היצר שבאדם.
הרי יותר קל להגיד שאין בורא לעולם ואפשר לעשות רק מה שנוח "וכיף חיים",למה לשמור שבת הרי יש ים בשבת? למה להניח תפילין הרי יותר כיף לשתות נס קפה בסבבה בבוקר? למה לעשות ככה? ולמה לעשות ככה? תראה אתה בן אדם אחד אך בכל זאת אתה כמו כולנו חושב בכמה צורות כמו אדם שמקבל פיתוי של כסף בחינם על חשבון אדם אחר {גנב} וצד אחד בתוכו אומר לו "זה בחינם כדאי לך","לך תקנה לך משהו יפה" וכו' והצד שני בתוכו אומר לו "זה לא יפה","הוא עבד קשה בכדי לאסוף את הכסף הזה","זה לא מוסרי"וכו'. למרות שהאדם הוא אחד הוא חושב במספר צורות ששונים לגמרי אחד מהשני.אז מי מהם הוא האדם? הצד הראשון? הצד השני? אולי תוצאת המחשבה? אני ינסה להסביר מה היהדות אומרת:האדם מורכב משלושה:רוח,נפש ונשמה, הנפש: היא הכבד והיא תאות העולם כגון אכילה,שתיה,נשים וכו'. הרוח: היא הלב והיא מבקשת שררה גדולה כגון: כבוד,כעס,גאוה וכו' ודרך אגב לכן אומרים על אדם שלא מתנהג כראוי שהוא גס רוח. הנשמה: היא המוח והיא החכמה,היא רואה את מה שיש לנפש ולרוח להגיד והיא מחליטה בסופו של דבר,הנשמה חושקת תמיד לחזור לבורא העולם שברא אותה כי היא האדם ולא הגוף אך מנגדה תמיד נמצאים הנפש והרוח,האדם היהודי חוזר בכל יום מחדש בתשובה מפני שבכל יום הוא ניצב כנגד הנפש והרוח שרוצות בתענוגות העולם לעומת הנשמה שרוצה רק בחיי העולם הבא ולעשות את רצון בוראה. עכשיו תראה הפסוק הראשון בתורה הוא "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ",לפי הפשט השמים והארץ נבראו בהתחלה אך הזהר אומר שבהתחלה נבראו האותיות מפני שהם המהות של כל דבר בעולם לדוגמא: שולחן לא יכול להיות קיים ללא האותיות ש' ו' ל' ח' ן',זהו דבר מאוד עמוק אך תחשוב כך שאם כל העולם היה פרות לדוגמא שלא יודעות לחשוב מלבד הצרכים שלהם אכילה,שתיה וכו' האם מישהו בכלל היה יודע שיש עולם? העולם לא יכול להתקיים ללא הגדרה והאותיות הם ההגדרה/מהות של הדבר,ולכן מסביר הזהר את הפסוק כך: "בראשית ברא ה' את............." את זה מהאות א' ועד ת',קודם כל נבראו 22 האותיות ורק לאחר מכן התחילה הבריאה,שים לב כל הבריאה היתה בדיבור כמו"ויאמר ה' יהי אור ויהי אור",הדיבור הוא אותיות,מילים משפטים,אך השורש הוא האות.עכשיו תראה למה אני מספר לך כל זאת,מסופר בתורה בפרשת וישלחשיעקוב אבינו נלחם עם שרו של עשו שהוא היצר הרע,יעקוב החזיק בכוח את המלאך {יצר הרע עד הבוקר} ובבוקר אמר לו המלאך תשחרר אותי אני צריך ללכת,יעקוב אמר לו:לא אשחרר אותך עד שתברך אותי,ברך אותו המלאך בכך שינה את שמו מיעקוב לישראל {ומאז ועד היום אנו עם ישראל},אחר כך פנה יעקוב למלאך:"וישאל יעקוב ויאמר הגידה נא את שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי......" לכאורה שאלה סתמית,התורה שלא ניתן עליה תשובה בכלל אך האמת היא שיש פה סוד גדול,יעקוב שאל את שרו של עשו שהו היצר הרע מה שמך כלומר מהו המהות שלך כיצד אתה מצליח לפעול כנגד בני האדם והמלאך משיב במדויק בכך שאני אומר להם "למה לכם בכלל לחשוב על כל זאת,תחיו את החיים,תהנו מכל רגע,אל תחשבו בכלל על מה יקרה אחר כך" וכו'.זהו המהות של היצר הרע וזהו כוחו.לאדם המאמין אין מה להפסיד הוא יכול רק להרויח,האדם הלא מאמין בחר להפסיד מראש,כי מקרה אחד יקרה את כולנו.
