זמן מחצית חיים
New member
היקום הקבוע
היקום הקבוע ארכימדס אמר : "תנו לי נקודת תמיכה, ואני אהפוך את היקום", אלברט אינשטיין חיפש במשך כל חייו נקודה קבועה ביקום, ועד מותו לא מצא אחת. היקום משתנה ללא הרף, הוא מתרחב אל האינסוף וקורס על תוך עצמו, כיצד יכולים אנו לקבועה יחידת זמן או יחידת מרחק קבועה, כאשר איננו יכולים לקבועה היכן נמצאים אנו ביחס לשאר היקום? "המדע מתחיל, ברגע שמתחילים למדוד" מנדלייב. הפיסיקה היא מדע מדויק, הרכים הנמדדים חייבים להיות מדויקים ככל האפשר. על מנת שנוכל למדוד דבר מה חייבים אנו ליחס אותו לערך קבועה כל שהוא, הערך הקבועה חייו להישאר זהה בכל מערכת סגורה. תחילה הערך הקבועה ליחידת מרחק אחת, הלא היא המטר, נקבע כפס העשוי סגסוגת פלטינה, ואורכו נקבע למטר אחד! כל מדידות המרחק בעולם נמדדו לפי מרחק של אותו הפס, אך, למראת שהפלטינה אינה מתפרקת במגע עם אוויר, שום חומר אינו נצחי. הפס לא אפשר מדידה מדויקת מספיק, היה מן הצורך למצוא ערך שיישאר קבועה תמיד. כערך חדש עבור המטר קבעו: המרחק שאותו עובר גל אלקטרומגנטי שטוח בריק ב- 1/299792458 של שנייה. כערך קבועה ליחידת זמן אחת הלא היא השנייה, נקבע כזמן במהלכו מתרחשות 9192631770 הקרנות אלקטרומגנטיות של אטום צזיום. אך אחת ההתפתחויות החשובות והנועזות ביותר של המאה ה20 היתה ביטול האתר וקביעת מהירות האור כקבוע. התייחסות על מהירות האור כאל קבוע שרופה כי אין מערכת בה מהירות זו שונה, לא משנה עם המערכת בתנועה או לא (למעשה אין אנו יכולים לקבוע דבר לגבי מערכת אשר אינה נמצאת בתנועה, כי הרי אין נקודה ביקום אשר אינה נמצאת בתנועה). פרוש הדבר הוא ששני מערכות הנמצאות בתנועה במהירויות שונות בכל אחת מהירות האור שווה, אזי מכן אפשר לקבוע יחסים בין מהירות המערכת למהירות בה היא נעה בזמן, ביחס למערכת אחרת. תיאוריות גדולות, מורכבות או חשובות רבות התפתחו בשל התפתחות זו בפיסיקה. חוץ ממהירות האור, המטר והשניה קשה לקבוע קבועים חדשים בהתבסס על מערכות הנמצאות בתנאים של כדור הארץ. ניקח למשל דבר הנראה קבועה, כמו יחידת משקל, הקילוגרם: כדור הארץ נע בשני מסלולים: סביב השמש וסביב עצמו בשניהם הוא נע בכיוון השעון. כאשר על נקודה כל-שהיא על כדור הארץ יום, הנקודה נעה בכיוון הפוך מכיוון תנועת כדור הארץ במסלולו סביב השמש, ובלילה הפוך. כלומר ביום הסכום הווקטורי של המהירויות של הנקודה הנ"ל, ותנועת כדור-הארץ, קטנה מהסכום הווקטורי של המהירויות הללו בלילה. עקב הכוח הצנטרפוגלי הפועל על נקודה זאת, ביום מסה מסוימת תשקול כמה מיליגרמים פחות מאשר בלילה (כמובן שזה תלוי במרחק של הנקודה מקו המשווה). לא משנה לפי אילו מדידות או ערכים נקבע את הקבועה, עדיין תמצא סטייה התלויה במיקום המדידה! בעבר, חישובים ותיאוריות רבות הופרכו עקב התבססותם על מערכות הנמצאות בתנאים הנמצאים על כדור הארץ. עם התפתחות המדע אינו יכולים להתבסס על מערכות בהם קבועים משתנים עקב שינויי לחצים, תנועת אוויר, טמפרטורות משתנות, תנועת כדור הארץ וכו. בחלל- בריק, לאומת זאת איננו יכולים לבסס קבועים, כי אין לנו שום נקודת ייחוס...
