אנחנו כאילו מתוכחות, אבל לא ממש
אני מסכימה איתך, ומזה התחיל הויכוח, שהקול הנשי לא נשמע מספיק, שהנשים לא קובעות מדיניות בהרבה תחומים. אני לא מסכימה איתך שזה חייב להיות ככה, שאין לנו מילה כצרכניות, בחינוך, בבחירה. למשל, גם אם את לא יכולה לבחור בית חולים ללדת בו, ואת מחויבת להשתמש בשירותי אחד שלא מוצא חן בעיניך, השמיעי קול בנוגע לאיך את רוצה שהדברים יתנהלו כשאת יולדת. אם עוד כמה יעשו כמוך, תהיה לזה השפעה בסוף. תעזרי בארגון שקיים לצורך זה "נשים קוראות ללדת". תהיי מודעת לזכויות שלך, למה מוצע לך ומה את לא חייבת לקבל. עלי לא מקובלים כל מיני דברים שקורים בצבא שלנו. לצערי הם לא מתיעצים איתי בכלל (מן הסתם). הדוברת שלהם מקבלת ממני אי מיילים לפעמים. בעלי אומר שזה חסר טעם, ושאני סתם מספקת תעסוקה לאיזה קצינה שם. אני מאמינה שאם עוד אחרים יעשו כמוני, זה יעזור. מה שאני רוצה להגיד לך, זה שאל תזלזלי במילה שלך, במקום שלך בחברה. אני עצמי לא לוחמת גדולה, ומזה התחילה ההודעה שלי, שאני כועסת על עצמי על כך.