היסב צ´ק

היסב צ´ק

שלום, לפי הבנתי, הדרישה לחתום על גב הצ´ק לפני הפקדתו או העברתו לאחר היא סימן לכך שהמוטב קיבל את תמורת הצ´ק. לפיכך, כאשר אני מפקיד צ´ק על ששולם לי ומשורטט עליו קרוס וכתוב עליו "למוטב בלבד - לא סחיר" הרי עצם הפקדתו בחשבון היא אישור לקבלת תמרתו. לא? לפני כמה ימים קיבלתי צ´ק שמשורטט עליו קרוס וכתוב למוטב בלבד לא סחיר והפקדתיו בבנק בלי שחתמתי בגבו. הבנק שלי הגיש את הצ´ק לפרעון והצ´ק חזר בטענה שחסר היסב (וכמובן שהפעולה גררה עמלה שמנה). לשם מה היסב? הרי זהו צ´ק לא סחיר שלא ניתן להסב אותו! תודה,
 
תשובה בלתי מוסמכת ...

אני מקווה שגימפל תם לב. למיטב הבנתי, לא נכון לקרוא לחתימה על גב צ´ק לצורך הפקדתו - בשם "היסב", בגלל שחתימה כזו היא לצורך ההפקדה ולא לשם הסבתו למישהו אחר (בהנחה שהצ´ק מופקד בחשבון של מי שחותם מאחוריו, ואין צורך בהסבה מהמוטב). הדרישה לחתימה טרם הפקדה היא דרישה מנהלית בנקאית (כנראה כדי שהלקוח לא יוכל להגיד שזה לא נכנס לחשבונו, או מסיבה עלומה אחרת, ברור שאין טעם בחתימה כזו לפני ההפקדה לחשבון, בניגוד לצורך לחתימה לפני משיכת צ´ק במזומנים). על פי נהלי הבנקים (כל הבנקים שאני מכיר, ואולי זה מגובה על ידי בנק ישראל), נדרשת חתימה כזו טרם הפקדת הצ´ק בחשבון. כאשר צ´ק איננו בלתי סחיר, הבנק שבו מופקד הצ´ק יכול לעקוף את החובה הזו, אם הוא מחתים את גב הצ´ק בחותמת "זיכינו", המאשרת שהבנק זיכה את חשבונו של המוטב. כשהצ´ק בלתי סחיר, הבנק רואה את עצמו כמי שאיננו יכול "להסב" את הצ´ק, ולכן הצ´ק מוחזר על ידי הבנק של הנמשך. זה אכן מעצבן (העמלה וימי הערך), ואולי כדאי לפנות לבנק ישראל לברר את פשר דרישת החתימה הזו.
 

ציפי ג

New member
באמת שאלה קשה

כעקרון מטרת חתימת ההיסב על גב השיק היא לסחרו, כלומר להקנות לבא בתור בשלשלת האוחזים בשיק זכויות קניניות כנגד המיסב. אם חוזר השיק לדוגמא, צד שלישי יכול להפרע מהמיסב, ולא חייב לפנות דווקא למושך השיק. השאלה ששאלת עולה גם בשיק רגיל שהנפרע מציג אותו לפרעון מבלי להסב אותו למאן דהוא. למה הוא צריך לחתום מאחור? הרי אין לו שום צורך ליצור חבות אישית שלו כלפי עצמו. אין הוא מסחר את השיק אלא מציג אותו לפרעון. (להבדיל מעסקה של מכירת השיקים לבנק הגובה, בה יש לחתימה משמעות של חיוב אישי). נראה לי שהמטרה היא ראייתית. אם יש חתימה מבחינת הבנק הנמשך יש לו הוראה של הנפרע לשלם את השיק לבנק הגובה.
 
חידוד בנושא היסב צ´ק

אם ככה... מדוע לא די לבנק שעל שמו משוך הצ´ק שהצ´ק הוצג? האם העובדה שהמוטב ביקש להפקיד את הצ´ק וחשבונו זוכה אינה ראיה מספקת לכך שהוא הורה לשלם את הצ´ק לבנק הגובה? כל העניין הזה מוביל אותי לשאלה העקרונית האם יש לי עילה לתבוע את הבנק להחזיר לי את העמלה השמנמנה...
 
כעקרון אתה צודק

כשכתבתי את תשובתי לך, גם הרגשתי בשאלה הזו. האם עצם הצגת השיק על ידי הבנק הגובה לא מהווה ראיה לתפקיד הבנק בענין? ובכל זאת זה נוהג הבנקים מימים ימימה. זכורתני שבשיעור בדיני שטרות, טען פרופ´ לרנר, איזו שהיא טענה לגבי שיקים, שסתרה לחלוטין את נוהג הבנקים בארץ. למדה איתנו איזו בנקאית אחת והתעורר ביניהם ויכוח על הנושא, ובסוף הוא אמר לה שהוא לא יודע למה הבנקים עושים את אשר הם עושים, אבל בכל מקרה אי לכך הצדקה בספר החוקים של מדינת ישראל. תנסה לפנות לבנק, ואם לא יחזירו לך את הכסף, תפנה למפקח על הבנקים.
 
החזר עמלה

לדעתי החלט יש לך עילה לתביעת החזר העמלה. הבנק היה חייב להסב את תשומת לבך לצורך בחתימה. אם לא עשה כך, זוהי רשלנות מצידו, ורשלנות מצד הבנק מזכה אותך בפיצוי.
 
בוודאי שהיתה...

מי שהחזיר את הצ´ק היה הבנק של בעל הצ´ק, לא שלך. הבנק שלך היה יכול להתריע בפניך לפני משלוח הצ´ק למסלקה.
 
למעלה