היסטוריה 2

[תםטםOHIO]

היסטוריה 2

הורסמן, מכיר את "נגב" ואמיר?

 

[הורסמאן]

אמיר היה

לפני זמני, או לפני הזמן שממנו אני זוכר פרטים. על נגב אני יכול לספר לך כמה סיפורים. )) אבל יש סיבה לכך שאת שואלת, אז ספרי את הרקע.

 

[תםטםOHIO]

מה את הסיפור של נגב? אוקי בשמחה -

הסיפור הוא על בדואי זקן שהחזיק סוס אציל עם היסטוריה מפוארת.. הבדואים הפליגו בתיאורים על יפיו ומהירותו ושהיה בעל אורך נשימה כזה שכל מי שהתחרה מולו ראה רק אבק באופק. הזקן העני לא הסכים למכור את הסוס גם כשהפך עני מרוד ולבסוף סמך על הכנסת האורחים הבדווית ויצא לנוד עם הרוח.. אולם ככל שחלף הזמן הוא התבייש יותר ויותר בעוניו ושכך הוא עובר בין האוהלים ולבסוף מכר את הסוס בשוק בחדרה לאיזה עגלון. אליהו שמע את הסיפור מאחד הבדואים וחיפש את הזקן. הוא אכן פגש בו והביא לו קפה וסוכר כנהוג. הזקן אכן אימת את מכירת הסוס אך לא ידע לתת פרטים להימצאו שכן מכרו בשוק. הם לא הירבו בשיחה ואליהו ביקש רשות לפרוש כמקובל בין הבדווים ועזב באכזבה. ימים רבים לאחר מכן, הוא סיפר שנסע לירושליים ועצר אצל יוסקה הסוחר סוסים (יוסקה, אבא של מיכל מהחווה בבית חנן).., ושם ראה סוס קשור לעמוד, במצב רע מאד. עין אחת סתומה כאילו עיוור כנראה ממכה של שוט וכולו חבורות ונפיחויות. למרות כל זה נראה היה לאליהו כי בסוס יש גאווה אצילית ושהוא הסוס של הזקן, שעליו שמע. הוא קנה אותו ב900 לירות והביא לחווה והתחיל לטפל. ואכן,יוסקה בירר בשבילו- זה היה הסוס של הזקן. אליהו הזמין וטרינרים וכולם בדקו את המפרקים הנפוחים והעין העיוורת ואבחנו שאין לו סיכוי. אליהו התעלם מכל האבחנות והחל לטפל בסוס, שאכן כעבור שנה של מסירות החל להחלים וחזר לקדמותו - אצילי שאין יפה ממנו כפי שנאמר עליו בתצוגת הערבים הארצית. אליהו התחרה איתו בשלל מירוצים וגרף פרסים רבים. בזמנו כתב עליו " כאשר מת נגב בזיקנה מופלגת, מת משהו בקרבי, והמקום שהוא מילא בליבי בהיותו ברשותי, נותר ריק עד היום". כמחווה להורסמאן

 

[תםטםOHIO]

נ.ב

לא ידעתי שננסי ציטליין גם רכבה אצלו.

 

[הורסמאן]

גם דודי פינקוס

גם דני פפזנר (אלה לפני זמני), גם הרבה אחרים. אליהו לא הביא אותם לרמה שאליה הם הגיעו, אבל הם התחילו לרכב אצלו.

 

[הורסמאן]

חן חן

 

[תםטםOHIO]

ומה עם הסיפורים על נגב ?? ../images/Emo8.gif

 

[תםטםOHIO]

תודה תודה

ויש סיפורים שמתאימים גם לכאן? אני בעד, סיפור אתה סיפור אני. אם בא לך,

 

[הורסמאן]

סיפורים יש בקילו

סיפורים טובים יש מעטים, אבל ספרי ואולי הצטרפו אלינו עוד כותבים.

 

[הורסמאן]

גרררררררררר אולי יצטרפו

 

[הורסמאן]

תורי לכתוב?

