היסטוריה א- המשך

[נסיכתהקרח]

היסטוריה א- המשך

יאללה! תתעוררו!!!! מקודם היה כאן שרשור תשובות ושאלות שנפסק ואני מחדשת אותו עכשיו. שאלה: הסבר 2 סיבות להקמת גדודים עיבריים במסגרת הצבא הבריטי ופרט על פעילות אחד מהגדודים.

 

[נסיכתהקרח]

תזכורת

כל מי שעונה על שאלה חיב לרשום שאלה...

 

[sunshineBK]

אוקיי

טוב זה הנושא האחרון שקראתי עליו..

סיבות להקמת הגדודים העבריים: 1. השגת תמיכת בריטניה בועידות השלום מאוחר יותר 2. זו היתה שעת כושר לציונות, תקופה של מהפכות בסדרי העולם. היה ברור, שלאחר המלחמה תשתנה המפה הפוליטית וזה היה זמן הציונות להפגין את האינטרסים שלה. בנוסף לכך, כשהצטרפה תורכיה למלחמה, היתה לציונות הזדמנות להלחם בה ולעזור לשחרור ארץ ישראל מהשלטון העות'מאני. פעילות של גדוד נהגי בפרדות- הוקם ב-1915. הבריטים נתנו לגדוד להשתתף רק כגדוד תובלה, הגדוד הוביל תחמושת ואספקה תחת אש במשך 8 חודשי המלחמה של הבריטים בגליפולי שבתורכיה. הגדוד איבד דמים, השיג הערכה בריטית וסלל את הדרך לשאר הגדודים.

 

[sunshineBK]

שאלה...

מה היו האינטרסים של המעצמות בועידות השלום?

 

[shirshir01]

תשובה

שתי סיבות הן: 1) אמצעי להשגת מטרותיה המדיניות של הציונות. השתתפות גדודים אלו יהוו קלף למיקוח וזכות מדינית לתבוע את א"י לאחר המלחמה. 2) הרעיון היווה בסיס להקמת כוח צבא יהודי שיוכל להגן על המושבות שאלה: מה צריך לדעת על חוזה ורסאי וכתוב את השלבים העיקרים של מרד בר כוכבא

 

[Chandler Rulz]

טוב, אז ככה:

התפיסה האקטיבית - במהלך המלחמה נפוצה תפיסה, שאם תתמוטט האימפריה העות'מנית, כל השטחים שבשליטתה תתשטחררנה משלוטנה. לכן צריך העם היהודי להילחם נגד התורכים כגורם אקטיבי באמצעות גדודים עברים שיהו תחת שליטה בריטית, למען שחרור א"י. התפיסה המדינית - לחימה לצד "מדינות ההסכמה" במטרה להפיל את האימפריה העות'מנית, יתן לציונים פתחון פה בשיחות השלום אחרי המלחמה. בדרך זו תוכל הציונות להגשים בדרכי מלחמה, את מה שלא הצליחה להשיג בדרכי שלום-תביעה ציונית על א"י. פעולה אחת: הגדוד ה-40 לקלעי המלך הוקם במטרה להלחם עם הכוחות הבריטים לשחרור א"י. הגדוד הגיע לא"י אך לא הספיק להילחם. שאלה: הסבר מהי "הציונות המדינית" עפ"י הרצל והסבר מדוע נכשל המשא ומתן בין הרצל לבין הסולטן התורכי להשגת הצ'רטר.

 

[קישקשתא123]

תשובה!!!

קודם כל סיבה ראשונה הייתה: סיוע של הציונות לבריטים בעת המלחמה תחזק את הציונות בדרישותיה במסגרת הסדרי השלום שייערכו לאחר המלחמה: זוהי הייתה נחלתם של זאב ז'אבוטינסקי, יוסף טרומפלדור, ד"ר חיים וייצמן ואחרים.., שהיו בטוחים בניצחון בריטניה במלחמה, וביקשו לזכות בתמיכתה בהסדרי השלום שייכונו לאחר המלחמה. השני זה: בכדי להפיח רוח קרב בקרב המוני יהודים שנותקו ממולדתם וממורשת הקרב שלהם כ-2000 שנה, ובכדי ליטול חלק פעיל בשחרור המולדת מידי השלטון העותומני. ולקינוח......השלישי(למרות שלא ביקשת): הכשרת מספר משמעותי של יהודים שיהיו הסגל של צבא המדינה שתוקם בעתיד. כמו-כן, רצון לחזק את הקשר בין התנועה הציונית לבריטניה, בזמן המלחמה ולאחריה. אמממ...וגדוד נהגי הפרידות השולט!!: הוקם ב-1915 במצרים תחת פיקודו של הקולונל הפרו ציוני גון' פטרסון. הגדוד נשלח לחצי האי גליפולי עם 700 מחייליו ביניהם יוסף טומפלדור, והוא השתתף במערכה שנועדה להחליש את האימפריה העותומנית ולשבור את הקיפאון שאליו נקלעה המלחמה בחזית המערבית. הגדוד מילא את המשימות שהוטלו עליו: אספקת תחמושת, אמצעי לחימה, מזון ומים לכוחות הלוחמים- כל זאת על גבי פרדות ותחת אש כבדה בשטחי מעבר קשים. גדוד זה זכה להערכה וטרומפלדור, סגנו של פטרסון, וחלק מאנשיו קיבלו אותות הצטיינות. לאחר הכישלון העקוב מדם של מדינות ההסכמה, הוחזר הגדוד למצרים ופורק ב-1916.

 

[קישקשתא123]

אוף..אפילו לא שמתי לב שעניתם כבר