היתקליף-ובכלל

shush@

New member
היתקליף-ובכלל

הדיון שלכם היה מעניין בהחלט (מיוחד כשמשלבים בו את ניטשה ואת אוריאנה
) ובכל זאת היתקליף, "אני מי שאני שאחרת אתה בוגד בעצמך..." ??? שהרי המושג "אני" "עצמי" וכו´, הוא מושג שמשתנה בכל פעם, בין אם בהתאם לסביבה ובין אם בהתאם לרצונותיך, ציפיותיך ורגשותיך. ועד כמה שהפילוסופיה מעניינת, אדם הוא יצור אורגני שמשתנה כל הזמן אין לו הגדרה חד משמעית. (והאם לא ניטשה שאמר שפילוסוף סותר את עצמו ?) ולעניות דעתי, אין סיכוי שאדם נשאר במצב סטטי כל חייו, ואפילו לא לאורך זמן, (גם אם כלפיי חוץ אדם נראה ככה, אולי הוא סתם משלים עם מר גורלו או מעדיף שלא להתאמץ, אולי סתם לא אכפת לו מרצונותיו, אולי ואולי אך במהותו הוא בהחלט משתנה) אפילו את המחשב היום אתה משדרג או משפר בהתאם לטכנולוגיה אז על אחת כמה וכמה האדם המודע לסביבתו וחש אותה. ואם נשלב את זה עם הסיפור היפה שכתבת, שהרי אם גברת חיים (מבחינתי מר חיים) היה מתגורר איתי, בכל יום הייתי עושה איתו משהו אחר, ולו בכדי לחוות איתו את כל מה שאפשר, מבלי לרצות משהו ספציפי במיוחד, אני לא חייבת לרצות משהו. "אני מי שאני" היא אכן החלטה שתוקעת את האדם, ולא סתם החלטה, אלא ההחלטה קלה ביותר.
 
בן אדם לא יכול להשתנות שינוי אמיתי

אלא רק לאנוס את עצמו להתנהג כאילו השתנה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות למישהו זה כשהוא מצליח להעיף מעליו את הזיופים ולהגיד: "אני מה שאני". אז הוא יכול להתחיל לחיות עם עצמו בשלום, וללמוד להשתלב בעולם בלי "להרוג" את הטבע האמיתי שלו.
 

shush@

New member
בן אדם לא צריך

לאנוס את עצמו ולנהוג כאילו הוא השתנה. ועל אחת כמה וכמה לא לזייף. (אלא אם הוא מזייף אפילו לעצמו עם עצמו) אדם אכן משתנה. ברור שחלק מן הגרעין שלו ומהמהות שלו לא תשתנה לעולם. אך עם השנים, רצונותיו, שאיפותיו, דעותיו, רגשותיו, ואף נקודת השקפתו על העולם משתנה. ולא בכדי להפגין משהו לסביבה. אלא ממש פנימה, בינו לבין עצמו. אולי "אני מי שאני" יכול להתאים לרגע מסויים, אך ה"אני" שמרכיב את המשפט הזה משתנה. אין לי ספק שכל אחד מאיתנו, המסתכל אחורה, אפילו חודש אחורה, יכול לראות את השינוי שחל בו. בין עם לשביעות רצונו בין אם לא. בכל יום אדם לומד משהו חדש, בכל יום הוא נתקל באנשים שונים, בכל יום הוא מתנסה במשהו חדש ובכל יום הוא מתקדם עוד צעד, ולעיתים לצערנו הולך שני צעדים אחורה, באלכסון או בזיגזג אך אף פעם לא עומדים במקום. אדם לא "הורג" את הטבע האמיתי שלו, אלא משבח אותו ומעשיר אותו. וברגע שיבחין בהבדל הזה. לא יתעקש להפגין את ה"אני מי שאני"
 
סמנטיקה

לדעתי, חור בגרוש צודק. כשתחלתי לקבל ולאהוב את עצמי באמת, אז החל להתחולל בי השינוי הגדול בחיי, שינוי שמאפשר לי להיות מאושרת באמת, למרות תנאי-חיי הקשים-אובייקיטיבית. "אני מי שאני" אומר רק אדם שמכיר היטב את כל חסרונותיו - וסולח לעצמו עליהם. ברור שה"אני" משתנה תדיר, אבל כשאני, למשל, אומרת לעצמי "אני מי שאני", אני מתכוונת ל"אני" של עכשיו. יכול להיות שה"אני" ישתנה מחר, אבל כרגע אכפת לי ה"אני" העכשווי. (לא מפגינה את העניין, אבל מאמינה בו מאד). אוריאנה
 

shush@

New member
ההגדרות בסך הכל שונות..

להלן שני ציטוטים "אתה יכול להציץ במעגל הנברוטי האישי שלך ולהתחיל להתמודד עם כל היבט של חייך המבטא את בחירתך להיות מוצר מוגמר. הרווח העיקרי שאתה מפיק מהיצמדותך לעבר ומהישענותך על ה"אני´ים" שלך הוא ההימנעות משינוי. בכל פעם שאתה משתמש ב"אני" כדי להסביר התנהגות שאינה מוצאת חן בעיניך, חשוב על עצמך נתון בקופסה מקושטת וצבעונית, כחבילה ארוזה היטב" וע"י אותו כותב "אהבה עצמית פירושה היכולת לקבל את עצמך כאדם בעל ערך, כיוון שאתה בוחר לעשות כן. אנשים האוהבים את עצמם דוחפת אותם התשוקה לצמוח, ותמיד יטפלו בעצמם יפה, אין אצלם מקום לרחמים עצמיים, דחיה או שינאה עצמית, אין הם משוחררים מבעיות, אך אינם סובלים מין השיתוק הנובע מן הבעיות, תמיד משתוקקים אם ללמוד עו ועוד ולעולם לא יראו בעצם מוצר מוגמר" שוב - יחי ההבדל הקטן.
 

היתקליף

New member
שני הניסוחים האלה הם דוגמה

למשהו שאני מאד לא אוהב: המחבר מציג שתי תפיסות עולם שונות, כאשר את זו שלה הוא מתנגד הוא מציג כשלילית, נחותה, בעוד שאת זו שהוא בעדה הוא מציג באופן חיובי. זה שימוש לא הגון במילים. אפשר בקלות לנסח את גישת ה"אני זה אני" באופן חיובי ומקסים, ואת גישת ה"צמיחה ושינוי" באופן שלילי, בלתי טבעי, בלתי מסתגל וכולי וכולי. אני תמיד - אבל תמיד - נוטש טקסטים שנוקטים גישה כזו. אם אני אישית בעד "אני זה אני", זה לא אומר שאני נגד גישת השינוי וצמיחה. כל אחד שיעשה מה שמתאים לו.
 
עליי באופן כללי

ציטוטים לא עושים רושם. כולה משהו שמישהו אמר. אז אמר. אוריאנה
 
למעלה