הישיבה חלק 3
חוזרת שוב לצלול בעיניך, במבטך תלויה שאלה, במבטי חקוקה תשובה.
מגע גב כף ידך בלחיי, מעביר בי צמרמורת במורד החוליות. כגל המשתבר, חוליה אחר חוליה, ולבסוף מתנפץ בחלל האגן, מקציף ותוסס במיעי ההומים.
אני אוספת את כף ידך בידי, ומקרבת אותה לשפתי, נושקת לה ברכות, ואחר כך לוכדת אצבע בשפתי ומעבירה עליה את לשוני הנרגשת לטעום את חמצמצותה.
אתה מעביר הילוך, וביד אחת מסובב את הרכב, ופונה לשביל העפר. אני מניחה את ידך על ירכי, ואנו נוסעים כך, עד שמקבץ עצים מהווה לנו מסתור, והרכב מוסווה מעין.
הדממה מקיפה אותנו, כשאתה מדומם מנוע, וגם הרדיו משתתק.
מבוכה בציפייה דרוכה, חרדה ותשוקה גואה, נמסכות זו בזו באויר הדחוס שברכב.
ארשת פניך אינה חתומה עוד, כשידך על ירכי, ממששת, מגששת, פני שעונים על מרפקי, פונים לעברך, חיוך נרשם לראשונה בשפתיך.
הן מתעקלות כמעט בזהירות כלפי מעלה, נפתחות מעט, אולי לומר דבר מה, אך אצבעי מושטת לשפתיך, מהסה אותך.
אתה לוכד את אצבעותי בפיך, נושק להן תחילה, ואחכ טועם, אצבע אחרי אצבע, בשקיקה ובעדינות גם יחד. פיך מזמין, אתה רוכן לעברי ונושק לי ברכות מפתיעה, שפתיך נחות על שפתי, ולשונך מגששת בין שפתי הפעורות מעט, מחפשת אחרי לשוני הממתינה, ומלטפת אותה לאורכה ולרוחבה. כשלשוני נענית לחיזוריך, או אז מתחילה לה התגוששות לשונות, שיניים ושפתיים, וגבך נמתח ככל שמתאפשר לו, כדי להיטיב את אחיזת שפתיך בשפתי, אחיזה שהולכת ומתהדקת, כשלשונך תובעת לעצמה נחלה בתוך פי ההולך ונפער, מפנה מקום ללשונך העבה המלהטטת בתוכי כבשלך.
ידך האחת ספק תומכת ספק מקבעת את סנתרי, לבל יסטה, וידך השניה עולה במתינות מבין רגלי, מגששת אחר תוואי גופי הנחבא מאחורי שכבות הבגדים, עולה למותני, ממששת, מתחפרת, ועולה לעבר שדי.
מישוש ראשוני שלהם מסגיר את התרגשותי הגואה בפטמות הדוקרות את שכבות הבד, ואתה מנסה ללכוד את הפיטמה בין אצבעותיך, אך השכבות המרסנות מקשות עליך.
בהעדר כל פתח זמין בחולצת הגולף השחור שלגופי, אתה דוחק את ידיך ברווח הצר שבין המכנס הצמוד לבין בשרי, חותר באצבעותיך לשלוף את בד החולצה, ולפלס לך דרך אל מתחת לשכבות, אל העור החם.
המגע של ידך הרחבה והגסה על עורי מטלטל אותי, ואני עוקבת בדריכות אחר תנועתה.
ידי לצידי גופי, אינן זזות, אני צפה למעלה,מתבוננת בפליאה בנעשה, ענני מחשבות, רסיסי מצפון עולים באוויר הטעון,ומתפוגגים כבועות סבון מתנפצות על דפנות הרכב.
אתה מקרב את גופך לגופי, בשתי ידך שולף בנחרצות את חולצתי ממכנסי, ומפשיל את הבד כלפי מעלה, מגולל אותו מעט, כך שהקצה התחתון של שדי הנתונים בחזיה שחורה שקופה לחלוטין, נגלה לעיניך.
חופן את שדי בשתי כפות ידיך המחוספסות, ורוכן עם פניך לעברם, מצמיד שפתיך לפטמה הדחוסה כנגד הבד השקוף, אני מתנשמת בכבדות, בית החזה שלי יורד ועולה ככל שנשימותי נעשות כבדות ואיטיות. נושכת שפתיים מעונג וכאב, ועיני מבקשות להעצם בשעה שידיך מגששות לעבר גבי, מנסות להתיר את הקרסים של החזיה.
