אישה וסיפור
New member
הירהורים ותהיות
שלום לאנשי הפורום, חזרתי לאחר הפסקה בגלל חג הפסח והעבודות הרבות שקדמו לו. היום עבר עלי יום נוראי בעבודה, או שאולי אפשר לראות את זה כיום שבו ניסיתי ללמוד, יותר נכון ליישם, דברים שלמדתי בפורום הזה ובאתרים שונים של רוחניות. כל המורים הרוחניים מדברים תמיד על הבחירה החופשית, על שאנחנו בונים את הארועים בחיים שלנו לפי בחירתינו.בכל מיקרה , עד היום 80 אחוז מהארועים בחיי (גם המשמעותיים ביותר...) נוצרו עקב נסיבות שלא היה להם ולא כלום עם הבחירות שלי, ואפילו אני יכולה להגיד בוודאות שישנם דברים בחיי שלא התכוונתי בכלל שזה יהיה ככה, בטח שלא בחרתי בהם (במודע בכל מיקרה) והם פשוט נוצרו עקב "גורל" ,ניקרא לזה. בכל מיקרה, בזמן האחרון אני שמה לב להמון דברים שלפני-כן היו לי כמובן מאליו ופתאום עכשיו אני רואה אותם באופן שונה. זה מצבים בחיים האישיים, עבודה ויחסים עם אנשים שונים, ביניהם גם בני משפחה. ולאחרונה, אני משתדלת ליהיות "צופה" ופחות לערב רגשות אבל זה קשה....... אני גם לא מבינה איך אפשר לחוות מצבים מבלי לערב רגשות, הרי החוויה עצמה הינה רגש.... קראתי גם את התחזית של טוהר לחודש אפריל , יש לציין שמה שמשתמע מהתחזיות , באופן עיקבי ביותר מאז תחילת השנה, הינה העובדה שצריך להפסיק תמיד "לעשות" , פשוט יש להתמסר לחוסר אונים, יאוש אפילו ואז יבוא השינוי. אבל איך אפשר להגיע לכזה מצב? למה טוהר לא נותנים לנו דוגמאות מעשיות מהחיים? למשל, כאשר יש לי מינוס גבוהה בחשבון הבנק והפקידה מנג´סת ללא הפסקה - מה עם היתרה, מה עם היתרה, - האם עלי להגיד לה שהכל יסתדר מאליו או שעלי לעבוד אל תוך הלילה ולנסות לסגור פערים? אם אני מרגישה שהעבודה שלי לא מתאימה לי,ואפילו לפעמים אני מרגישה שעוד רגע אני הולכת "להתחרפן" האם עלי להדחיק את התיסכולים והכעס, לחייך ולהגיד שהכל יהיה בסדר או האם עלי לקום ולחפש לי עבודה אחרת, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות הרי במילא העניינים אמורים להסתדר מעצמם???????? מישהוא יכול להסביר לי מה קורה פה? ומה קרה לפתגם "אם יגעת, מצאת? - זה הופך ליהות "פאסה" ??? אני מבולבלת לגמרי, אני משתדלת לבחון כל דבר וכל מצב בצורה אוביאקטיבית, אני עושה המון חשבון נפש, אבל אני מרגישה שאני פשוט ת ק ו ע ה !!!!!! והגרוע מכל, שקורים כל מיני ארועים בלתי מוסברים שגורמים למריבות מיותרות (גם בבית וגם בעבודה) ואני פשוט לא מבינה מאין זה צץ!!!!. אפילו כבר הגעתי למין השלמה אפאטית כזו, שאני אומרת לעצמי, יהיה מה שיהיה, פשוט מרימה ידיים..... לפעמים יש לי הרגשה שאני סתם חלק בתוך תסריט שמישהוא ממציא ומשנה בהתאם למצב רוחו כדי להשתעשע.... כאילו שאין לי שליטה על כלום...... אז בינתיים אני קוראת את התחזיות של טוהר ושואבת מהם קצת נחמה (למרות שזה גם מבלבל מאוד....) ואני קוראת את מה שחלקכם כותב כאן ומשתדלת ללמוד וליישם, אבל אין לכם מושג כמה קשה זה ללמוד ליהיות צופה לא מעורב...... לסיכומו של עיניין, שמחתי לחזור, אני רוצה לעבור על כל ההודעות ולראות מה התחדש ואולי יש למישהוא מה להגיד על כל מה שכתבתי כאן.... שיהיה לכם ערב טוב.
