היש תרופה למכתי?????????

היש תרופה למכתי?????????

אני רב ,רב יישוב מוכר בעולם החרדי, בעל משפחה חרדית שמזה 15שנה !!! חי במציאות כפולה בין תל אביב לבני ברק ניראה כחרדי(בבית ובקהילה, בחוץ מוריד הכל) ושונא את המגזר הזה יותר מכל,האם עדיף לעזוב הכל ??????או להמשיך בכפילות ולהתחיל להכיר את האנוסים(שעדיין לא היכרתי אף אחד מהקבוצה הזו)
 

nonsensical

New member
כמו תמיד, הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה

אם מחיר המצוה=היציאה כולל בתוכו:
איבוד משרה מתגמלת.
ניתוק הקשר עם הילדים והטבעת אות קין על מצחם
תשלומי מזונות גבוהים, ושאר מרעין בישין.
במקרה כזה התשובה מובנת מאליה.

אלוהי האתאיסטים לא יתגמל אותך על הנזקים המנויים מעלה בעלמא דקשוט.
 
הפורום הזה כאן הוא קבוצת תמיכה

יש כאן עשרות אנשים (בין אם כותבים ובין אם רק קוראים) הנמצאים בדיוק במצבך.

ברוך הבא
 
ברוך הבא

הגעת לקבוצת תמיכה וירטואליצ ואתה מוזמן לשתף ולהשתתף.

אתה מתאר את עצמך כרב בעל מעמד, מקווה שברור לך גודל הסיכון שבחשיפה...
 
הייתי

הייתי רב ויתרתי על התואר למען ההגינות והכנות . הם לא הבניו למה כי לא ידעו מה עובר עליי
 
ברוך הבא אני חושב שים תעיין בפורום הזה

יש הרבה שרשורים שדנים בלצאת או לא לצאת כעקרון מלבד הניתוק מהמשפחה אם אתה יוצא הבעיה העיקרית שלך היא
תהיה מציאת עבודה שהרי בדברים שלמדנו (משנה וגמרא) לא בדיוק עוזרים בחיים לכן לדעתי עליך להמשיך בכפילות
 
לאוו דווקא

יש קשיים רבים נוספים מלבד עיסוק. מה שכן-צריך להתחיל מא"ב כדי להגיע לאנשהו.
 
שלום לך

מעניין שהשתמשת במונח "היש רפואה למכתי" שזה מונח המשמש למבזה תלמידי חכמים.

כפי שגבעת חול האירה, חשוב מאוד שתתבונן עם עצמך כמה אתה מוכן לשינויים וכמה הם חשובים לך לעומת שאר הדברים שאתה עלול להפסיד.
 
כנראה שאין.

כנראה אנחנו במקום דומה.

החיים מובילים את בני האדם, חרדים כחילוניים, לסיטואציות מורכבות, שאינן בהכרח מלבבות.
הרוצה לחיות את חייו באופן המיטבי כפי הניתן, צריך לבחון היכן ובאיזה אופן יוכל לחיות את חייו ולממשם בצורה הטובה ביותר שבידיו לממש, תוך הכרת היתרונות והחסרונות שבכל אפשרות. ודאי שאם קיימת אפשרות לשנות מסלול לזה המתאים להרגשתך הפנימית- כך ראוי, אך במצב כשלך/שלי ושל לא מעטים כאן - לא תמיד זו תהיה תוצאת הבחינה.

לא יועיל להסתכל על העבר, אלא להתמודד עם המציאות העכשוית, לנסות להפיק ממנה והלאה את המיטב האפשרי, ולהשתדל לחייך לחיים מאולצים אלו. אחרי הכל, כבר למדנו שגם על יד נבלה מסרחת אפשר להנות ולו במעט מהחיובי שבה - שיניה הלבנות (אגב, מעניין שהשיניים הלבנות שיש בהן שבח לנבלה, הן היו הגורם לריבוי הסרחון - באכילתן. אולי יש כאן איזה לימוד, אם יש מקום ללמוד ממאמר החכם, שלפעמים שורש הסרחון וסיבתו - הוא הדבר שאפשר להנות ממנו ולהשתבח בו, ודו"ק).
פעמים רבות זה מצליח, ופעמים רבות לא.

בנוסף, אני משתדל לזכור שגם לו הייתי נולד כחילוני, מסתבר מאוד שהייתי צריך להקריב לא מעט מתשוקותי ושאיפותי ולעתים אף לממשם מתוך אונס, במחשבה או במעשה.
אלה החיים, כנראה.
 
למעלה