לא קרה שום דבר טראומטי..
היא כבר מבוגרת למדי, בת 15
לפני חצי שנה בבוקר בהיר אחד זה התחיל משום מקום.. בהתחלה היא קיבלה טיפולים תרופתיים שעזרו לה,אבל אז התרופה גרמה לה לדימומים והפסקנו אותה.. אחרי שהפסקנו את התרופה הכל היה תקין ואז היא עברה ניתוח להוצאת גידול שפיר, יש לה את הויטרינר הכי טוב החדרה והוא מטפל בה מהיום שהיא נולדה. לא היה נראה שהניתוח היה טראומטי,כבר באותו יום היא הלכה וטיילה.. הניתוח היה לפני חודש וחצי בערך.. ולפני שבוע וחצי,אני באה בבוקר להוציא אותה והיא לא מסוגלת ללכת..אני מקשרת את זה למזג האוויר הקפוא שהיה באותם ימים. ועכשיו, היא עומדת אבל לא הולכת,לפני כמה ימים כשעשיתי לה אור הריפוי קיבלתי מסר שהיא חלשה ושהיא רוצה שאני אתמקד באיזור המעיים, ואני מאמינה שהמסר היה ממנה..כי לפני כחודשיים קיבלתי מסר שהיא הגיעה הנה לשחק,מסר שלא התייחסתי אליו כי זה היה נשמע לי הזוי (כלומר שכלבה תתקשר),אבל לפני שבוע וחצי כשהמטפלת שלי עשתה לה הילינג היא אמרה לי בדיוק את אותו משפט "היא באה הנה לשחק והיא כבר לא נהנית".. ... איך גורמים לה להנות? איך עוזרים לה למצו את החיים עד תום ולהנות בזמן שנשאר,גם אם זה חודש או חצי שנה.