הרי יותר קל להגיד שאין בורא לעולם ואפשר לעשות רק מה שנוח "וכיף חיים",למה לשמור שבת הרי יש ים בשבת? למה להניח תפילין הרי יותר כיף לשתות נס קפה בסבבה בבוקר? למה לעשות ככה? ולמה לעשות ככה? תראה אתה בן אדם אחד אך בכל זאת אתה כמו כולנו חושב בכמה צורות כמו אדם שמקבל פיתוי של כסף בחינם על חשבון אדם אחר {גנב} וצד אחד בתוכו אומר לו "זה בחינם כדאי לך","לך תקנה לך משהו יפה" וכו' והצד שני בתוכו אומר לו "זה לא יפה","הוא עבד קשה בכדי לאסוף את הכסף הזה","זה לא מוסרי"וכו'. למרות שהאדם הוא אחד הוא חושב במספר צורות ששונים לגמרי אחד מהשני.אז מי מהם הוא האדם? הצד הראשון? הצד השני? אולי תוצאת המחשבה? אני ינסה להסביר מה היהדות אומרת:האדם מורכב משלושה:רוח,נפש ונשמה, הנפש: היא הכבד והיא תאות העולם כגון אכילה,שתיה,נשים וכו'. הרוח: היא הלב והיא מבקשת שררה גדולה כגון: כבוד,כעס,גאוה וכו' ודרך אגב לכן אומרים על אדם שלא מתנהג כראוי שהוא גס רוח. הנשמה: היא המוח והיא החכמה,היא רואה את מה שיש לנפש ולרוח להגיד והיא מחליטה בסופו של דבר,הנשמה חושקת תמיד לחזור לבורא העולם שברא אותה כי היא האדם ולא הגוף אך מנגדה תמיד נמצאים הנפש והרוח,האדם היהודי חוזר בכל יום מחדש בתשובה מפני שבכל יום הוא ניצב כנגד הנפש והרוח שרוצות בתענוגות העולם לעומת הנשמה שרוצה רק בחיי העולם הבא ולעשות את רצון בוראה. עכשיו תראה הפסוק הראשון בתורה הוא "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ",לפי הפשט השמים והארץ נבראו בהתחלה אך הזהר אומר שבהתחלה נבראו האותיות מפני שהם המהות של כל דבר בעולם לדוגמא: שולחן לא יכול להיות קיים ללא האותיות ש' ו' ל' ח' ן',זהו דבר מאוד עמוק אך תחשוב כך שאם כל העולם היה פרות לדוגמא שלא יודעות לחשוב מלבד הצרכים שלהם אכילה,שתיה וכו' האם מישהו בכלל היה יודע שיש עולם? העולם לא יכול להתקיים ללא הגדרה והאותיות הם ההגדרה/מהות של הדבר,ולכן מסביר הזהר את הפסוק כך: "בראשית ברא ה' את............." את זה מהאות א' ועד ת',קודם כל נבראו 22 האותיות ורק לאחר מכן התחילה הבריאה,שים לב כל הבריאה היתה בדיבור כמו"ויאמר ה' יהי אור ויהי אור",הדיבור הוא אותיות,מילים משפטים,אך השורש הוא האות.עכשיו תראה למה אני מספר לך כל זאת,מסופר בתורה בפרשת וישלחשיעקוב אבינו נלחם עם שרו של עשו שהוא היצר הרע,יעקוב החזיק בכוח את המלאך {יצר הרע עד הבוקר} ובבוקר אמר לו המלאך תשחרר אותי אני צריך ללכת,יעקוב אמר לו:לא אשחרר אותך עד שתברך אותי,ברך אותו המלאך בכך שינה את שמו מיעקוב לישראל {ומאז ועד היום אנו עם ישראל},אחר כך פנה יעקוב למלאך:"וישאל יעקוב ויאמר הגידה נא את שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי......" לכאורה שאלה סתמית,התורה שלא ניתן עליה תשובה בכלל אך האמת היא שיש פה סוד גדול,יעקוב שאל את שרו של עשו שהו היצר הרע מה שמך כלומר מהו המהות שלך כיצד אתה מצליח לפעול כנגד בני האדם והמלאך משיב במדויק בכך שאני אומר להם "למה לכם בכלל לחשוב על כל זאת,תחיו את החיים,תהנו מכל רגע,אל תחשבו בכלל על מה יקרה אחר כך" וכו'.זהו המהות של היצר הרע וזהו כוחו.לאדם המאמין אין מה להפסיד הוא יכול רק להרויח,האדם הלא מאמין בחר להפסיד מראש,כי מקרה אחד יקרה את כולנו.