צפוף לנו ברכב, ידית ההילוכים תקועה בנינו, ואתה מנסה לשפר מיקום, אך לשווא.
אני הודפת אותך חזרה למושב שלך, בפניך פליאה קלה המתחלפת במהרה בתושייה.
בעודי מנסה לפענח את מנגנון המושב שתחתי, אתה מסייע לי ודוחף לאחור את הכסא ולאחר מכן משחרר את תנוחת המשענת עם הידית הסמוכה, ואני הודפת אותה, נשענת עליה בגבי.
בחיפזון אני פושטת מעלי את המעיל, את החולצה, את החזיה, מסירה את מגפי, מכנסי ותחתוני.
מבטך מלא בי כשאני פונה לעברך, עיני בעיניך.
עכשיו תורך להתנשם בכבדות, עיניך סוקרות אותי לאט, לא מרחמות, לא מדלגות, סקירה מדוקדקת ואיטית, מעבירה בי צמרמורת קרה ומעבה את הלחות הניקווית בין ירכי.
אתה מוסיף ומתבונן בי, אך הפעם זה חיוך של תשוקה העולה וגובר בפניך, כשאתה מתלבט ממה להתחיל.
אני מושכת אותך לעברי, אתה נדחק בין ידית ההילכים ונחלץ לבסוף, גופך על גופי, שעונים על המושב, וידיך חוקרות את גופי, כעיוור האומד את העצם שמולו, בשיטתיות מפתיעה אתה מוליך אותן עלי, פיסה אחר פיסה, לומד את שוקי, מתעכב בברכיים, מגשש לעור הרגיש מאחוריהן, ממשיך במעלה הירכיים, בפנים הירך ביחד חזקה, לש את העור ועולה עד שאגודליך ניצבים בפתח ערוותי. אני אחוזת ציפיה דרוכה, אולי אפילו שוכחת לנשום, כשאתה מלטף את שפתי באצבעות יד אחת ומחליק אגודל אל בין שפתי בידך השניה.
האגודל נעלמת בתוכי ויתר האצבעות מלטפות את העור העדין של החייץ, בואכה הנקב המכווץ התחתון. אני זעה תחתיך בקושי, מנסה לשלוף אותך מתוך בגדיך, ופיך טמון בצווארי.
׳בא נתחלף׳ אני אומרת בקול צרוד, ומפנה לך מקום על המושב.
אתה מתרווח תחתי, ואני עולה עליך, מתיישבת על הבליטה הקשה בין רגליך, מרטיבה בנוזלי הנובעים את מכנסיך. מסתערת בנשיקה תובענית על פיך בשעה שידיך אוחזות בפלחי ישבני, מפרידות בין הלחיים, מתחפרות בין שפתי, מלחכות את הדגדגן.
אתה מתנתק משפתי, ידיך עולות לעבר שדי. כל כף יד אוחזת שד, בבסיסו בחוזקה, ופיך מתמכר לגושים הרכים, לשונך מלקקת נמרצות, שפתיך מרפרפות, שיניך לוכדות, נוגסות, מושכות, מאריכות את הפטמה כשאני מטה גבי לאחור כנגדך.
הכאב הזה, המהול בעונג עילאי לא נעלם מעיניך, ואתה ממשיך ולועס ונוגס ומלקק.
האגן שלי מתנועע מעצמו, אני דוחפת אצבעותי בקושי לעבר אגנך, לא מצליחה למקד את פעולותי מרוב רטט שעובר באיברי, מחככת על הבד הגס של מכנסיך את שפתי הרטובות, את הדגדגן הפועם, אתה מחלץ את הזין שלך עבורי, שולף אותו מבעד לתחתון, ואני גונחת כשעורו החלק מתווסף לחיכוך על שפתי.
אתה אוחז את בסיס הזין שלך בידך כששד אחד לכוד בפיך ואתה מעביר אותי על דעתי מעוצמת הרעד שחולף בי, ומחכך אותו בשפתי הפשוקות מעצמן, חושפות את הלוע הסמוק, המזמין.
מתנתקת ממך מעט, כדי להרחיק את השכבות שלך.
אתה מפשיל את המכנס והתחתון עד לקרסוליך.
החולצה שלך נעלמת בעקבותיהם.
אני שבה ועולה עליך. תוהה איך להיזהר איתך, גבר זר, חדרת לי אל מתחת לעור עוד בטרם חדרת אל גופי, מבלי שיש לי מושג וחצי על ההיסטוריה שלך... מבלי שיש לי מושג למה אני נכנסת...
איך לשמור על עצמי מעצמי...
