ואחרי שנים יוצאת לרקוד היום
אחרי הרבה מאוד שנים שרקדתי ואחרי שנים של פרישה מאולצת וחלק גם מרצון, היום לראשונה יוצאת לרקוד ריקודי עם ישנים. הנוסטלגיה חגגה פה אחר הצהריים וכנראה שהיא נוגעת גם בי. אז קבעתי, מהססת, מתלבטת, העצמות קצת יבשות וחורקות הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם, החשש מבושות עוד פעם לדרוך על הרגליים, להעתיק............ אבל מדגדג בקצות האצבעות, הצורך לזוז, להניע, להתמלא באנרגיות מהשירים הישנים, מהחבר'ה שבאו לרקוד בשביל לרקוד ואהבו לרקוד. הבטן מתהפכת חושבת אם לבטל או לאגור אומץ ולעזאזל הכל.. יוצאת להנות.