היקום הקבוע ארכימדס אמר : "תנו לי נקודת תמיכה, ואני אהפוך את היקום", אלברט אינשטיין חיפש במשך כל חייו נקודה קבועה ביקום, ועד מותו לא מצא אחת. היקום משתנה ללא הרף, הוא מתרחב אל האינסוף וקורס על תוך עצמו, כיצד יכולים אנו לקבועה יחידת זמן או יחידת מרחק קבועה, כאשר איננו יכולים לקבועה היכן נמצאים אנו ביחס לשאר היקום? "המדע מתחיל, ברגע שמתחילים למדוד" מנדלייב. הפיסיקה היא מדע מדויק, הרכים הנמדדים חייבים להיות מדויקים ככל האפשר. על מנת שנוכל למדוד דבר מה חייבים אנו ליחס אותו לערך קבועה כל שהוא, הערך הקבועה חייו להישאר זהה בכל מערכת סגורה. תחילה הערך הקבועה ליחידת מרחק אחת, הלא היא המטר, נקבע כפס העשוי סגסוגת פלטינה, ואורכו נקבע למטר אחד! כל מדידות המרחק בעולם נמדדו לפי מרחק של אותו הפס, אך, למראת שהפלטינה אינה מתפרקת במגע עם אוויר, שום חומר אינו נצחי. הפס לא אפשר מדידה מדויקת מספיק, היה מן הצורך למצוא ערך שיישאר קבועה תמיד. כערך חדש עבור המטר קבעו: המרחק שאותו עובר גל אלקטרומגנטי שטוח בריק ב- 1/299792458 של שנייה. כערך קבועה ליחידת זמן אחת הלא היא השנייה, נקבע כזמן במהלכו מתרחשות 9192631770 הקרנות אלקטרומגנטיות של אטום צזיום. אך אחת ההתפתחויות החשובות והנועזות ביותר של המאה ה20 היתה ביטול האתר וקביעת מהירות האור כקבוע. התייחסות על מהירות האור כאל קבוע שרופה כי אין מערכת בה מהירות זו שונה, לא משנה עם המערכת בתנועה או לא (למעשה אין אנו יכולים לקבוע דבר לגבי מערכת אשר אינה נמצאת בתנועה, כי הרי אין נקודה ביקום אשר אינה נמצאת בתנועה). פרוש הדבר הוא ששני מערכות הנמצאות בתנועה במהירויות שונות בכל אחת מהירות האור שווה, אזי מכן אפשר לקבוע יחסים בין מהירות המערכת למהירות בה היא נעה בזמן, ביחס למערכת אחרת. תיאוריות גדולות, מורכבות או חשובות רבות התפתחו בשל התפתחות זו בפיסיקה. חוץ ממהירות האור, המטר והשניה קשה לקבוע קבועים חדשים בהתבסס על מערכות הנמצאות בתנאים של כדור הארץ. ניקח למשל דבר הנראה קבועה, כמו יחידת משקל, הקילוגרם: כדור הארץ נע בשני מסלולים: סביב השמש וסביב עצמו בשניהם הוא נע בכיוון השעון. כאשר על נקודה כל-שהיא על כדור הארץ יום, הנקודה נעה בכיוון הפוך מכיוון תנועת כדור הארץ במסלולו סביב השמש, ובלילה הפוך. כלומר ביום הסכום הווקטורי של המהירויות של הנקודה הנ"ל, ותנועת כדור-הארץ, קטנה מהסכום הווקטורי של המהירויות הללו בלילה. עקב הכוח הצנטרפוגלי הפועל על נקודה זאת, ביום מסה מסוימת תשקול כמה מיליגרמים פחות מאשר בלילה (כמובן שזה תלוי במרחק של הנקודה מקו המשווה). לא משנה לפי אילו מדידות או ערכים נקבע את הקבועה, עדיין תמצא סטייה התלויה במיקום המדידה! בעבר, חישובים ותיאוריות רבות הופרכו עקב התבססותם על מערכות הנמצאות בתנאים הנמצאים על כדור הארץ. עם התפתחות המדע אינו יכולים להתבסס על מערכות בהם קבועים משתנים עקב שינויי לחצים, תנועת אוויר, טמפרטורות משתנות, תנועת כדור הארץ וכו. בחלל- בריק, לאומת זאת איננו יכולים לבסס קבועים, כי אין לנו שום נקודת ייחוס...