חוזרת שוב לצלול בעיניך, במבטך תלויה שאלה, במבטי חקוקה תשובה.
מגע גב כף ידך בלחיי, מעביר בי צמרמורת במורד החוליות. כגל המשתבר, חוליה אחר חוליה, ולבסוף מתנפץ בחלל האגן, מקציף ותוסס במיעי ההומים.
אני אוספת את כף ידך בידי, ומקרבת אותה לשפתי, נושקת לה ברכות, ואחר כך לוכדת אצבע בשפתי ומעבירה עליה את לשוני הנרגשת לטעום את חמצמצותה.
אתה מעביר הילוך, וביד אחת מסובב את הרכב, ופונה לשביל העפר. אני מניחה את ידך על ירכי, ואנו נוסעים כך, עד שמקבץ עצים מהווה לנו מסתור, והרכב מוסווה מעין.
הדממה מקיפה אותנו, כשאתה מדומם מנוע, וגם הרדיו משתתק.
מבוכה בציפייה דרוכה, חרדה ותשוקה גואה, נמסכות זו בזו באויר הדחוס שברכב.
ארשת פניך אינה חתומה עוד, כשידך על ירכי, ממששת, מגששת, פני שעונים על מרפקי, פונים לעברך, חיוך נרשם לראשונה בשפתיך.
הן מתעקלות כמעט בזהירות כלפי מעלה, נפתחות מעט, אולי לומר דבר מה, אך אצבעי מושטת לשפתיך, מהסה אותך.
אתה לוכד את אצבעותי בפיך, נושק להן תחילה, ואחכ טועם, אצבע אחרי אצבע, בשקיקה ובעדינות גם יחד. פיך מזמין, אתה רוכן לעברי ונושק לי ברכות מפתיעה, שפתיך נחות על שפתי, ולשונך מגששת בין שפתי הפעורות מעט, מחפשת אחרי לשוני הממתינה, ומלטפת אותה לאורכה ולרוחבה. כשלשוני נענית לחיזוריך, או אז מתחילה לה התגוששות לשונות, שיניים ושפתיים, וגבך נמתח ככל שמתאפשר לו, כדי להיטיב את אחיזת שפתיך בשפתי, אחיזה שהולכת ומתהדקת, כשלשונך תובעת לעצמה נחלה בתוך פי ההולך ונפער, מפנה מקום ללשונך העבה המלהטטת בתוכי כבשלך.
ידך האחת ספק תומכת ספק מקבעת את סנתרי, לבל יסטה, וידך השניה עולה במתינות מבין רגלי, מגששת אחר תוואי גופי הנחבא מאחורי שכבות הבגדים, עולה למותני, ממששת, מתחפרת, ועולה לעבר שדי.
מישוש ראשוני שלהם מסגיר את התרגשותי הגואה בפטמות הדוקרות את שכבות הבד, ואתה מנסה ללכוד את הפיטמה בין אצבעותיך, אך השכבות המרסנות מקשות עליך.
בהעדר כל פתח זמין בחולצת הגולף השחור שלגופי, אתה דוחק את ידיך ברווח הצר שבין המכנס הצמוד לבין בשרי, חותר באצבעותיך לשלוף את בד החולצה, ולפלס לך דרך אל מתחת לשכבות, אל העור החם.
המגע של ידך הרחבה והגסה על עורי מטלטל אותי, ואני עוקבת בדריכות אחר תנועתה.
ידי לצידי גופי, אינן זזות, אני צפה למעלה,מתבוננת בפליאה בנעשה, ענני מחשבות, רסיסי מצפון עולים באוויר הטעון,ומתפוגגים כבועות סבון מתנפצות על דפנות הרכב.
אתה מקרב את גופך לגופי, בשתי ידך שולף בנחרצות את חולצתי ממכנסי, ומפשיל את הבד כלפי מעלה, מגולל אותו מעט, כך שהקצה התחתון של שדי הנתונים בחזיה שחורה שקופה לחלוטין, נגלה לעיניך.
חופן את שדי בשתי כפות ידיך המחוספסות, ורוכן עם פניך לעברם, מצמיד שפתיך לפטמה הדחוסה כנגד הבד השקוף, אני מתנשמת בכבדות, בית החזה שלי יורד ועולה ככל שנשימותי נעשות כבדות ואיטיות. נושכת שפתיים מעונג וכאב, ועיני מבקשות להעצם בשעה שידיך מגששות לעבר גבי, מנסות להתיר את הקרסים של החזיה.
