היריון לא רצוי

[הצנחן המעופף]

היריון לא רצוי

כבר לגמרי לא יודע מה לעשות... האם לפנות לפסיכולוג? או שזה נושא שלא שייך כ"כ.. אני בן 22 בתחילת הקריירה והלימודים. והכל לפניי... קרה הדבר והחברה נכנסה להריון. היא יותר מבוגרת ממני ב9 שנים וכמובן שלא רוצה להפיל. לפני ההיריון הייתי בטוח שהיא האחת אבל עכשיו..אני בכלל לא בטוח מה אני רוצה. כל אופציה שחשבתי עליהן גורמת לכ"כ הרבה נזקים לכולם שפשוט איבדתי כיוון... מה עושים!?

 

[טל קרויטורו]

ילד לא מתוכנן

מה האופציות שחשבת עליהן? האם התייעצת עם בני משפחה? נ.ב. כל התמודדות שנתקעים בה או מצוקה שלא חולפת היא עילת פניה רלוונטית לייעוץ או טיפול. גם סיוע במציאת כיוון.

 

[גרא.]

הצנחן המעופף,מה שקרה לך,נשמע כעוד מקרה המוגדר

במקרים רבים כ"גנבת זרע"..סביר להניח שאותה גברת מבוגרת,הפילה אותך בפח,ואתה נכנסת לדרך חסרת מוצא לכאורה.מקרים כאלה כבר נידונו בבית משפט,ולרוב הגברים שהתלוננו על שהונו אותם,הפסידו.נוכח ההתנגדות שלך ללידת תינוק,מצב שאינך יכול להשפיע עליו.האופציות אינן רבות.חתונה,יכולה להיות אחת מהן,אלא שחיים משותפים שנכפו עליך,עלולים עד מהרה להשתבש.באם אתה גם מרגיש כך,ואינך רוצה לכבול את עצמך כבר מגיל 22 לחיי נישואין,עוד לפני תחילת לימודיך ותכנון הקרירה,אם לא תצליח לשכנע אותה לעשות הפלה,נראה כי יהיה עליך להעזר בעו"ד בכדי להגיע לאיזה שהוא הסכם תשלום מזונות ע"פ החוק.מצב שעלול להכביד עליך,אבל,נכנסת בלא מחשבה\ כנראה לדרך ללא מוצא.כפי שכבר נאמר,"סוף מעשה במחשבה תחילה"..

 

[complicatedit]

לא השתמשתם באמצעי מניעה?

או שהיא במתכוון סידרה לעצמה הריון, לא גילתה לך שהיא בלי הגנה?

 

[גרא.]

complicatedit,השאלה הזו אינה במקומה.אין ספק

לפי מבחן התוצאה,שהבחורה בהריון,אינה רוצה,וודאי אינה חייבת לעשות הפלה.מה היא כן רוצה,לא נאמר.האם להתחתן ולהקים משפחה? ואם לא,לאלץ את הבחור לשלם מזונות לה ולתינוק עד גיל 18?או להפרד כידידים?

 

[הצנחן המעופף]

קצת פירוט...

אנחנו חיים כבר שנתיים ביחד. מאוד אוהבים. היא הייתה על גלולות וכנראה פספסה. אני מאוד רוצה להאמין שהיא לא גנבה...גם לה זה הגיע די בהפתעה. אבל עצם העובדה שיש לי הרבה רגשות כלפיה זה מסבך הכל.... האופציה של חתונה אני פוסל כמעט לגמרי. כי להתחתן בגלל ילד נראה לי טעות. להישאר איתה ולגדל את הילד? או לברוח לאנשהו רחוק? בכל מצב אני אצטער על זה. להיכנס לחיים שלא כ"כ רוצים זה גרוע אבל להיות באיזה מקום ולדעת שמסתובב לך ילד שהוא שלך ואולי חסר לו משהו. עניין המזונות פחות מדאיג אותי..גם אם היא תתבע אשלם את זה סך הכל גם לי יש חלק בדבר הזה.

 

[גרא.]

הצנחן המעופף,עכשיו אתה מתאר את הפרשה הזו

מזווית אחרת,לא כפי שאפשר היה להבין,כנראה בצורה מוטעית מפנייתך הראשונה.במצב שקיים היום,ברור שאינך חייב להתחתן עם חברתך ברבנות,אלא אתם יכולים לעשות הסכם אזרחי,שבו תתחייב לתת לתינוק/ת את שמך,וכן לשלם מזונות כמקובל,לפי יכולתך כיום,שעשוייה להשתפר עם השנים,ככל שתלמד ותרכוש מקצוע,או תחום עיסוק. על פניו,אין ספק שהסכם כזה,יכביד עליך מבחינה כלכלית.אבל בדיעבד,לא יהיה צורך להתחתן פורמאלית,עם כל מה שכרוך בזה.אפשר כך להמשיך לחיות יחד,כפי שזוגות רבים עושים,שנים רבות.בהסכם כזה,לא תהיה מחוייב לגדל את הילד,אבל איש לא יפריע לך,אם כן תרצה לעשות את זה,אחרי שיוולד.הכל בינך לבין מצפונך.

 

[טל קרויטורו]

'בכל מצב אני אצטער על זה'

זה ניבוי עתידות שלילי, לא בהכרח התרחיש שיקרה. ההצעה שלי אליך היא : א. לגלות אחריות. גם כלפי חברתך וללוות אותה בהריון (בדיקות רפואיות וכד'), וגם כלפי הילד שלך ולקחת חלק בחייו. אין לך בחירה בהאם להמשיך את ההריון או לא שכן הוא איננו בגופך, אבל יש לך בחירה לגלות אחריות כלפי תוצאות מעשייך. אם זה היה הפוך היית רוצה להיות האישה שבן זוגה האוהב ברגע שנכנסה להריון במקום לקחת אחריות מנתק כל קשר? ב. לקבל החלטות כלפי ההורות וכלפי הזוגיות בנפרד. ג. לפנות למשפחה וחברים לתמיכה. ד. במקרה הצורך לפנות לטיפול רלוונטי לבירור רגשותיך ותמיכה. אין שום סיבה שזה שיש לך הרבה רגשות כלפיה יתרום סיבוך לקבלת החלטות ולא יהווה שיקול רלוונטי בקבלת ההחלטות כלפי המשך הקשר ביניכם. מה דעתך?

 

[delillah]

מה אם לא תתחתנו והילד יישאר איתה?