היציאה שלי..

[א ח ו ז ה]

היציאה שלי..

אני עכשיו לפני נסיעה לארצות הברית, אף פעם לא נכנסתי כאן אך חשבתי שביום כזה, מוטב לי לשתף את אלו שאולי יבינו.. לפני מס' שנים עזבתי את יהדותי, מאז אני מסתובבת מבית לבית, חברים ומשפחה. אני לא מכירה הרבה יוצאים, מי שכן מכירה, עברו את השלבים הראשונים הרבה יותר מהר ממני, אחרי תקופה נכנסו לצבא, השלמת בגרויות והשתלבות בחיים המודרניים. אך אצלי... אצלי הכל אחרת.

 

[א ח ו ז ה]

המשך...

אצלי אין אחריות, אין לימודים, אין השלמות פערים. רק בדרך לא נודעת מעבירה את השנים, פגישתי עם ה'חילוניות' לא היתה פחות מכאיבה, נאנסתי, ניצלו את תמימותי, שיחקו עם מחסורי עברי, היום אני כמעט באותו המקום ממנו התחלתי, כולם רצים קדימה, המשקולות שבי כובלות את צעדי, עד היכן תרוצים? עד מתי פיסוק ידיים? האם יש תרופה לעצלות? אני נוסעת, מה יהיה, אני לא יודעת, האם אמשיך להתגלגל בידי זרים? האם 'אפול' לסמים? איך ומה ואיך מגדלים רצון ודחיפה, הצלחה, רוצה לשלם את המחיר. איך ומה ואיך? לא להרים ידיים, האפשר?

 

[מלח השמים]

אני מגיב מהר יותר

כדי שלא להניח אותך לחשוב שאת לבד וכולם ישנים. המשך יבוא בדקות הקרובות אני שולח מיד כדי שתראי ברוכה הבאה

 

[א ח ו ז ה]

איזה חמוד.

תודה...

 

[מלח השמים]

מגיע לך ליהנות מהחיים !!!

אני חמוד ?

אני נהנה שאמרת את זה ומסמיק

 

[א ח ו ז ה]

כן.

ויותר, קראתי הודעות נוספות שלך. אהבתי. תודה לך! (בטוח שיש נוספים שיסכימו איתי..)!

 

[מלח השמים]

הרגשתך עכשיו...

, כפי הנראה, אינה משופרת בלשון המעטה. עברו עלייך חוויות קשות. גם דרכת במקום עקב הנסיבות שתיארת ולא התקדמת כפי שהיה כדאי. איני יודע את גילך המדוייק אך את צעירה כך התרשמתי. ומנת הסבל שסבלת הספיקה לתקופת חיים שלימה. וכעת הגיע הזמן לומר די !!! די לקשיים, לסבל ולדכדוך... מגיע לך ליהנות מהחיים !!! [וחלילה לא לסבול] אני שולח ואח"כ ממשיך

 

[יוני ויינגרטן]

ברוכה הבאה לפורמינו הקט ../images/Emo24.gif

קראתי וקראתי שוב, תרופה לעצלות אם את מוצאת, תעדכני אותי... נותר לי רק להחזיק אצבעות בשבילך, לפתוח דף חדש לא קל, אבל שווה לנסות. יוני. (ניו יורק)

 

[מלח השמים]

../images/Emo24.gif

כבר להתחלה את מקבלת תמיכה מסביב לכדור הארץ (רמת גן -ניו יורק). נראה שיש לך מזל טוב הלילה. והלילה הזה הוא תחילתה של השבת שהיא ההקדמה לשבוע הבא וככה הלאה... החיים שלך יכולים להיות יפים!!! ואם בא לך כתבי בת כמה את? ומאיפה בארץ? ראיתי בכרטיסך שהגעת מהמגזר הליטאי. אני מבית חסידי. ובעצמי עברתי קשיים שונים ורבים ואפשר... אפשר להתגבר ולהצליח. זה כרוך במאמצים. בהשקעה, ברצון חזק ובהתמודדויות. אך זה אפשרי וראיתי אנשים שחייהם השתנו לטובה. גם את יכולה ממני ומאיתנו אנשי הפורום כאן תוכלי לקבל הרבה עידוד וכוח [אני מרשה לעצמי לדבר בשם החברים כיוון שדרכיהם ידועות לי].

