אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
היפרטוניק סליין
- פותח הנושא גילי155
- פורסם בתאריך
סיאפניקית אחת
New member
לא הבנתי למה
צריך להכין את המינונים הנמוכים באלו? ושני מינונים שונים. את רוב התרופות של האינהלציה צריל למהול במים או בסליין אז מה ההבדל וזהירות- ככל שזה יותר מהול הסיכוי שזה יתקלקל או יזדהם יותר מהר גדול יותר
צריך להכין את המינונים הנמוכים באלו? ושני מינונים שונים. את רוב התרופות של האינהלציה צריל למהול במים או בסליין אז מה ההבדל וזהירות- ככל שזה יותר מהול הסיכוי שזה יתקלקל או יזדהם יותר מהר גדול יותר
סליין היפרטוני...הכנות?
האם קיבלת את הריכוז 14.6% מהקופה? לגבי הכנה של בית המרקחת בבית דגן - אין ספק שזה יותר נוח כאשר יש בקבוק אחד של 7%, כיוון שאז יותר נוח להשתמש בו, ואין צורך להתעסק עם מיהולים. זה הכל שאלה של כסף - שהרי, אתה צריך לשלם סכום לא קטן עבור ההכנה הזו, לא? לגבי הסטריליות של סליין היפרטוני - זה נושא בעייתי. כנראה שזה שכשפותחים וכשסוגרים את הבקבוק של מי המלח (לא משנה איזה ריכוז) נכנסים חיידקים מהאוויר. בקבוק המכיל סודיום כלוריד (סליין) 0.9% ללא חומר משמר, אחרי 24 שעות לאחר הפתיחה - מזדהם. הבעיה הנוספת היא, שלא ידוע מה קורה לבקבוק המכיל סודיום כלוריד מעל 0.9% (3%, 7%, 14.6%, 23.4%). ההגיון אומר שגם הוא מזדהם, אך קרוב לוודאי שלוקח לכך יותר זמן. גם בים המלח יש חיידקים, אעפ"י שקוראים לו "ים המוות". גילי, תעדכן אותנו מה קורה? תודה ורדית
האם קיבלת את הריכוז 14.6% מהקופה? לגבי הכנה של בית המרקחת בבית דגן - אין ספק שזה יותר נוח כאשר יש בקבוק אחד של 7%, כיוון שאז יותר נוח להשתמש בו, ואין צורך להתעסק עם מיהולים. זה הכל שאלה של כסף - שהרי, אתה צריך לשלם סכום לא קטן עבור ההכנה הזו, לא? לגבי הסטריליות של סליין היפרטוני - זה נושא בעייתי. כנראה שזה שכשפותחים וכשסוגרים את הבקבוק של מי המלח (לא משנה איזה ריכוז) נכנסים חיידקים מהאוויר. בקבוק המכיל סודיום כלוריד (סליין) 0.9% ללא חומר משמר, אחרי 24 שעות לאחר הפתיחה - מזדהם. הבעיה הנוספת היא, שלא ידוע מה קורה לבקבוק המכיל סודיום כלוריד מעל 0.9% (3%, 7%, 14.6%, 23.4%). ההגיון אומר שגם הוא מזדהם, אך קרוב לוודאי שלוקח לכך יותר זמן. גם בים המלח יש חיידקים, אעפ"י שקוראים לו "ים המוות". גילי, תעדכן אותנו מה קורה? תודה ורדית
מה עדיף? לשיקולך...אין לי תשובה חד משמעית
יתרונות של בקבוק אחד של 7%: 1. לא צריך למהול בכל פעם באינהלציות לאורך היום. 2. חוסך זמן. חסרונות של בקבוק אחד של 7%: 1. תוספת עלות. 2. סיכון רב יותר לזיהום - מדובר בבקבוק גדול יותר שפותחים וסוגרים אותו יותר פעמים לאורך היום, על כן, יותר סיכוי להזדהם. אין לי מידע לגבי מתי בדיוק הסטריליות הולכת לאיבוד, אילו חיידקים יכולים להיכנס וכן הלאה. זה בהחלט שיקול שיש לקחת בחשבון. ורדית
