'היסטוריה' באתר נענע:
>>>>>>>>>>>>>>>>> 1914: מתחילה מלחמת העולם הראשונה ששת היריות של גברילו פרנציפ ביורש העצר הפרוסי טרפו את מגדל הקלפים של הדיפלומטיה האירופאית. בזו אחר זו יצאו מדינות אירופה למלחמה שתשנה את פני המאה מאת: איתמר שאלתיאל 01:07 28/07/2004 הרובים הפכו למדויקים יותר, והאריטלריה לקטלנית יותר ב-28 ליוני, 1914, ירה גברילו פרנציפ, לאומן סרבי, ביורש העצר האוסטרי, פרנץ פרדיננד. ששת היריות שלו הבעירו את אדמת אירופה למשך ארבע שנים. ארבע שנים שלאחריהם אירופה תשתנה ללא הכר, והעולם ישתנה יחד עימה. הקיסרות האוסטרו הונגרית רצתה מלחמה, ורצח יורש העצר שימש לה כאמתלה בלבד. לאחר מלחמות הבלקן ב-1912 כמעט והוכפלו האזורים האוסטרים הגובלים בסרביה, ובאוסטריה חששו, ובמידה מסוימת של צדק, מניסיון סרבי לספח שטחים סלאביים מאוסטריה. האוסטרים זכרו היטב את מרד הפיימונטים נגד הפרובינציות האיטלקיות והאוסטריות ב-1859, והם שמעו שמועות מדאיגות מדי על הלאומנות הסרבית הגואה. מלחמה קטנה ומהירה עם סרביה, הם חשבו, תשמש כמכת מנע מושלמת. הסרבים לא ידעו מאיפה זה בא להם. אוסטרו-הונגריה, בגיבוי גרמני, הגישה לסרביה רשימת דרישות בלתי אפשרית. הסרבים התבקשו בנימוס צונן לענות לתביעות בתוך יומיים. מתוך עשר דרישות הסכימה סרביה לקבל תשע, והקיסרות האוסטרו-הונגרית האדירה הכריזה מלחמה. רשת הקשרים הדיפלומטיים העדינה, שהצליחה להחזיק את אירופה בשקט במאמץ אימתני, קרסה במהירות. הממשלה הרוסית, שתמכה בעצמאות סרבית בתמורה לתמיכה הסרבית בסיפוח בוסניה, החליטה להניע את עתודות צבאה לגבול עם גרמניה. ב-31 ביולי גרמניה תבעה שרוסיה תרחיק את כוחותיה. רוסיה פחדה ממלחמה, ושחרור אנשי המילואים היה הופך את גיוסם מחדש בהתרעה קצרה לבלתי אפשרי. כתוצאה מכך, הרוסים סירבו לסגת. גרמניה, והצאר ההרפתקן שלה, ניקולאי השני, הכריזה מלחמה ב-1 באוגוסט נגד רוסיה. ב-3 לאוגוסט הכריזה גרמניה מלחמה על צרפת, בת בריתה של רוסיה. מכאן העניינים התדרדרו והלכו. גרמניה חששה מעימות בשתי חזיתות, ולכן החליטה להתקיף את צרפת דרך בלגיה הניטראלית, ומשם לשלוח כוחות נגד רוסיה, שצבאה היה איטי יותר. האחראי לתכנית היה הגראף אלפרד פון שליפן, אסטרטג מבריק, אולם לא הוא פיקד על ביצועה. במקומו הגיע הלמוט פון מולטקה ההססן, שנמנע מלפלוש להולנד, ושמר על כוחות במזרח פרוסיה. כתוצאה מכך, לא הצליחו הכוחות הגרמנים לחסל את הצרפתים מיד, והרוסים כבר הצליחו להתארגן ולתקוף במזרח. התכנית עשתה יותר נזק מאשר תועלת. גרמניה פלשה לבלגיה, והבריטים הכריזו מלחמה. החודשים הראשונים של מלחמת התנועה הגיעו לסיומם בקרב על המארן. מעתה התקדמות תהיה דבר נדיר מאוד ויקר מאוד, והחיילים יאלצו לחיות חודשים על חודשים בתוך החפירות. בורדן מוצאים עצמות עד היום ממלחמת חפירות לדור האבוד מלחמת העולם הראשונה לא דמתה לאף מלחמה אחרת. הקולונלים חשבו במונחים של העולם הישן, על זמנים בהם פרשים יכלו להכריע את הכף. אבל העולם השתנה, והטכנולוגיה השתנתה עימו. הרובים הפכו למדויקים יותר, והארטילריה לקטלנית יותר. החיילים הצרפתים, שחונכו להסתער לעבר חפירות האויב, מחקים בכך את מלחמות המאה