס לחיי, מוזר, שונה, משהו שהיה שם כל הזמן... אבל לא היה שם בכלל. הבנות חדשות, תהיות, עובדות ישנות מודחקות, בילבול. מה עושים עם כל המידע החדש/ישן הזה? ולמה דווקא אני? ואולי זה בכלל בגלל שלא טוב לי בנישואים? בטח זה סתם עוד ג'וק שיחלוף לו ויחזור במהרה למקום ממנו הוא בא. הרבה "אולי" היה שם, בילבול ועוד בילבול, שאלות בלי מציאת תשובות. ואיך אומר לאמא? מה יגידו החברים?לא, אני לא!!! אני שכל כך חשוב לי מה אומרים עלי? אני זאת שמפחדת שירכלו עליה? אני זאת שתמיד מנסה לרצות את כל העולם ואחותו גם אם זה לפעמים במחיר של פגיעה עצמית. קשר ראשון עם אישה, מרגישה את ה"וואו", נמסה, מתמסרת, נמצאת, מתחברת, מאושרת... עוד קשר עם אישה וההרגשה דומה. לא, אני לא!!! אני נורמאלית.... הרי אני אמא, הייתי נשואה תשע שנים, אני לא! חוזרת להיות "נורמאלית", יש לי חבר - אמא מרוצה, החברים מרוצי, אפילו אני כמעט השתכנעתי שטוב לי. והבילבול חוזר... כבר יודעת ומכירה את כל הסרטים שיש בהם לפחות סצנה אחת על לסביות, מתאהבת נואשות במרינה מקסימליאן בלומין מכוכב נולד, המוכרת מסטימצקי יודעת שעליה להתקשר אלי בכל פעם שיוצא ספר חדש על הנושא. הראשונה שקונה כרטיס לקולנוע לסרט "הסודות", בטייפ באוטו מתנגן לו השיר של מירי מסיקהעל אהבת נשים.... אבל אני לא! אני נורמאלית!!! אז נכון שכבר לא טוב לי איתו... הוא בוגד שוב ושוב, מקנא בצורה חולנית, מתעלם לחלוטין משני ילדיי, משקר לעולם ולעצמו שוב ושוב..... ונכון שבמיטה חשבתי על אותה מרינה בזמן ש"ביליתי" איתו, לא אוהבת, לא נמשכת, לא אני.... לא טוב לי! אבל נשארת שם.... כי הוא גבר, כי אמא מרוצה, החברים מרוצים, אולי גם אני. פרידה, דמעות, קושי.... פחד מלשחרר, מסתבר שגם לרע מתרגלים בסוף. אני לבד??? אמא'לה... מה עושים עם הלבד הזה? על מי חושבים ששומעים עוד שיר אהבה שמתנגן לו ברדיו? על מי מדברים עם החברה הטובה שנפגשות לכוס קפה? אני לבד. לא, אני לא לבד! יש לי את עצמי... הראש במנוחה מלחשוב על גברים/נשים יש לי את עצמי, מי זאת ענת? מה היא אוהבת הענת הזאת? מה היא באמת רוצה? ממה היא מפחדת? וואו, זה לפעמים יותר קשה מלחשוב על בן זוג. לילות ללא שינה, מחשבות, תהיות, שאלות מיותמות ללא מענה, שעון המחוגים מתהלך לו בקצב מטורף, הזמן עוצר מלכת. הכרה עצמית, התחברות לענת, תחילתה של התאהבות מופלאה.... הצלחה בעבודה, נרשמת ללימודים גבוהים באוניברסיטה, השלה של עשרים קילו של עודפי מירמור מיותרים, מרזה. חיוך שלא יורד מהפנים, מתרגלת לחדש הזה מהר, אוהבת את מה שקורה, מסתבר שהמחזרים גם
. נרשמת לאתר הכרויות, רוצה ולא רוצה, אוהבת את ענת. ים פניות, גברים יפים שמחפשים חום ואהבה - אני לא שם! רוצה לא רוצה.... לא ממש יודעת מה רוצה. ביום בהיר אחד, ללא הודעה מוקדמת היא מגיעה... דייט ראשון, מבט בעיניים שאומר הכל, ידה מלטפת את ידי - מחזירה לה נגיעה, היא מדהימה!!! או הריח שלה, הריח שעוטף את גופה מפעיל ומחדד את כל חושיי הרדומים... היא אישה! שפשוף עיניים, צביטה שאולי תחזיר אותי למחוזות המציאות, פחד ללכת לישון ולקום ולחשוב שכל זה רק חלום.... זה אמיתי! זה באמת קורה, זו המציאות!!! החשש וההתלבטויות נעלמים כאילו לא היו שם מעולם, יודעת יותר מתמיד שאת זה אני רוצה, צועקת בקול רם למי שרק מוכן לשמוע (וגם למי שלא)..... "טוב לייייייייייייייייי, אני מאושרת!", זאת האישה שחלמתי עליה כל חיי, זאת האהבה לה פיללתי, זו ההרגשה שלא חוויתי מעולם - זה קורה, זה אמיתי וזה שלי! אמא יודעת ואפילו מקבלת, שני הילדודס שלי יודעים ואוהבים אותה מאוד (אי אפשר שלא
), החברים, המשפחה, כולם מקבלים ומפרגנים. שני הילדים המדהימים שלה, המשפחה שלה, החברים.... האושר שלנו זועק למרחקים. אולי זה העולם שלנו שהשתנה והיום כבר יותר מקבל את השונה? אולי זו השלמות האמיתית שלנו שזועקת בקולי קולות? אולי זה החיוך שלא יורד לרגע מפנינו ואומר הכל? אולי??? היום אנחנו חיות בבית אחד, בקן האהבה שלנו ומגדלות ביחד את ארבעת הילדים המקסימים שלנו. שולחות לך חיבוק ונשמח לעזור לך בתהליך החדש בכל מה שתזדקקי