צפוף לנו ברכב, ידית ההילוכים תקועה בנינו, ואתה מנסה לשפר מיקום, אך לשווא.
אני הודפת אותך חזרה למושב שלך, בפניך פליאה קלה המתחלפת במהרה בתושייה.
בעודי מנסה לפענח את מנגנון המושב שתחתי, אתה מסייע לי ודוחף לאחור את הכסא ולאחר מכן משחרר את תנוחת המשענת עם הידית הסמוכה, ואני הודפת אותה, נשענת עליה בגבי.
בחיפזון אני פושטת מעלי את המעיל, את החולצה, את החזיה, מסירה את מגפי, מכנסי ותחתוני.
מבטך מלא בי כשאני פונה לעברך, עיני בעיניך.
עכשיו תורך להתנשם בכבדות, עיניך סוקרות אותי לאט, לא מרחמות, לא מדלגות, סקירה מדוקדקת ואיטית, מעבירה בי צמרמורת קרה ומעבה את הלחות הניקווית בין ירכי.
אתה מוסיף ומתבונן בי, אך הפעם זה חיוך של תשוקה העולה וגובר בפניך, כשאתה מתלבט ממה להתחיל.
אני מושכת אותך לעברי, אתה נדחק בין ידית ההילכים ונחלץ לבסוף, גופך על גופי, שעונים על המושב, וידיך חוקרות את גופי, כעיוור האומד את העצם שמולו, בשיטתיות מפתיעה אתה מוליך אותן עלי, פיסה אחר פיסה, לומד את שוקי, מתעכב בברכיים, מגשש לעור הרגיש מאחוריהן, ממשיך במעלה הירכיים, בפנים הירך ביחד חזקה, לש את העור ועולה עד שאגודליך ניצבים בפתח ערוותי. אני אחוזת ציפיה דרוכה, אולי אפילו שוכחת לנשום, כשאתה מלטף את שפתי באצבעות יד אחת ומחליק אגודל אל בין שפתי בידך השניה.
האגודל נעלמת בתוכי ויתר האצבעות מלטפות את העור העדין של החייץ, בואכה הנקב המכווץ התחתון. אני זעה תחתיך בקושי, מנסה לשלוף אותך מתוך בגדיך, ופיך טמון בצווארי.
׳בא נתחלף׳ אני אומרת בקול צרוד, ומפנה לך מקום על המושב.
אתה מתרווח תחתי, ואני עולה עליך, מתיישבת על הבליטה הקשה בין רגליך, מרטיבה בנוזלי הנובעים את מכנסיך. מסתערת בנשיקה תובענית על פיך בשעה שידיך אוחזות בפלחי ישבני, מפרידות בין הלחיים, מתחפרות בין שפתי, מלחכות את הדגדגן.
אתה מתנתק משפתי, ידיך עולות לעבר שדי. כל כף יד אוחזת שד, בבסיסו בחוזקה, ופיך מתמכר לגושים הרכים, לשונך מלקקת נמרצות, שפתיך מרפרפות, שיניך לוכדות, נוגסות, מושכות, מאריכות את הפטמה כשאני מטה גבי לאחור כנגדך.
הכאב הזה, המהול בעונג עילאי לא נעלם מעיניך, ואתה ממשיך ולועס ונוגס ומלקק.
האגן שלי מתנועע מעצמו, אני דוחפת אצבעותי בקושי לעבר אגנך, לא מצליחה למקד את פעולותי מרוב רטט שעובר באיברי, מחככת על הבד הגס של מכנסיך את שפתי הרטובות, את הדגדגן הפועם, אתה מחלץ את הזין שלך עבורי, שולף אותו מבעד לתחתון, ואני גונחת כשעורו החלק מתווסף לחיכוך על שפתי.
אתה אוחז את בסיס הזין שלך בידך כששד אחד לכוד בפיך ואתה מעביר אותי על דעתי מעוצמת הרעד שחולף בי, ומחכך אותו בשפתי הפשוקות מעצמן, חושפות את הלוע הסמוק, המזמין.
מתנתקת ממך מעט, כדי להרחיק את השכבות שלך.
אתה מפשיל את המכנס והתחתון עד לקרסוליך.
החולצה שלך נעלמת בעקבותיהם.
אני שבה ועולה עליך. תוהה איך להיזהר איתך, גבר זר, חדרת לי אל מתחת לעור עוד בטרם חדרת אל גופי, מבלי שיש לי מושג וחצי על ההיסטוריה שלך... מבלי שיש לי מושג למה אני נכנסת...
איך לשמור על עצמי מעצמי...