טוב אז איזה סיפורון שזור בהסטוריה. בשנות השבעים עמד זכר הרבעה בעכו בשם נפליב, ערבי קטן ומ****. הבת הראשונה שלו בארץ, נולדה בפרק לסוסה הונגריה בשם נוגה, (אמא של סוסה בשם שחרית שהוזכרה בפורם לא מזמן ואמה של סוס בשם שחר, אחד הסוסים הטובים שהיו אז בפרק (בן של רויאל, למי שזה אולי אומר משהו), לסוסה שנולדה לנפליב ונוגה קראו כוכבה. יותר מאוחר כוכבה הגיעה לעין שמר, והיתה אחת הסוסות הכי טובות שהיו בארץ. מיום שהיא נולדה כוכבה היתה תמונה אומנותית על ארבע, ואנשים באו לפרק מכל הארץ רק להסתכל עליה. מאחר שהיא היתה הסיחה הראשונה שלו, נפליב קיבל שם של זכר פצצה, ובמשך 6-7 השנים הבאות הוא הרביע סוסות בלי הכרה. מישהו זרק לי פעם שיותר מאלף. אני לא יודע אם זה נכון, אבל בסוף שנות השיבעים כל סוס שני שעמד בארץ היה בן נפליב. כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל היו גרועים, האחד יותר מהשני. כמעט ללא יוצא מן הכלל, כי חוץ מכוכבה היה לו עוד בן אחד שהיה מדהים, סוס בשם שח. היה לי הכבוד לשבת גם על כוכבה וגם על שח ושניהם היו סוסים מצויינים. אבל חוץ מהם, לי לא יצא לראות עוד בן או בת נפליב שיכלו להצדיק את השימוש בו כסוס הרבעה. שח היה שייך ליוסי קרש, אבא של גאי המפרזל (טוב נו, מדינה קטנה) ויום אחד יוסי לקח אותו לרוץ באילת במרוץ שאירגנו כמה בעלי מלונות כפרסומת לעיר. למרוץ הגיעו כמה סוסים מאזור המרכז, ועוד איזה 40 סוסים בדואים מאזור באר שבע. קצת בדומה לסיפור על שבע פעמים שבע, הפרס שנתרם (שבוע ימים לזוג באילת) ניתן רק לסוס שינצח את כל הסוסים. לכן שח רץ פעמיים באותו יום (בקנטר) וניצח את כל הסוסים המנצחים של אותו יום. לבדואים היה סוס אחד מאוד שחור, שבגלל הצבע שלו אף בדואי לא הסכים להתחרות נגדו, כשהוא הפסיד לשח במרחק מאוד גדול, עבר רחש ב"מחנה הבדואי" כאילו שהם ראו כישוף. הסיפור נמשך כששלוש שנים אחרי זה, יצא ליוסי לפרזל קבוצה של סוסים בדואים מאותו איזור ליד באר שבע. סוסה אחת עמדה מאוד גרוע, וכשיוסי "גער" בה (כדרך המפרזלים) הבדואי ניגש אליו ואמר לו, "אתה יודע מי הסוסה הזאת???" "אתה צריך לעשות לה כבוד!!!" יוסי אמר לו שהוא עושה לכל הסוסים כבוד, אבל בכל זאת מתוך סקרנות, הוא שאל אותו למה? "וואלק הסוסה הזאת זה אוחת לשח", "שמעת על הסוס הזה? שמעת על האח שלה, קוראים לו שח?". יוסי אמר לו לחכות רגע והוציא אלבום מהאוטו עם תמונות של שח. הבדואי לא הצליח להבין מאיפה ליוסי יש את התמונות האלה, ורץ קרא לכל שאר הבדואים שיבואו לראות. הסתבר שלרובם היו בנים ובנות של נפליב וסוסות מורבעות איתו, כי נפליב היה אבא של שח.

 

[סוס של נייר]

היו זמנים....

אז במשלט ישבנו? ניסיתי לגגל "נפליב", והנה מה שיצא.

 

[דופניך]

איזו כתיבה לקויה.. כמה שגיאות..

 

[סוס של נייר]

../images/Emo12.gif

 

[fliperit]

היא דיברה על הבכתה..לא עליך

נדמה לי...באמת יש בה הרבה שגיאות

 

[fliperit]

*כתבה

 

[דופניך]

צודקת.......

 

[הורסמאן]

אינדיאנורה היה ערבי מדהים

ויש לו היום צאצאים בגבעת חיים. ובעוד מקומות כמובן. אני מאמין שאם היו משתמשים בו במקום, או לפחות במקום חלק מהשימוש שעשו בנפליב, היו לנו הרבה יותר סוסים טובים בארץ. (לפני שהתחיל "היבוא הגדול"). אבל אינדיאנורה היה ערבי גדול ואנשים אז חשבו שהוא לא היה מספיק "ערבי" לטעמם. אגב, ממעגן מיכאל יצאו המון סוסים נהדרים, ולדעתי זה בגלל תנאי המרעה המצויינים שהיו שם.