ה-19, מתו בהמוניהם. עד סוף 1914 אבדו כמעט כל קציני השטח של הצבא הצרפתי. אצל הבריטים, האוסטרים, האיטלקים, הגרמנים והרוסים המצב לא היה טוב בהרבה. החיילים המתינו בחפירותיהם, וניסו להמר במי יפגע פגז הארטילריה הבא. הנסיונות ליצור קרבות הכרעה לא נגמר טוב. אריך פון פלקנהיין, ראש המטה הכללי הגרמני, הוביל את כוחות גרמניה לורדן, מעוז צרפתי מבוצר, במטרה "לנקז את דמו של הצבא הצרפתי". פלקנהיין לא היה מעוניין עוד בהתקדמות, הוא רצה שהצרפתים ימשיכו לשלוח כוחות למותם. האסטרטגיה הצליחה, אך במחיר איום. לאחר עשרה חודשים של טבח הדדי נסוגה גרמניה, והותירה שדה קרב שעד היום מוצאים בו עצמות. בקרב על הסום ניסו הבריטים והצרפתים לפרוץ את הקו הגרמני. ביום הראשון לקרב אבדו לכוחות בעלות הברית 58,000 איש. שליש מהם נהרגו, והקו השני סירב לצאת מהחפירות. לבסוף, ניצחו מדינות ההסכמה, ובראשן בריטניה, צרפת, רוסיה וארצות הברית. האימפריה האוסטרו-הונגרית חולקה לרפובליקות עצמאיות. גרמניה אולצה לחתום על חוזה ורסאי, והיא לא תשכח את ההשפלה. בינתיים חזר דור שלם של חיילים לארצו. חיילים שטעמו מלוא החופן מן "השיגעון הגדול", כפי שקרא לו אביגדור המאירי. האנשים הללו, "הדור האבוד", חזר לארצות שסועות ומפורקות, ולא הצליח להסתגל בקלות לחיים בעורף. הבטחון הישן, הוויקטוריאני כל כך, בתבונתם של המנהיגים הלך והתערער. הוויקטוריאניות מתה, ובמקומה בא המודרניזם, ויביא עימו, עשרים שנה לאחר מכן, את מחנות ההשמדה. <<<<<<<<<<<<< http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=132487&sid=16
>>>>>>>>>>>>>>>>> 1914: מתחילה מלחמת העולם הראשונה ששת היריות של גברילו פרנציפ ביורש העצר הפרוסי טרפו את מגדל הקלפים של הדיפלומטיה האירופאית. בזו אחר זו יצאו מדינות אירופה למלחמה שתשנה את פני המאה מאת: איתמר שאלתיאל 01:07 28/07/2004 הרובים הפכו למדויקים יותר, והאריטלריה לקטלנית יותר ב-28 ליוני, 1914, ירה גברילו פרנציפ, לאומן סרבי, ביורש העצר האוסטרי, פרנץ פרדיננד. ששת היריות שלו הבעירו את אדמת אירופה למשך ארבע שנים. ארבע שנים שלאחריהם אירופה תשתנה ללא הכר, והעולם ישתנה יחד עימה. הקיסרות האוסטרו הונגרית רצתה מלחמה, ורצח יורש העצר שימש לה כאמתלה בלבד. לאחר מלחמות הבלקן ב-1912 כמעט והוכפלו האזורים האוסטרים הגובלים בסרביה, ובאוסטריה חששו, ובמידה מסוימת של צדק, מניסיון סרבי לספח שטחים סלאביים מאוסטריה. האוסטרים זכרו היטב את מרד הפיימונטים נגד הפרובינציות האיטלקיות והאוסטריות ב-1859, והם שמעו שמועות מדאיגות מדי על הלאומנות הסרבית הגואה. מלחמה קטנה ומהירה עם סרביה, הם חשבו, תשמש כמכת מנע מושלמת. הסרבים לא ידעו מאיפה זה בא להם. אוסטרו-הונגריה, בגיבוי גרמני, הגישה לסרביה רשימת דרישות בלתי אפשרית. הסרבים התבקשו בנימוס צונן לענות לתביעות בתוך יומיים. מתוך עשר דרישות הסכימה סרביה לקבל תשע, והקיסרות האוסטרו-הונגרית האדירה הכריזה מלחמה. רשת הקשרים הדיפלומטיים העדינה, שהצליחה להחזיק את אירופה בשקט במאמץ אימתני, קרסה במהירות. הממשלה הרוסית, שתמכה בעצמאות סרבית בתמורה לתמיכה הסרבית בסיפוח בוסניה, החליטה להניע את עתודות