יתרונות של בקבוק אחד של 7%: 1. לא צריך למהול בכל פעם באינהלציות לאורך היום. 2. חוסך זמן. חסרונות של בקבוק אחד של 7%: 1. תוספת עלות. 2. סיכון רב יותר לזיהום - מדובר בבקבוק גדול יותר שפותחים וסוגרים אותו יותר פעמים לאורך היום, על כן, יותר סיכוי להזדהם. אין לי מידע לגבי מתי בדיוק הסטריליות הולכת לאיבוד, אילו חיידקים יכולים להיכנס וכן הלאה. זה בהחלט שיקול שיש לקחת בחשבון. ורדית
הסטריליות הלכה לאיבוד? ורדית, בואי נמצא אותה
אני משער שאם נגלה שבתמיסה של 7% או 14% הסטריליות הלכת רק לאחר שבוע או שבועיים, האם זה לא יהיה שיפור משמעותי בהתעסקות? מלימודי המיקרביולוגיה שלי אני משער שתמיסה של 14% תזדהם רק לאחר הרבה מאוד פתיחות (במשך מספר שבועות). אכן יש חיידקים ש"אוהבים מלח" אבל הם לא נמצאים כל כך במרומותינו מעבר לכך שהם לרוב גם לא יוצרים מחלות. ורדית, את בטח יודעת איפה לחפש מידע שיאפשר לך להגיד מה גבול הסטריליות. אפשר גם לשאול מה הגבול במרכזים/רוקחים באירופה/ארה"ב שמשתמשים במלח היפרטוני כבר כמה שנים.
אני משער שאם נגלה שבתמיסה של 7% או 14% הסטריליות הלכת רק לאחר שבוע או שבועיים, האם זה לא יהיה שיפור משמעותי בהתעסקות? מלימודי המיקרביולוגיה שלי אני משער שתמיסה של 14% תזדהם רק לאחר הרבה מאוד פתיחות (במשך מספר שבועות). אכן יש חיידקים ש"אוהבים מלח" אבל הם לא נמצאים כל כך במרומותינו מעבר לכך שהם לרוב גם לא יוצרים מחלות. ורדית, את בטח יודעת איפה לחפש מידע שיאפשר לך להגיד מה גבול הסטריליות. אפשר גם לשאול מה הגבול במרכזים/רוקחים באירופה/ארה"ב שמשתמשים במלח היפרטוני כבר כמה שנים.
orii, חיפשתי גם חיפשתי
כן ביצעתי חיפוש בספרות לגבי הסטריליות של תמיסות סודיום כלוריד שונות. וכן - אין לי תשובה חד משמעית, כיוון שגם הנתונים שהצלחתי להגיע אליהם לא חד משמעיים. במחקר בו בדקו סטריליות של תמיסות סליין נורמלי (0.9%) אשר הוכנו באופן ביתי (לטיפול בפצעים חיצוניים) ושאוכסנו בטמפרטורת חדר (2 בקבוקים), או במקרר (2 בקבוקים) נמצא כי התמיסות שאוחסנו בטמפרטורת החדר נשארו סטריליות למשך 2 שבועות .ואילו תמיסות שנשארו במקרר היו סטריליות למשך 4 שבועות. העניין הוא - התמיסות הללו היו בבקבוקים סגורים למשך כל התקופה! אף אחד לא חזר ופתח אותן. כמו כן, כעבור 4 שבועות כן נצפתה צמיחה של סוגים שונים של פסיאודומונאס. להלן פרטי המאמר: Journal of Wound, Ostomy and Continence Nursing:Volume 33(6)November/December 2006p 606-609 Home-Prepared Saline: A Safe, Cost-Effective Alternative for Wound Cleansing in Home Care [WOUND CARE] אין בספרות (על פי החיפוש שאני עשיתי) מידע לגבי כמה זמן מרגע הפתיחה מופיע החיידק הראשון בתמיסות סליין היפרטוני (תמיסות מעל 0.9% סודיום כלוריד). כמו כן, גם לא מצויין אילו חיידקים יכולים להופיע. מצאתי איזכור לכך שתמיסות סליין