 

[תםטםOHIO]

זה הסוס שלמדתי לצייר לפיו.. ומאליק

אין לי כ"כ זמן עכשיו, אחזור יותר מאוחר.. סחה

 

[תםטםOHIO]

"נזיר" - (זה שמושך את העין)

ערבי מצרי שנולד בחוות פרוק בקהיר ב1934. בחווה המלכותית היו 6 סטליונים מרביעים -אבן רבאדן,מנסור, שיח אל ערב, בלאנס, אבן סמהאן ושאלול. נזיר היה בן מנסור ובגיל 4 השתתף ב20 מירוצים ונחל הצלחה עם המאמן עזיז אל סבק. בגיל 5 עבר לדלתא של הנילוס להרבעה והתייבש שם 10 שנים. הגנרל טיבור זנדטנר ההונגרי הגיע למצריים כפליט מההשתלטות הרוסית על הונגריה שם היה קצין פרשים ומנהל האורווה ההונגרית. כדי לשבח את הסוסות המצריות הוא חיפש צאצא של מנסור שממנו יצאו וולדות משובחים וכך מצא את נזיר והחזיר אותו לחווה המלכותית. אבל, המצב הכלכלי במצריים היה גרוע ביותר ומעט כספים נרתמו לטפח את האוצר הלאומי - הסוס המצרי. הצבא של נאצר החל לגרש זרים ומצבו של הגנרל וטיפוחו של הגזע היה בסכנה. כדי לשמר את הגזע השתמש הגנרל בשני טריקים - הוא מכר סוסים לגרמניה (גזל והדבהן אינזי), לאמריקה ( ראשד, מונייט אל נפוס, בנת נפיסה, בנת אל בטאה ובנת דחמה ) וכצמה שנים מאוחר יותר גם את המפורסמים בבני נזיר - גאלי לאמריקה, קייסון לגרמניה ואסוואן לרוסיה. ב1960 הורעו התנאים יותר ויותר במצריים והחווה הועברה מעין שמס העשירה במרעה לליופוליס שם רק אבנים ומדבר. הגנרל "התפוטר" והוחלף וכשנה לאחר מכן נפטר. גם נזיר נפטר ב1961 אולם הודות לפועלו של הגנרל פון זנדטנר, נשמרה השושלת. בינתיים, בחוות אל זוהרה החלו סוסות להפיל עוברים וסייחים גוועו. שרה לוקן, יו"ר האגודה לזכויות בע"ח (...), אמריקאית שייסדה קרן פרטית להצלת הסוסים ויצרה שוק לקנייתם בארה"ב. ב1966 קנתה לעצמה שני צאצאים של נזיר - את טלל (סוס מירוץ מאד מפורסם) ואת פאקר אל דין. ממשלת מצריים הערימה עליה קשיים ביצוא הסוסים ממצריים והיא העלתה אותם על רפסודה בתקווה לתפוס אונייה שתסכים להוציא אותם ממצריים. הם הועלו על ה"סטים פרובוקטור" שהיתה גם האונייה האחרונה שיצאה מתעלת סואץ, (23/5/67), כמה ימים לפני מלחמת ששת הימים. (5/6/67). צאצאיו של נזיר התפרסמו בכל העולם והם נמכרים עד היום בארה"ב ואירופה תחת פיקוח ממשלת מצריים שמחליטה על מחירם.. בישראל, היו ב-1977 את קרסיין שיובאה מאמריקה וגודלה בגבעת חיים ובשנת 82 הגיעו עוד סייחים והריונות מאנגליה. בובי שפירו ממושב בן עמי ייבא את סאג'י מאנגליה שהיה ב86 אלוף ישראל. ואצלו הומלטו עוד סייחים. היה אל נהר מונטיגו וגזלה משער הגולן והיו עוד סוסות אצל אריאלי בבני ציון שלבסוף ייבאו את ניזאם מגרמניה ועוד, ובאמצעותם טיפחו את העדר. ולבסוף, מאליק, שהגיע לארץ ל"סבוב הרבעות" מגרמניה