היציאה מהבית
בטח רובכם חשבתם על זה וחלקכם אף מימש את הצעד הנכסף כהתנתקות מהמשפחה וכצעד נוסף בדרך לעצמאות: לצאת מהבית ולגור לבד\שותפים. כבר תקופה ארוכה שאני מתלבט, ראיתי מספר רב של דירות... אבל באף דירה לא הצלחתי להרגיש "בבית"... בדיור-כמו בזוגיות: או שיש קליק, או שלעולם הוא לא יבוא, כך לפחות אני מאמין. פעם קראתי באיזה ספר שאדם בוגר מחפש סביבת מגורים שתזכיר לו את ילדותו, אני די מתחבר לתאוריה הזו, אבל במקרה שלי זה קצת מורכב כי הרי באתי מעיר חרדית שאני די מחפש לברוח ממנה, אבל עדיין אפשר למצוא קווי דמיון אם בוחנים את הארכיטקטורה וקו האופי של השכונה (לא במובן הדתי, אלא החברתי). אז איך אתם צלחתם את המעבר החד? האם אתם מרגישים "בבית" איפה שאתם גרים? אילו דברים גורמים לכם לחוש אוירה חמימה וביתית? מה לדעתכם מבדיל בין בית חמים למנוכר? איזה משקל יש לשותפים איתם בוחרים לגור? חג שמח!
בטח רובכם חשבתם על זה וחלקכם אף מימש את הצעד הנכסף כהתנתקות מהמשפחה וכצעד נוסף בדרך לעצמאות: לצאת מהבית ולגור לבד\שותפים. כבר תקופה ארוכה שאני מתלבט, ראיתי מספר רב של דירות... אבל באף דירה לא הצלחתי להרגיש "בבית"... בדיור-כמו בזוגיות: או שיש קליק, או שלעולם הוא לא יבוא, כך לפחות אני מאמין. פעם קראתי באיזה ספר שאדם בוגר מחפש סביבת מגורים שתזכיר לו את ילדותו, אני די מתחבר לתאוריה הזו, אבל במקרה שלי זה קצת מורכב כי הרי באתי מעיר חרדית שאני די מחפש לברוח ממנה, אבל עדיין אפשר למצוא קווי דמיון אם בוחנים את הארכיטקטורה וקו האופי של השכונה (לא במובן הדתי, אלא החברתי). אז איך אתם צלחתם את המעבר החד? האם אתם מרגישים "בבית" איפה שאתם גרים? אילו דברים גורמים לכם לחוש אוירה חמימה וביתית? מה לדעתכם מבדיל בין בית חמים למנוכר? איזה משקל יש לשותפים איתם בוחרים לגור? חג שמח!