הירהורים של חורף

bartzvi

New member
הירהורים של חורף

הסדינים הסתורים שעל המיטה הכריות שעוד מדיפים את ריחה. עדות אילמת לתשוקה, לליל אובדן עשתונות ללילה ששנינו בנינו ציפיות. הירח שעוד מעט נעלם יכול לספר גם הוא לא צפה איך כל זה יגמר. איך טבעת לתוכי, איך אבדת בזרועותיי איך צרב כל גופי כשנשקת לשפתיי. כל מגע יד, כל לשון מלטפת מגע של שפתיים, זרוע חזקה עוטפת. גופך נחבט בגופי, כספינה מול סלעים והיא נסחפת, משתוללת עד שוך הגלים. והכל שקט עכשיו, רק הגשם מפר את הדממה את שוכבת לצידי, גלויה ועירומה. אני מביט בך, לתוך עינייך הצלולות לקחת אותי איתך למעמקי המצולות. לימדת אותי לחוש, לימדת אותי חיים גרמת לי להגיע אל חוף מבטחים.
 
למעלה