שלום לאנשי הפורום, חזרתי לאחר הפסקה בגלל חג הפסח והעבודות הרבות שקדמו לו. היום עבר עלי יום נוראי בעבודה, או שאולי אפשר לראות את זה כיום שבו ניסיתי ללמוד, יותר נכון ליישם, דברים שלמדתי בפורום הזה ובאתרים שונים של רוחניות. כל המורים הרוחניים מדברים תמיד על הבחירה החופשית, על שאנחנו בונים את הארועים בחיים שלנו לפי בחירתינו.בכל מיקרה , עד היום 80 אחוז מהארועים בחיי (גם המשמעותיים ביותר...) נוצרו עקב נסיבות שלא היה להם ולא כלום עם הבחירות שלי, ואפילו אני יכולה להגיד בוודאות שישנם דברים בחיי שלא התכוונתי בכלל שזה יהיה ככה, בטח שלא בחרתי בהם (במודע בכל מיקרה) והם פשוט נוצרו עקב "גורל" ,ניקרא לזה. בכל מיקרה, בזמן האחרון אני שמה לב להמון דברים שלפני-כן היו לי כמובן מאליו ופתאום עכשיו אני רואה אותם באופן שונה. זה מצבים בחיים האישיים, עבודה ויחסים עם אנשים שונים, ביניהם גם בני משפחה. ולאחרונה, אני משתדלת ליהיות "צופה" ופחות לערב רגשות אבל זה קשה....... אני גם לא מבינה איך אפשר לחוות מצבים מבלי לערב רגשות, הרי החוויה עצמה הינה רגש.... קראתי גם את התחזית של טוהר לחודש אפריל , יש לציין שמה שמשתמע מהתחזיות , באופן עיקבי ביותר מאז תחילת השנה, הינה העובדה שצריך להפסיק תמיד "לעשות" , פשוט יש להתמסר לחוסר אונים, יאוש אפילו ואז יבוא השינוי. אבל איך אפשר להגיע לכזה מצב? למה טוהר לא נותנים לנו דוגמאות מעשיות מהחיים? למשל, כאשר יש לי מינוס גבוהה בחשבון הבנק והפקידה מנג´סת ללא הפסקה - מה עם היתרה, מה עם היתרה, - האם עלי להגיד לה שהכל יסתדר מאליו או שעלי לעבוד אל תוך הלילה ולנסות לסגור פערים? אם אני מרגישה שהעבודה שלי לא מתאימה לי,ואפילו לפעמים אני מרגישה שעוד רגע אני הולכת "להתחרפן" האם עלי להדחיק את התיסכולים והכעס, לחייך ולהגיד שהכל יהיה בסדר או האם עלי לקום ולחפש לי עבודה אחרת, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות הרי במילא העניינים אמורים להסתדר מעצמם???????? מישהוא יכול להסביר לי מה קורה פה? ומה קרה לפתגם "אם יגעת, מצאת? - זה הופך ליהות "פאסה" ??? אני מבולבלת לגמרי, אני משתדלת לבחון כל דבר וכל מצב בצורה אוביאקטיבית, אני עושה המון חשבון נפש, אבל אני מרגישה שאני פשוט ת ק ו ע ה !!!!!! והגרוע מכל, שקורים כל מיני ארועים בלתי מוסברים שגורמים למריבות מיותרות (גם בבית וגם בעבודה) ואני פשוט לא מבינה מאין זה צץ!!!!. אפילו כבר הגעתי למין השלמה אפאטית כזו, שאני אומרת לעצמי, יהיה מה שיהיה, פשוט מרימה ידיים..... לפעמים יש לי הרגשה שאני סתם חלק בתוך תסריט שמישהוא ממציא ומשנה בהתאם למצב רוחו כדי להשתעשע.... כאילו שאין לי שליטה על כלום...... אז בינתיים אני קוראת את התחזיות של טוהר ושואבת מהם קצת נחמה (למרות שזה גם מבלבל מאוד....) ואני קוראת את מה שחלקכם כותב כאן ומשתדלת ללמוד וליישם, אבל אין לכם מושג כמה קשה זה ללמוד ליהיות צופה לא מעורב...... לסיכומו של עיניין, שמחתי לחזור, אני רוצה לעבור על כל ההודעות ולראות מה התחדש ואולי יש למישהוא מה להגיד על כל מה שכתבתי כאן.... שיהיה לכם ערב טוב.