צבאה לגבול עם גרמניה. ב-31 ביולי גרמניה תבעה שרוסיה תרחיק את כוחותיה. רוסיה פחדה ממלחמה, ושחרור אנשי המילואים היה הופך את גיוסם מחדש בהתרעה קצרה לבלתי אפשרי. כתוצאה מכך, הרוסים סירבו לסגת. גרמניה, והצאר ההרפתקן שלה, ניקולאי השני, הכריזה מלחמה ב-1 באוגוסט נגד רוסיה. ב-3 לאוגוסט הכריזה גרמניה מלחמה על צרפת, בת בריתה של רוסיה. מכאן העניינים התדרדרו והלכו. גרמניה חששה מעימות בשתי חזיתות, ולכן החליטה להתקיף את צרפת דרך בלגיה הניטראלית, ומשם לשלוח כוחות נגד רוסיה, שצבאה היה איטי יותר. האחראי לתכנית היה הגראף אלפרד פון שליפן, אסטרטג מבריק, אולם לא הוא פיקד על ביצועה. במקומו הגיע הלמוט פון מולטקה ההססן, שנמנע מלפלוש להולנד, ושמר על כוחות במזרח פרוסיה. כתוצאה מכך, לא הצליחו הכוחות הגרמנים לחסל את הצרפתים מיד, והרוסים כבר הצליחו להתארגן ולתקוף במזרח. התכנית עשתה יותר נזק מאשר תועלת. גרמניה פלשה לבלגיה, והבריטים הכריזו מלחמה. החודשים הראשונים של מלחמת התנועה הגיעו לסיומם בקרב על המארן. מעתה התקדמות תהיה דבר נדיר מאוד ויקר מאוד, והחיילים יאלצו לחיות חודשים על חודשים בתוך החפירות. בורדן מוצאים עצמות עד היום ממלחמת חפירות לדור האבוד מלחמת העולם הראשונה לא דמתה לאף מלחמה אחרת. הקולונלים חשבו במונחים של העולם הישן, על זמנים בהם פרשים יכלו להכריע את הכף. אבל העולם השתנה, והטכנולוגיה השתנתה עימו. הרובים הפכו למדויקים יותר, והארטילריה לקטלנית יותר. החיילים הצרפתים, שחונכו להסתער לעבר חפירות האויב, מחקים בכך את מלחמות המאה ה-19, מתו בהמוניהם. עד סוף 1914 אבדו כמעט כל קציני השטח של הצבא הצרפתי. אצל הבריטים, האוסטרים, האיטלקים, הגרמנים והרוסים המצב לא היה טוב בהרבה. החיילים המתינו בחפירותיהם, וניסו להמר במי יפגע פגז הארטילריה הבא. הנסיונות ליצור קרבות הכרעה לא נגמר טוב. אריך פון פלקנהיין, ראש המטה הכללי הגרמני, הוביל את כוחות גרמניה לורדן, מעוז צרפתי מבוצר, במטרה "לנקז את דמו של הצבא הצרפתי". פלקנהיין לא היה מעוניין עוד בהתקדמות, הוא רצה שהצרפתים ימשיכו לשלוח כוחות למותם. האסטרטגיה הצליחה, אך במחיר איום. לאחר עשרה חודשים של טבח הדדי נסוגה גרמניה, והותירה שדה קרב שעד היום מוצאים בו עצמות. בקרב על הסום ניסו הבריטים והצרפתים לפרוץ את הקו הגרמני. ביום הראשון לקרב אבדו לכוחות בעלות הברית 58,000 איש. שליש מהם נהרגו, והקו השני סירב לצאת מהחפירות. לבסוף, ניצחו מדינות ההסכמה, ובראשן בריטניה, צרפת, רוסיה וארצות הברית. האימפריה האוסטרו-הונגרית חולקה לרפובליקות עצמאיות. גרמניה אולצה לחתום על חוזה ורסאי, והיא לא תשכח את ההשפלה. בינתיים חזר דור שלם של חיילים לארצו. חיילים שטעמו מלוא החופן מן "השיגעון הגדול", כפי שקרא לו אביגדור המאירי. האנשים הללו, "הדור האבוד", חזר לארצות שסועות ומפורקות, ולא הצליח להסתגל בקלות לחיים בעורף. הבטחון הישן, הוויקטוריאני כל כך, בתבונתם של המנהיגים הלך והתערער. הוויקטוריאניות מתה, ובמקומה בא המודרניזם, ויביא עימו, עשרים שנה לאחר מכן, את מחנות ההשמדה. <<<<<<<<<<<<< http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=132487&sid=16