בהצלחה בהצלחה

 

[א ח ו ז ה]

לילה עם מזל

בהחלט הלילה הוא לילה טוב בשבילי, כתבתי כאן, לא יודעת כמה עוד אכתוב, אך זה טוב. ולנצל הזדמנויות כנראה זוהי אחת מהדרכים להצלחה, מקווה לנצל אותה כמו שצריך.

 

[א ח ו ז ה]

../images/Emo142.gif

 

[צ י פ ו ר בכלוב]

../images/Emo24.gifברוכה הבאה לפורום

קראתי את דברייך והתפלאתי. מדוע את חשה כך? מדוע את חשה שאת בורחת מאחריות. מדוע את חשה שכולם מתקדמים ואת לא. כולם לומדים ואת לא. כולם רצים ואת מאחור. זה כל כך קל לראות את כולם ולחשוב שהם שמחים, מצליחים, לא קשה להם, כולם הלכו לצבא, סיימו לימודים, יש להם הרבה חברים, הרבה אהבה, וכו וכו. אבל האמת היא שלכולנו קשה, חלקינו עדיין לא לקחנו אחריות על חיינו, לא עשינו את הצעד שאת עשית ועזבנו את דרך השקר את הדרך שאנו כה סובלים ממנה, את עשית את הצעד. נכון שזה קשה, נכון שיש בנו הרבה תמימות, הרבה חוסר ידיעה, אולי מנצלים אותנו, אולי אנו חושבים שמנצלים אותנו, אבל הדרך לחרות מעולם לא היתה קלה, כמה עבר עמינו עד שהגיע לחרות, כמה אנו נלחמים יום יום כדי להגיע לחרות, כמה דם נשפך בארצות הברית עד שקבלו את החופש? אנו צריכים לדעת שזה קשה, כואב, אבל כדאי. קשה מאוד. לפעמים אנו מנוצלים, לפעמים אולי אפילו נאנסים, לעשות דברים שאנו לא רוצים. לפעמים מפסידים משפחה, כסף, אבל אנו מקבלים את הדבר הכי יקר והוא "חרות, חופש, אמונה" חבל לי שאת מרגישה כך כואב לי לשמוע שעברת אונס, שעברת ניצול, שאת חשה כאב ותסכול, אבל זכור תזכרי, הכל שוה כדי להגיע 'בבוא הזמן' לחופש לפרידם לחרות הנפש חרות המחשבה והחרות להחליט על עתידך בדעה צלולה, אחרי נסיון חיים, אחרי עליות וירידות, המראות ונחיתות, הצלחות וכשלונות, אהבות ואכזבות, שמחה וכאב, הצלחה וכשלון, איתך לאורך הדרך ציפור.

 

[צ י פ ו ר בכלוב]

ברוכה הבאה אחוזה.../images/Emo24.gif

התכונתי לשלוח לאחוזה ומשום מה נשלח כהודעה חדשה

 

[פרח צוף]

טעות לעולם חוזרת העיקר שהמטרה עוזרת

בכל אופן ברכתי אליך שלוחה המון בהצלחה בכל אשר תפני תצליחי המזל יאיר לך פנים רק תזכרי להגיד לא לסמים

 

[א ח ו ז ה]

אז כך..