ללא חומר משמר נמצאו בהן חיידקים גראם שליליים (ופסיאודומונאס הוא חיידק גראם שלילי), ואילו תמיסות סליין עם חומר משמר (כמו כאלה של עדשות מגע) נמצאו בהן חיידקים גראם חיוביים (כמו סטאפילוקוקוס אאורוס). נתונים אלה, לא כ"כ מרגיעים, מבחינתי.... לגבי שימוש בארה"ב ואירופה בתמיסות סליין היפרטוני - ישנן חברות אשר משווקות אמפולות של 4-5 מ"ל לשימוש חד פעמי, וזה מה שמשווק באיזורים אלה. כמו כן, כל המידע שהתקבל הנוגע ליתרונות הטיפול בסליין היפרטוני ב-CF התקבל משימוש באמפולות חד פעמיות סטריליות. אני מנסה לפעול להביא את האמפולות החד פעמיות הללו לארץ, אך לא ידוע לי מתי זה יקרה. התהליך כבר החל... ורדית orii, אם יש לכך מידע נוסף, או מקומות נוספים שאפשר לחפש בהם מידע לגבי נושא זה, אשמח לשמוע.
כן ביצעתי חיפוש בספרות לגבי הסטריליות של תמיסות סודיום כלוריד שונות. וכן - אין לי תשובה חד משמעית, כיוון שגם הנתונים שהצלחתי להגיע אליהם לא חד משמעיים. במחקר בו בדקו סטריליות של תמיסות סליין נורמלי (0.9%) אשר הוכנו באופן ביתי (לטיפול בפצעים חיצוניים) ושאוכסנו בטמפרטורת חדר (2 בקבוקים), או במקרר (2 בקבוקים) נמצא כי התמיסות שאוחסנו בטמפרטורת החדר נשארו סטריליות למשך 2 שבועות .ואילו תמיסות שנשארו במקרר היו סטריליות למשך 4 שבועות. העניין הוא - התמיסות הללו היו בבקבוקים סגורים למשך כל התקופה! אף אחד לא חזר ופתח אותן. כמו כן, כעבור 4 שבועות כן נצפתה צמיחה של סוגים שונים של פסיאודומונאס. להלן פרטי המאמר: Journal of Wound, Ostomy and Continence Nursing:Volume 33(6)November/December 2006p 606-609 Home-Prepared Saline: A Safe, Cost-Effective Alternative for Wound Cleansing in Home Care [WOUND CARE] אין בספרות (על פי החיפוש שאני עשיתי) מידע לגבי כמה זמן מרגע הפתיחה מופיע החיידק הראשון בתמיסות סליין היפרטוני (תמיסות מעל 0.9% סודיום כלוריד). כמו כן, גם לא מצויין אילו חיידקים יכולים להופיע. מצאתי איזכור לכך שתמיסות סליין ללא חומר משמר נמצאו בהן חיידקים גראם שליליים (ופסיאודומונאס הוא חיידק גראם שלילי), ואילו תמיסות סליין עם חומר משמר (כמו כאלה של עדשות מגע) נמצאו בהן חיידקים גראם חיוביים (כמו סטאפילוקוקוס אאורוס). נתונים אלה, לא כ"כ מרגיעים, מבחינתי.... לגבי שימוש בארה"ב ואירופה בתמיסות סליין היפרטוני - ישנן חברות אשר משווקות אמפולות של 4-5 מ"ל לשימוש חד פעמי, וזה מה שמשווק באיזורים אלה. כמו כן, כל המידע שהתקבל הנוגע ליתרונות הטיפול בסליין היפרטוני ב-CF התקבל משימוש באמפולות חד פעמיות סטריליות. אני מנסה לפעול להביא את האמפולות החד פעמיות הללו לארץ, אך לא ידוע לי מתי זה יקרה. התהליך כבר החל... ורדית orii, אם יש לכך מידע נוסף, או מקומות נוספים שאפשר לחפש בהם מידע לגבי נושא זה, אשמח לשמוע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.