היפראקוזיס או לא?

[קארין337]

היפראקוזיס או לא?

יש לי בעיה עוד מאז שאני זוכרת את עצמי... בזמן האחרון התחלתי לחפש תשובות על כך והגעתי למונח "היפראקוזיס". אני סופר רגישה לרעשים, אני שומעת הכל! ויש המון רעשים שאני לא מסוגלת לשמוע, לא יכולה, הם גורמים לי לעצבים ברמה הכי גבוהה, אני בוכה, מתעצבנת, צועקת, אני אתרחק מגורם הרעש (שיכול להיות גם החבר שלי שאוכל ארוחת ערב, או אמא שטורפת ביצה מקושקשת בקערת זכוכית). זה לא חייב להיות צליל חזק בכלל, (למרות שאני גם ממש רגישה לצעקות או אפילו דיבור או צחוק בקול רם ממש מזעזעים אותי וגורמים לי למצמץ בעיניים). אני במצב שאני כבר לא יודעת מה לעשות, אני עובדת במחשבים ולא יכולה לשמוע אנשים מקלידים במקלדת וחייבת לצאת מהחדר להירגע. בערב ביצעתי מבחן טובה ואובחנו אצלי הפרעות קשב ואני לוקחת ריטלין אך לא באופן קבוע, רק בלימודים. למי אני צריכה לפנות? ככה אני לא יכולה להמשיך..

 

[עפרה מהודר]

שומעת הכול

קודם כל, אני רוצה להגיד לך שהמצב שאת מתארת נשמע פשוט סיוט. גם לי יש תקופות שהשמיעה שלי נורא רגישה -- זה באמת יכוללהוציא אדם מדעתו. עכשיו, שתי שאלות: 1.. את כותבת שאת סובלת מהבעיה הזאת מאז שאת זוכרת את עצמך. אם כך, מדוע את מחפשת פתרון דווקא עכשיו? מה השתנה לאחרונה? 2 האם שמת לב לקשר בין הריטלין לבין הרגישות השמיעתית שלך? האם, להרגשתך, ריטלין משפר את המצב, מחמיר אותו או לא משפיע?

 

[קארין337]

יותר מסיוט

1. זה לא רק רגישות, זה ממש סבל שאני לא יכולה לתאר.. ואצלי זה לא קורה לתקופות, יש לי תקופות שהן יחסית יותר רגועות בחיים ואז אני אולי טיפה פחות רגישה או יותר סבלנית כלפי רעשים. וכשאני אומרת רעשים הכוונה ל: לעיסות, לגימות, רעש סכום או כלי מטבח, חריקות, הקלדות.. אני באמת לא יכולה להסביר את המצב הזה של לחיות בעצבים עקב זה ושל להתבודד כפתרון להירגע. 2. לראשונה סיפרתי את זה לפסיכיאטרית בתקופת הצבא והיא רשמה לי כדורי שינה מירו, וכדורים נגד חרטות ממשפחת הסרוקסט, השתמשתי בעיקר בכדורי שינה כי כמובן הבעיה הזו מעודדת מאוד בעיות שינה,אז התנגדתי להצמד לכדורים על בסיס יומי וחדלתי מהטיפול- שגם לא הוגדר כטיפול בזה ספציפית, בנוסף היא גם זו ששלחה אותי לבצע מבחן טובה. בשנים האחרונות דיברתי עם הקואצ'רית שלי על כך (אני בת 24 כיום), וניסינו לעבוד על כך דרך הרגעת הגוף והנפש (עובד לעיתים רחוקות ולמשך מאוד מאוד מצומצם). רק לפני כשנה אני חושבת מצאתי את ההגדרה היפראקוזיס והבנתי שאני לא "שרוטה" כמו שבני משפחתי או החבר מכנים אותי ושבאמת יש לכך שם. ועדיין כשאני מתארת את הבעיה אני ממש מתקשה להאמין שיש עוד אנשים במצבי. 3. ריטלין עוזר מעט, הוא גורם לי להיות מרוכזת בעינייני ולא לחשוב על מקור הרעש. אבל גם כאן לא לטווח הארוך ומאוד תלוי סיטואציה.

 

[עפרה מהודר]

אני מבינה

כידוע, אי אפשר לעשות אבחנה דרך האינטרנט. אבל לפי מה שאת מתארת, נראה לי שאני דווקא מסכימה עם הפסיכיאטרית שלך. תרופות ממשפחה ה- SSRI, אשר בדרך כלל משמשות לטיפול בחרדות, מפחיתות רגישויות רבות של מערכת העצבים. אז למרות שזה טיפול לא ספציפי, אני חושבת שכן הייתי מנסה את הכיוון הטיפולי הזה. אם את אומרת שריטלין עוזר לך זמנית, אז אפשרות אחרת היא לחפש תרופה ממשפחת הריטלין שמשפיעה לאורך זמן ארוך יותר. יש כאלה. למשל concerta. בכל אופן לא נשמע לי שאת "שרוטה", רק עצבנית-- וברור למה. והכיוון שאליו הייתי פונה הוא טיפול תרופתי -- על ידי נוירולוג או פסיכיאטר. בהצלחה.