אני לא חשה כך, אלא יודעת כך, עשיתי צעד של לצאת, כולנו עשינו את הצעד הזה, (כמו שכולנו נולדנו יום אחד) הגיע הזמן להתקדם, הזמן הזה הגיע זמן רב לפני הכתיבה כאן בפורום, האם התיאשתי מעצמי? אולי. כפי שכתבתי קודם, סביבי הכל מעלה ניצנים,אצלי הכל בתרדמת חורף ארוכה. אם כולם מאושרים, אני לא יכולה לומר, האם הדרך לשמחה וסיפוק היא הדרך בה אני הולכת, כנראה שלא. למה(אני שואלת את עצמי) אני כותבת כאן, האם יש תשובות מבחוץ? אולי כי לא מצאתי אותן בפנים, אז למה? אם לא הייתי רוצה, לא הייתי כותבת, אך אם הייתי רוצה מספיק גם לא הייתי כותבת. ולהצלחה אכן צריך כשלון, אך אם לא מנסים אז גם לא נכשלים. תודה לך שוב א ח ו ז ה.

 

[צ י פ ו ר בכלוב]

../images/Emo24.gifברוכה הבאה

קראתי את דברייך והתפלאתי. מדוע את חשה כך? מדוע את חשה שאת בורחת מאחריות. מדוע את חשה שכולם מתקדמים ואת לא. כולם לומדים ואת לא. כולם רצים ואת מאחור. זה כל כך קל לראות את כולם ולחשוב שהם שמחים, מצליחים, לא קשה להם, כולם הלכו לצבא, סיימו לימודים, יש להם הרבה חברים, הרבה אהבה, וכו וכו. אבל האמת היא שלכולנו קשה, חלקינו עדיין לא לקחנו אחריות על חיינו, לא עשינו את הצעד שאת עשית ועזבנו את דרך השקר את הדרך שאנו כה סובלים ממנה, את עשית את הצעד. נכון שזה קשה, נכון שיש בנו הרבה תמימות, הרבה חוסר ידיעה, אולי מנצלים אותנו, אולי אנו חושבים שמנצלים אותנו, אבל הדרך לחרות מעולם לא היתה קלה, כמה עבר עמינו עד שהגיע לחרות, כמה אנו נלחמים יום יום כדי להגיע לחרות, כמה דם נשפך בארצות הברית עד שקבלו את החופש? אנו צריכים לדעת שזה קשה, כואב, אבל כדאי. קשה מאוד. לפעמים אנו מנוצלים, לפעמים אולי אפילו נאנסים, לעשות דברים שאנו לא רוצים. לפעמים מפסידים משפחה, כסף, אבל אנו מקבלים את הדבר הכי יקר והוא "חרות, חופש, אמונה" חבל לי שאת מרגישה כך כואב לי לשמוע שעברת אונס, שעברת ניצול, שאת חשה כאב ותסכול, אבל זכור תזכרי, הכל שוה כדי להגיע 'בבוא הזמן' לחופש לפרידם לחרות הנפש חרות המחשבה והחרות להחליט על עתידך בדעה צלולה, אחרי נסיון חיים, אחרי עליות וירידות, המראות ונחיתות, הצלחות וכשלונות, אהבות ואכזבות, שמחה וכאב, הצלחה וכשלון, איתך לאורך הדרך ציפור.

 

[קוני למל]

../images/Emo24.gifברוכה הבאה../images/Emo140.gif

קודם כל תרגישי כאן בבית והרשי לי להציע לך

וגם עוגיות... הקושי שבליבך מובן ועוד איך את לא היחידה שעוברת הקשיים האלו {את יודעת צרת רבים = חצי נחמה} ומה שיקל עלייך שתרגישי כאן בבית אנחנו כאן תמיד להקשיב ואולי גם לייעץ ולנסות לעזור בכל מה שאפשר אז ברוכה הצטרפותך לפורום ותרגישי כאן בבית...

 

[א ח ו ז ה]

תודה על הקפה,תודה על העוגה..

מי מרגיש כמוני? מי עובר את ההרגשה שהחיים עוברים כמו המוות, הכל עובר 'מעלי'. בלי שליטה,בלי כוח,הזמן עובר ואני נשארת באותו מקום שפל וחסר מקום, איך מתגברים על זה? אם יש דרך? האם יש מישהו שהיה כאן והכל עכשיו מאחוריו??? אם כן, אנא תודיע לי, תשתף אותי (אפשר בפרטי) תודה לכולם

 

[avi972]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

 

[עובבי]

ברוכה הבאה.