 

[קארין337]

אז כן או לא?

האם מה שאני מתארת נקרא היפראקוזיס? למי לפנות???

 

[עפרה מהודר]

ראי לעיל

(נראה לי שיש לי איזו בעיה בדפדפן)

 

[nutmeg]

כדי לשלול

אם מדובר רק בשמיעה או שמא מדובר במשהו יותר רגשי או "עצבנות" כזו או אחרת, פשוט סתמי את האזניים בעבודה ובדקי אם יש לך הקלה כשאת לא שומעת את ההקלדות מסביב או כשבכלל מידת הרעש יורדת. אטמי אזניים עולים גרושים ואם כל כך חשוב לך לדעת אם מדובר ברגישות יתר שמיעתית, זה קל מאוד לבדוק.

 

[קארין337]

אה??

הרי ברור שרגישות לרעשים כמו שאני חווה גורם לי לעצבנות ולמצב רגיש! אחרת לא היתה נקראת רגישות מוגזמת לרעשים. זה לא מצב של להסתובב עם אטמי אזניים כי אי אפשר פשוט להיות מנותק מהסביבה, אני סטודנטית ולדוגמא בשיעור חשוב שאקשיב למרצה אך אצליח להשאר רגועה וקשובה גם כשסטודנטית לידי לועסת מסטיק.. אלו דברים שמבחינתי אין דרך לפתור בפתרון כמו אטמי אזניים, שוב, הרגישות אינה רק לרעשים חזקים, אך גם ולכן אטמי אזניים לא תמיד ישתיקו גם רעשים חזקים. אני אפנה למרכז אופקים.

 

[nutmeg]

ביצה או תרנגולת

כששאלת האם מה שיש לך זו רגישות יתר בערוץ השמיעה או משהו אחר, הציעה עפרה שמדובר בעצבנות שלא קשורה דווקא לרגישות יתר זו, אך באה לידי ביטוי בכך שאת ממוקדת על הרעשים הסביבתיים במקום להתמודד עם העצבנות בדרך אחרת. מה שהצעתי אינו טיפול, אלא דרך לבדוק אם מדובר ברגישות יתר או דברים אחרים. כלומר, אם את רגועה יותר עם אטמי אזניים או שמא בלי קשר לכך שאת אוטמת את רעשי הסביבה עדיין את באותו מצב נפשי. וברור לגמרי שאי אפשר לעצור את העולם מלהרעיש, אבל יש טיפול לרגישות יתר (במבוגרים הוא קצת פחות יעיל מאשר בילדים, אבל עדיין יותר טוב מכלום) - גם רגישות יתר שמיעתית אבל גם רגישות יתר בכלל. אני מציעה לך לבדוק גם את מרכז טומטיס http://www.tomatis.co.il/

 

[עפרה מהודר]

מעניין...

האמת היא שמה שאני התכוונתי הוא שאולי מדובר ברגישות יתר שמתבטאת גם בשמיעה וגם במצב הרוח. התרופות ממשפחת SSRI מפחיתות רגישות -- בלי קשר למקור שלה (בגלל זה זה טיפול בלתי ספציפי). אבל באמת לא רציתי להתחייב על היפראקוזיס כן או לא. כי ברור שיש אפשרות שה"בעיה" היא בשמיעה עצמה -- כלומר שמיעה "טובה" מדי. ויכול להיות שהבעיה היא בכלל בוויסות החושי. או בקשב. באמת תהיתי מה את תציעי לשואלת. את הרעיון של שיטת טומטיס לא הכרתי עד כה, אם כי שמעתי את השם. נשמע לי משהו שווה בדיקה, אם לא רוצים "לרוץ" לתרופות.

 

[הולכת בגשם]

וואו

גם לי יש בעייה כזאת! אני ממש מזדהה איתך בכל משפט! יש לי אטמי אוזנים מפלסטיק מהסוג שלוקחים לפסיכומטרי. מסתובבת איתם רוב היום. זה באמת ממש מקל עליי ועוזר לי. מרגישה עצבנות וסבל מרעש וצלילים. גם לי אבחנו בעיות קשב וריכוז....

 

[קארין337]

כיףףף

צרת רבים חצי נחמה... אני אפנה למרכז טומטיס, נכנסתי לאתר שלהם ועשיתי שם ׳בחן את עצמך׳, השארתי שם פרטים ואני מחכה שיחזרו אלי. את עושה עוד משהו עם הבעיה חוץ מללכת עם אטמים?